לפני 7 שנים. 7 באפריל 2017 בשעה 7:33
אם יש
גן עדן
או מקום מסתור עכשיו
חבקי אותי
ואת פצעיי
קחי אותי אליו
-----
צריכה את התרפיסטית שלי לדבר איתה.
צריכה את החבר שלי (לשעבר...) שיחבק אותי.
צריכה את חבר הנפש שלי. אני לא מספיק יציבה כדי להיות תמיד חברה טובה, אני מתרחקת ומתקרבת לפי הגיון שאפילו אני לא מבינה. אתמול הוא היה שם בשבילי. זה היה מדהים.
אני מפחדת מהדכאון.
אני מפחדת מחוסר התפקוד שלו.
אני מפחדת מכמה שהוא מרחיק ממני אנשים.
אני מפחדת מעצמי.
אני מפחדת מההשפעה על הילדים.
אני מפחדת ממה שזה יעשה לאמא שלי. זה גומר אותה.
למה זוגיות (או היעדר שלה) מערערים אותי בצורה הזו.
רוצה שוב לחזור לספורט. להתעניין בהיסטוריה. משהו.
