לפני שנה. 29 באוגוסט 2022 בשעה 12:22
לעיתים, מגיעה גם שלווה. למרות החסך, למרות הריקנות, למרות הצורך העז במשהו שקשה להסביר, יש שלווה... חושך על פני תהום. ריחוף מרוחק שאין בו מלבד חוסר הפתעה. לאוכל אין טעם, המים לא מרווים, והגוף חורק בכאבי שרירים שנתכווצו אחרי זמן רב מידי בחוסר פעילות.
אני חושבת שאבדה לי היכולת לאהוב, סיפרתי בשקט לפני כמה זמן. משהו ברעב כבה סוף סוף. נשאר געגוע, נשאר חוסר, ונשארתי אני. אולי זה פשוט מאוד, עיניין של מה בכך. דבר מה רגיל.
