//פוסט מוזר, הומוריסטי, ולא קשור למציאות.
אתמול פיטרו אותי בגלל משהו שאמרתי. הבעתי דעה אישית וגם הצעתי פתרון לבעיה לפני ומבלי שמישהו יבקש את האינפוט שלי.
מרגיש קצת כמו הקומיקס/מם המפורסם.
אז וואלה, עכשיו כשאני באוויר יש לי את הפריווילגיה לחשוב על מה זה להיות מנכ"ל.
בפועל בעסקים קטנים ובינוניים הם האנשים שכל העיניים נשואות אליהם בקטע הסיזיפי. אם משהו לא עובד כמו שצריך וכל האסקלציות לא עזרו הם אלו שמקבלים את הטלפון באמצע הלילה בשביל לפתור את הבעיה, לנקות את הזבל, ולשמור על תדמית ופעילות העסק חלקה ככל האפשר.
הו רב חובל, קברניט שלי. לא פלא שרבים כמוך מוצאים את עצמם נשלטים כשאתם מגלים או מאמצים את הבדס"מ. זו לא הזווית החדשה. התרבות הפופולרית מלאה בדוגמאות. לא. הזווית החדשה היא למה לא מבינים אותך עד הסוף.
אם אתה איש הזבל במקום העבודה, אם אתה בעצם הנשלט במקום העבודה, למה כשאתה בא להיות נשלט פרופר אתה מתעקש להתנהג כמנכ"ל ולשלוט בחוויה? כי אתה בעצם מחפש את השליטה מלמעלה. לא לפתור בעיות. לא לטאטא אחרי אחרים. להחליט על כיוון בעצמך. לנווט בחופשיות בחלל בלי להיות נתון לרחמים מהרוח הנושבת והגלים המכים.
קח לך נשלט או נשלטת וצאו למסע קסום מלא אהבה. תפסיק להציק לשולטים ושולטות בתנאים מוזרים.
כן, הם יודעים שתרצה לטשטש עקבות, ולא, זה לא מתאים להם. התבלבלת, הם הקולגות שלך. דבר איתם ביזנס בתנאים שלהם. למד מהם, ושא ברכה.