מלכודות של מילים

כשגבר משפריץ אישה, הוא לוקח על עצמו אחריות גדולה. 

שכן מאותו הרגע, היא הופכת למכורה אליו. גם אם היא ממש לא בעניין. 

בכל פעם שתשמע את קולו, בכל פעם שיעביר יד בטעות על גבה, תתעורר 

בתוכה משוגעת. רעבה. 

הגוף זוכר, מסתבר. גם אם הראש לא ממש מעוניין. גם אם הלב לא שם. 

את נכנסת לשם ושואלת את עצמך, למה באתי שוב? מה יש לי לחפש כאן? 

זה הרי לא מתאים. הוא לא מתאים. 

ואת מחייכת בנימוס ומנהלת שיחה ותוהה מתי יהיה הרגע הנכון לומר שקרה משהו דחוף 

ואת חייבת כבר ללכת. 

והוא ממשיך בשלו מדבר ומדבר ואת בראש כבר מחשבת איך תקומי בעוד רגע ותצאי מבעד לדלת. 

וברגע אחד את פולטת ״רגע, מה?״ כשהוא אומר לך ״עכשיו בא לי לשחק איתך״ 

וכמו כלבה את נשכבת על הגב ופותחת את הרגליים, מחכה בציפייה עם הלשון בחוץ, לאבד את עצמך. שוב. 

אחריות גדולה יש לך שם, לגבר שמשפריץ אישה.