הדרך שלי לטפל בעצמי

לפי איזה חודשיים, מישהי פרסמה על ששיין התחילו למכור פלאג אנאלי.

כמובן שקניתי אחד והוא מצוין. אבל מאז אני לא מוצאת את הקטגוריה אצלהם, מי יכול/ה לעזור?

ובאותו אופן, מה חנות הסקס הכי זולה שאתם מכירים בארץ?

איזה תענוג של ביצוע.

חולצה לבנה, זה מה שדרשת שאני אלבש לפני שאני יוצאת לסידורים. כמובן שזה חולצה לבנה בלי חזיה. יש דברים שכבר לא צריך להזכיר.

בזמן הסידורים אני מקבלת ממך עוד משימה. אתה מורה לי להשאיר את המעיל באוטו ולא לרוץ בין החנויות.

אני כמובן מבצעת ועוברת בין החנויות. בין כל חנות אני נרטבת יותר ויותר. הפטמות שלי עומדות, לא ברור כבר אם זה מהקור או מחרמנות.

לחנויות האחרונות אני כבר עם חולצה חצי שקופה, מתעלמת מהמבטים של העוברים לפני. למבט של המוכר שנתקע יותר מידי על החזה, אני מחזירה חיוך קטן של הבנה. גם אני הייתי מסתכלת ככה.

בשביל שלא אהיה חולה אתה דואג לומר לי להוריד את החולצה ולעשות את הדרך חזרה לבושה רק במעיל. 

❤️עוד יום של חוויה עם מיסטר Q❤️

עוד ישיבת זום משעממת, מתכתבת עם מיסטר. 

"לעזור לך להעביר את הזמן?" הוא לא באמת שואל וכבר עובר ליישם.

"תביאי 6 אטבים" הוא מתחיל. 

אני סוגרת המצלמה ורצה מהר להביא. "הבאתי".

"יופי, מצלמה נשארת דלוקה כל הזמן. עכשיו תורידי את המכנס והתחתונים"

אני מבצעת, מנסה כמה שפחות לעשות תנועות חדות מול המצלמה.

"עכשיו תלטפי בעדינות, תעדכני מצב רטיבות"

אני מעבירה את האצבעות "4.5" אני מעדכנת "אוקי, זה מספיק לעכשיו" הוא אומר וממשיך "שימי אטב על כל צד".

הוא כבר לא צריך להסביר, יודעת בדיוק מה הוא רוצה. אני מושכת את השפתיים החיצוניות ושנה אטב על כל צד. 

אני מרימה את הראש לישיבה, רואה שאני נושכת שפתיים בלי לשים לב.

"בוצע" אני מעדכנת

"יופי, עוד שתיים" הוא פוקד ואני מיד מבצעת ומעדכנת שסיימתי.

זה מתחיל לכאוב, כאב עדין שגורם לי להרטיב יותר. 

הוא מחכה כמה רגעים ונותן הוראה להוסיף את השתיים האחרונים.

שוב אני שמה, מנסה כמה שפחות להפגין את הרגשות למצלמה. הפטמות כבר בולטות, אני מקווה שלא דרך המצלמה.

"הפלאג במגירה הקבועה?" הוא שואל או יותר נכון מוודא

"כמובן" אני עונה.

"תעבירי אותו מקדימה, תעדכני שהוא רטוב מספיק"

אני שולפת אותו מהמגירה, בהתחלה רק מעבירה בעדינות.

"עם יד ימין תדחפי פנימה ויד שמאל מושכת את האטבים הצידה" הוא לא מחכה לעדכון.

המשיכה כואבת והחדירה מטריפה. השוני בין הרגשות כמעט גורמים לי לגנוח מול המצלמה. 

אני לגמרי לא קשובה למה שמדברים. קולטת שבבי מילים ומנסה לחבר.

"עכשיו תוציאי, תניחי על הכיסא ואת יודעת מה לעשות"

אני שולפת את הפלאג, נשענת קדימה על השולחן, מניחה אותו על הכיסא, מכוונת את הישבן שלי בדיוק מעליו, מרגישה אותו בכניסה ומתחילה להתיישב. 

אני עושה את זה לאט, נותנת לגוף להתרגל אליו מחדש. 

ברגע שהוא בפנים עד הסוף, אני מעדכן שבוצע ושומעת

"אז נמשיך את הישיבה בשבוע הבא, יום טוב לכולם" 

הישיבה נגמרת וכולם יוצאים. אני מעדכנת את מיסטר שנגרמה הישיבה

"תורידי את האטבים ותלבשי את התחתונים והמכנסיים, יום טוב"

יודעת שאין טעם להתווכח ולבקש להמשיך ואני פשוט מבצעת, נשארת כל היום עם הפלאג בתוכי.

"יום טוב מיסטר"

אז חוץ מלענג אותי מרחוק ע"י המוח

עכשיו הוא מענג אותי מרוחק בעזרת הצעצוע החדש:

תודה מיסטר :)

קשר וירטואלי הוא מצד אחד פשוט יותר, בטוח יותר.

מצד שנים, ככל שהוא יותר ארוך ואיכותי, הוא חודר עמוק יותר ויותר לתוך הנשמה.

כמה כיף שאתה אצלי בנשמה

שבוע טוב:)

רק פותחת את העיניים וכבר שולחת הודעה. מהר מאוד אני בפינה שלנו על הברכים מחכה רק לך.

אחרי עשר דקות אתה שולח הודעה. מרגישה את הרגש עולה. הפרפר מאתול נהפך כבר לכמה. הם עפים בגופי. בקרוב יהיו פרפרים חדשים..

