יש לי חוק קטן שחוקקתי לעצמי ועד היום עמדתי בו בהצלחה (אם זכרוני אינו מטעני, והזכרון שלי זה לחלוטין מסננת עם חורים גדולים. מה שחשוב ומועיל נעלם, ומה ששולי וגחמני נשאר איתי).
החוק שלי אומר שכל עוד פוסט שלי מופיע ב״פוסטים חדשים״, אני לא מפרסמת פוסט חדש. אכן, חשוב ביותר וטוב שיש לי נושאים נעלים לתרגל בהם שליטה עצמית.
*אין לראות בכתוב הבטחה להמשך יישום החוק בעתיד*
אז הערב זה היה מאתגר, פרסמתי פוסט אחד ועיקצץ לי אחד נוסף אבל חיכיתי. בינתים קראתי גלשתי בדקתי חיטטתי התכתבתי בכיתי צחקתי ורק דבר אחד לא עשיתי - לא זזתי.
האייפון מאפשר לי להיות בכל מקום בלי לזוז מילימטר. לעטות כל דמות בלי שום צורך בשינוי פנימי מורכב. זונה, נזירה, נסיכה, משרתת. בת פרעה, בת צלופד (תמיד טועה בשם שלו), או בכלל אחד מבניו של נוח.
אבל האייפון לא מצליח לגרום לי להפסיק לפחד.
באג, או פיצ׳ר?
