לפני שנה. 28 באוקטובר 2022 בשעה 4:32
ימים טובים, לילות בזק. כולם סימנים שהחיים מתקדמים בכיוון שהתוויתי לעצמי.
החיפוש העיקש דעך, ולא מלאות, לא הפעם. זה לא בדיוק שקט, זאת מנגינת רקע רכה, כזאת שלצליליה משתנה המסך בין יום לליליה לעוד יום.
השחר שלי איננו מואר, והצהריים אינם נוטפי זיעה. הלילות מתרחקים ממני לאט, מעונג לדממה.
אני לא בטוחה אם אלה בחירות. אולי רק זמן שגרר שינויים. המשכיות פשוטה של קווים שהחלו מזמן.
אני פחות רועשת. למרות הכל. כאילו לא נשאר לי מה לומר שלדעתי חייב להישמע. אולי זו השלווה המבוקשת, אולי אני לומדת להיות לבד. אני לא בטוחה, אבל החורף כבר כאן, ואני לא מתרגשת מהמעילים או מהמגפיים. ישנו הגשם, ועקצוץ ישן שדוחף - סקס, אהבה, זוגיות ויחד. אני מחייכת, מכורבלת בסדינים רכים ותוהה מה יהיה טעמו של הקפה שלי הבוקר.
