בדרך חזרה מהמילואים, בכביש שאני לא מכיר אחרי שה-GPS כבה ואיתו כל הוראות הדרך של וויז, נזכרתי בשם שלך. זהו מכתב על זיכרון.
עד היום אני זוכר איך הבטת בי כשהתכופפתי מתחת לשולחן בעבודה בשביל לחבר כבלים למחשב. מבט שהיה קפוא ככל הנראה על התחת שלי שחמדת לעצמך. אני זוכר את הטיול בפרדס שבו גנבנו לעצמנו חופן תותים לפני שברחנו לחורשה הצמודה לשבת יחד על העצים השבורים ולהתחבק. אני זוכר את הקיפאון באוטו בדרך אלייך באותו חורף מושלג. בכסא על ידי צנצנת מלאה בשלג טרי מהלילה שרציתי להביא לך כמתנה לפניי שיימס בשמש של מרכז הארץ. אני זוכר את כל התכניות שביטלתי כשהתקשרת מאמצע שום מקום רק כי רצית בחברתי, ואת איך שעזבתי הכול ובאתי. אני זוכר את המקלחת המשותפת שבה נשרף לי הגב מזרם המים הרותחים שנפתח בטעות בעוד מהלך של תשוקה, ואיך מול הכאב בחרתי לעמוד כחומה המגנה על גופך. אני זוכר את הנשיקה הראשונה שלי- איתך. גם את הבאות אחריה. את נקישות השיניים עד שמצאנו את המקצב ואת הלשונות והנשימות שהתערבבו זה בזו. אני זוכר את המציצה ההיא שהשאירה אותי ספיצ'לס, ואיך בביישנות ביקשתי לרדת לך כי רציתי לענג אותך, להוקיר לך תודה ולקחת אותך לתוכי.
נוכחותך הקצרה בחיי הייתה משכרת, ובשל כך הייתי מופתע שיום אחד שכחתי את שמך. שנים שהתת מודע שלי ניסה להעלות אותו מהאוב. עוד פרטים קטנים ושוליים צצו מדי פעם. פחית של בירה ששתינו, דיסק שמצאת ושמעולם לא עבד במכשיר הסטריאו, פעמים אחרות שדיברתי עליך עם אחרים, נסיעות על כבישים מוכרים קרוב לבית שלך, אפילו עד כדי נסיעה אחת בתוך השכונה בניסיון עקר להיזכר. הכול חוץ מהשם וזה היה כמו עינוי. אני יודע שכשנפרדת ממני הרגשת כאב שלא יכולת ולא רצית להסביר. ניתקת ממני את הקשר בצורה כה מוחלטת שגרמה לי להגיב באופן לא אצילי במיוחד. בין החפצים שהחזרתי לך היה ספר שירה, שבאחד העמודים שלו השארתי קפל בכוונה תחילה. את התסכול פרקתי על הספר המסכן, ואולי הקארמה הזו הביאה עלי את העינוי שבשכחה.
אני מקווה שבאותה נסיעה הביתה על מדי הצבא החמים והמאובקים מצאת מקום לסלוח לי בליבך, כי אחרת אני לא יכול להסביר מה הטריגר ששחרר את החסימה. התחושה היתה באותו רגע נהדרת, כל הצרות שבעולם התגמדו וירדה לי אבן ענקית מהלב. אני מקווה שגם את זוכרת בעיקר את הטוב. שתדעי שאני עדיין מתקשה לבקש עבורי דברים, אבל נכון לעכשיו אסתפק בלבקש מעצמי שלא אשכח אותך שוב. לעולם יהיה לי את הפוסט הזה.
