לפני 3 שנים. 13 באוקטובר 2021 בשעה 17:45
שאל אותי הילד.
גבוה, שחרחר, קצת זר. כזה עם זין גדול ושיער ג'יימס דין ובעיות של סטודנטים שגרים בדירת סטודיו ממש על הצומת בעיר שהיא שומקום. היו לנו כמה טיולים טובים לדאנג'ן, כאלו שהתחילו מכוסית וויסקי וקוויקי בעמידה בזמן שמחכים למונית.
נקרא לו צ'רלי. לא צ'רלי וחצי, אחד אחר.
איך נפגשנו? תשאלו את ג'נטלמן צרפתי.
לא משנה.
"יהיו שם בוריס ויסמין (אחחחח בוריס) שכבר פגשת, ועוד שני זוגות, בבית של אחד מהם. מתאים?"
פאקינג הל מתאים.
סוף סוף.
נהניתי מצ'רלי. הוא היה חזק ומטופח, ילד טוב וחמוד שעשה מה שאומרת לו, מלמטה.
הזמן והמקום נקבעו. היה מספיק פנאי לשגות בפנטזיות ותכנונים לפני. הגיעה השעה והתכוננתי מעקצצת, לובשת את החצאית הכי צמודה והעקב הכי זנותי, מכילה את עצמי ממש בקושי.
אסף אותי הילד היפה והמגונדר והגענו למקום. שולחן ערוך כל טוב: פנקייקים הולנדיים, גביניות עם עשבי תיבול, פיצות קטנות ומפונפנות, מיני טובין רבים ומארחת אחת גאה. כולם בג'ינס עד טרנינג.
לאן לעזאזל הגעתי?
על שולחן אחר קערת קססה דשנה (כי למי יהיה כח אח"כ), עוד אחת עם מבחר קונדומים, מגוון בקבוקים מלאים למחצה וגם כמה שורות.
כנראה שבכל זאת למקום הנכון.
ישבנו וקצת הכרנו, הגדרנו גבולות באופן די חובבני ולא מספיק בטוח. גלשנו לשיחת חולין ואני התחלתי לאבד סבלנות, יושבת על הזין החם של צ'ארלי. ולהשתכר. אין פה איזה גבר שיעשה את הצעד הראשון?
קמתי ואמרתי, "טוב... אני מוכנה להתחיל אם לעוד מישהו יש חשק". הורדתי חולצה. נעליים. חצאית. כל העיניים אליי. שקט בחדר.
בוריס שישב על השטיח, "רוצה שאקשור אותך קצת?"
חיוך גדול. מתפשטת בלי מילים. המתח בחדר מטריף, כולם נרגשים, נוצצים, שמחים. נבוכים. נבוכות. הרבה "פעם ראשונה" בקהל.
בישיבה מזרחית על השטיח באמצע החדר, ידיים קשורות מאחורי הגב, חבל מלופף סביב הגוף והחזה. בוריס מוציא את הפלוגר שלו. מדברים בעיניים.
המארח הגאה לא פחות, "חבר'ה רק תזכרו שיש שכנים".
מה שתגיד. אני לא חתמתי על שכנים.
כשהפסקתי להגיד "עוד", שאר החדר כבר היה מחומם. שתי בנות נשארו לבושות למחצה, בינתיים.
היו עלי 8 ידיים מסוקסות ועוד 2 עם לק פרנצ', קטנטנות. כאן כואב, שם מענג. השעווה מטפטפת והחדר מסתובב.
סוף סוף.
גם הרשו לי לאבד שיווי משקל ולקבל מכה קטנה בראש אבל על זה אני פחות אוהבת לספר. היה מצחיק, סה"כ.
הערב זרם והיו כל מיני ארועים כאלו ואחרים.
כל הארבעה היו בתוכי ברגע כזה או אחר. רציתי דאבל, אבל אנאלי היה אצלי גבול (סיפור לפעם אחרת), אז מישהי אחרת קיבלה אותו. מישהי אחרת גם נשארה בפינה ונפתחה רק לזוגה. היה נעים להסתכל עליהם. בטח יש להם מלא ילדים היום ביחד. היה נעים להסתכל על כולם, בכלל.
פתאום יסמין מגיחה עם סטרפאון ורוד ולא מוגזם, מתענגת על התחושה של זין ביד מהצד המוזר שלו. "תמיד רציתי לזיין. כמו שאני אוהבת שמזיינים אותי. מי רוצה? לא בדיוק שתיקה, אבל מבוכה משועשעת בחדר. הזיינים נעמדים עם הפנים אליה, רק ליתר בטחון. העיניים שלה פוגשות את שלי. "רוצה שאזיין אותך? זיינה אותך פעם בחורה? מה אכפת לך אולי אני יותר טובה מבוריס?"
וואלה זיינה, אבל לא במובן הזה.
לקחתי שאכטה, לקחתי שלוק. כבר הייתי עייפה והבוקר הניץ, אבל זו לא הצעה שיכולתי לסרב לה. תפסתי לה את המותניים חזק ותבעתי נשיקה גדולה. מחייכות, אוחזות אחת בשנייה חזק, בשיערות. הפיה הקטנה עם הזין הגדול לקחה אותי לצד. זה בכל זאת לא עניין לאמצע החדר. פעם ראשונה של שתינו.
החדר השתתק. כולם הצטופפו כמו איילים קטנים וחמודים בחלון של שלגיה, רוצים לקחת חלק, לשתות את הרגע המיוחד והיפה הזה.
התחלנו בדוגי, כצפוי, זה לא כל כך הלך. לקח לנו קצת זמן להבין איך זה עובד. הקסם התחיל כשהיינו פנים מול פנים. כשהיא זיינה אותי בעיניים. יסמין צוחקת, שואגת, עפה על עצמה ואני איתה. היא גמרה מרוב התרגשות, בלי גירוי ישיר מצדי. חוץ מהשדיים. כמה מצצתי לה את השדיים הקטנים והנהדרים שלה.
"תודה", היא אמרה לי רועדת. "הגשמת לי חלום של שנים".
"באהבה, יפה. את מזיינת לא רע".
###
הסיפור ישן אבל אמיתי. השמות לא. השכנים אגב, לא דפקו בדלת. אבל אולי המשטרה כן. לא זוכרת.
אם זיהית את עצמך בסיפור.... תרימ.י טלפון ;)
###
ותרשו לי לעוץ לכם.ן עצה, אם הגעתם.ן עד כאן:
תהיו פיקחים.ות.
בחיים בכלל, אבל בהרפתקאות המיניות שלכם.ן במיוחד. הרבה יותר מתגמל, מענג ומצמיח להיות נוכחים.ות, מחוברים.ות, וערים.ות.
וזוכרים.ות.
וכשירים.ות לתת הסכמה.
הסיפור *הזה* התחיל ונגמר טוב. הרבה אחרים לא (ע"ע).
רק שנים של טיפול אפשרו לי לקבל מגע בלי למחוק את עצמי קודם. רק שנים של טיפול הבהירו לי בכלל שהייתי בצרה כזו.
תאהבו את עצמכם.ן.
קודם כל.
###
תודה בנט.
על הדחיפה, על ההשראה לכתוב שוב. על הרעיונות שאתה מכניס לי לראש. ולתחת ❤️.