מורידה את הגופיה ומקפלת. מורידה את הטייץ וגם כן מקפלת.. לבושה רק בתחתונים בצבע קרם - מוקה

מניחה את הבגדים על הרצפה ויורדת על הברכיים. 

אנחנו מתרגלים נשימות לפי פקודות שלך. 

הטלפון ליד ואתה מדריך אותי כאילו אתה ממש לידי. מרגישה בטוחה בכל רגע ורגע

הידים עולות ויורדות לאורך הגוף. מהברכיים עד הראש וחזרה. העיניים עצומות והמחשבות בעולם אחר. רק ההתרגשות קיימת.

נוגעת בחזה, נוגעת בפטמה ואני צובטת אותה כמו שאתה אומר. זה עדיין כואב אפילו יותר. אבל אני יודעת שזה בשבילי, זה לטובתי.. 

מוצצת את האצבע ומרטיבה את הפטמה.. כל כך מרגיע, כל כך נעים.. 

היד מתקרבת לאט לאט לכיוון התחתונים. אצבע נכנסת לאט פנימה.. הנשימות גדלות. בחיים לא אוננתי בחיים לא נגעתי שם בלי סיבה ועכשיו אתה מדריך אותי בקול נעים ורגוע..

אצבע אחד מסתובבת, חוקרת. זה כל כך נעים.. הנשימות הולכות ונהיות כבדות יותר. אתה מורה לי להחדיר את האצבע בקטנה. מרגישה אותה מתמלאה בחום גופי. נרטבת.. אתה סופר לאחור.. 

3. חוששת מעט

2. הנה זה בא..  

1. צריכה שתמשיך.. 

"תכניסי את האצבע עד הסוף"

וואוו!! גלים של אושר, גלים של חום. אני נמצאת בעולם אחר. 

מוציאה ומכניסה לפי הקצב שלך.. הקצב מתגבר ואיתן הנשימות. מרגישה את החום עובר ברגילים, בידים, בשפתיים. הכל יורד לאט לאט לכיוון הפתח הצר שלמטה.. הקולות שיוצאים מפי לא נשמעו כך מעולם.. כל כך חזק, כל כך נעים.. 

אני ברקיע השישי. מתקרב ובא.. 

ואתה עדיין איתי. שומר עלי. מרגיע אותי.. אף פעם לא הגעתי לזה כל כך מהר. בטח שלא ככה.. 

אני לובשת חזיה, תחתונים ושמלה קיצית. אתה מבקש שאוריד פריט לבוש אחד לפני שאני יוצאת. 

מסתובבת ברחוב מרגישה כאילו כולם מסתכלים. חמימות בין רגלי. התרגשות רבה.. בהתחלה קצת מוזר ללכת בלי תחתונים אבל לאט לאט החיכוך נהיה נעים.. יושבת מול אנשים והמחשבות שלי הם אילו הם רק היו יודעים.. 

אני בחוץ מרגישה חשופה אבל יודעת שזה הסוד שלי ושלך.. תודה..

"שעת לילה מאוחרת כולם מזמן הלכו לישון.." אבל אני יושבת וכותבת עדיין מאושרת...

"תהיה מוכן לקחת חסותך?" שאלתי אתמול במהלך היום

בוקר, משוחחים, מרגישה נעים, מרגישה בטוח.

תרדי על הברכיים אתה מורה. אני נושמת לאט לפי בקשתך. מרגישה זחל בבטן הופך לגולם.
"תורידי את הגופיה" אתה אומר לי.
רוצה להוריד מיד אבל הראש מסרב. הזחל בבטן הופך לגולם. נלחמת בראש "תורידי, תזכרי שזה בשבילך!"
הידיים מסכימות ומבצעות. הגופיה מהר מאוד נחה בצד החדר.

עכשיו מגבירה את הנשימה על פי הוראה שלך.

"תגעי עם יד ימין הפטמה, בעדינות"
מניעה את היד אל הפטמה. לא חושבת שעשיתי את זה אי פעם. בטח לא לפי בקשה של מישהו.. המחשבות רצות בטירוף. נעים לי אבל זה אסור. מרגש אבל מביך..

"תחזיקי את הפטמה עם האצבע והאגודל"
מבצעת מיד. מדמיינת שזה אתה כמו שאתה אומר. המחשבה שאדם זר נוגע בי מלחיצה אותי אבל יודעת שזה יעשה לי טוב בעתיד. זה ישחרר אותי

משהו זז לי בבטן. הגולם מתחיל להפתח..

"תצבטי קצת. עם הציפורים"

כואב.. איזה סיבה יש לי שאני רוצה את הכאב הזה?? אבל הרגש חזק יותר.. למרות הכאב נעים לי בגוף.. משום מה מרגישה כל כך בטוח..

"תעצרי, תכניסי אצבע לפה. תרטיבי אותה טוב.. תחזירי את האצבע לפטמה, תרגיעי אותה.. עיסוי עדין.."

כל כך נעים.. מרגישה אושר גדול.. מרגישה בטוח!

הפרפר יצא מהגולם. פרפר ענק בבטן.

תחילתו של תהליך גידול כנפיים משלי..

כל כך מאושרת שהחיוך לא יורד לי מבפנים כל היום..

ערב. 

משוחחים שוב. 

אתה מפתיע אותי

"לגבי שאלתך אם אהיה מוכן לקחת אותך תחת חסותיך.. התשובה היא כן"

מתרגשת כמו ילדה קטנה שקיבלה מתנה. חוששת כמו אדם בוגר שנכנס לעולם חדש. מרגישה בהיי כאילו לקחתי סם חזק

התחלה חדשה..