לפני שנה. 22 באוקטובר 2022 בשעה 4:13
'לילה קריר' אני נזכרת בו אומר, ואני רצת רוצה לברוח לשם. אבל אני לא בורחת. אני יציבה, פה. גם אם לבד.
כשלא מסתלים החוצה, אלא רק יושבים על אדן החלון, בעיניים עצומות, זו עיר זרה. הטמפרטורה הלא אופיינית הזאת, והשקט של שבת, כמו המדינות שהיום שלהן מתחיל רק אחרי 9.
היום הוא יום כזה בשבילי. יום של זריחה מאוחרת.
געגועים יגרמו אפילו לשמיים להמתין עוד כמה רגעים לפני שיאפשרו ולנו להתגלגל אליהם.
זה בוקר להיות בו אהוב וספון.
'חרטה נחרטת על הלב שלך
כמו הצהרות האהבה על העצים
שמישהו יעביר את השלט וישחק בערוצים
הבדידות כמו סכין המנתחים
כתבתי פעם אבל כלום לא השתנה
היום מותר להיות עצוב אמרתי לעצמי
מחר תבוא שמחה'
