אני מקלף ממך את הכיסוי הצבעוני שהגעת איתו וזורק אותו הצידה.
הבשר שלך מתוק ואני עובר על כולו עם הידיים. לא מפספס מילימטר.
אני מרגיש איך אתה מתקשה ככל שאני יורד ומתקרב למרכז המסה שלך.
אתה מגיע עם שערות סיביות שכאלה מסביב לבסיס.. לא כזה מפריע לי.
אני מחייך רגע לפני שאני מכניס את הקצה לפה.
אתה עוד טיפה קר.. לא נורא. זה נעים. מהר מאוד נתאים טמפרטורות.
אתה כבר מטפטף. נוזל דביק וסמיך ומשכר.
עכשיו, שתדע, הפה שלי גדול למדי ובכל זאת אני צריך להתאמץ בשביל להכניס את כולך פנימה.
אני מצליח. לא נותר חלל ריק.
אני מגלגל את הלשון סביבך. מרגיש כל נים ותא.
מוצץ חזק. מניע אותך בתוכי. שואב ומתענג.
אני מרגיש אקסטזה כשאתה מתקשה עוד יותר.
יש לי עוד איפה להשתפר. השיניים שלי מדי פעם מגרדות את צידייך.
כן, זה לא הכי נעים. אבל אתה לא אומר מילה ונותן לי להתמסר אלייך.
השליטה שיש לי עלייך היא רק דמיונית בסופו של דבר. אתה פתאום מחליק לי החוצה,
ומשפריץ בפראות על כל החולצה הלבנה שאני לובש.
שיט זה ישאיר לי כתם.
אני אוחז בך, מחייך, וזורק אותך לפח האורגני. גרעין מנגו.
עריכה:
כואב הלב על הסרטון למעלה, אבל הנה שיר טוב עוד יותר. איפה היית לפני שנתיים?? גבעות מ-2021 מוסר ד"ש: