הדרך שלי לטפל בעצמי

רק פותחת את העיניים וכבר שולחת הודעה. מהר מאוד אני בפינה שלנו על הברכים מחכה רק לך.

אחרי עשר דקות אתה שולח הודעה. מרגישה את הרגש עולה. הפרפר מאתול נהפך כבר לכמה. הם עפים בגופי. בקרוב יהיו פרפרים חדשים..

מורידה את הגופיה ומקפלת. מורידה את הטייץ וגם כן מקפלת.. לבושה רק בתחתונים בצבע קרם - מוקה

מניחה את הבגדים על הרצפה ויורדת על הברכיים. 

אנחנו מתרגלים נשימות לפי פקודות שלך. 

הטלפון ליד ואתה מדריך אותי כאילו אתה ממש לידי. מרגישה בטוחה בכל רגע ורגע

הידים עולות ויורדות לאורך הגוף. מהברכיים עד הראש וחזרה. העיניים עצומות והמחשבות בעולם אחר. רק ההתרגשות קיימת.

נוגעת בחזה, נוגעת בפטמה ואני צובטת אותה כמו שאתה אומר. זה עדיין כואב אפילו יותר. אבל אני יודעת שזה בשבילי, זה לטובתי.. 

מוצצת את האצבע ומרטיבה את הפטמה.. כל כך מרגיע, כל כך נעים.. 

היד מתקרבת לאט לאט לכיוון התחתונים. אצבע נכנסת לאט פנימה.. הנשימות גדלות. בחיים לא אוננתי בחיים לא נגעתי שם בלי סיבה ועכשיו אתה מדריך אותי בקול נעים ורגוע..

אצבע אחד מסתובבת, חוקרת. זה כל כך נעים.. הנשימות הולכות ונהיות כבדות יותר. אתה מורה לי להחדיר את האצבע בקטנה. מרגישה אותה מתמלאה בחום גופי. נרטבת.. אתה סופר לאחור.. 

3. חוששת מעט

2. הנה זה בא..  

1. צריכה שתמשיך.. 

"תכניסי את האצבע עד הסוף"

וואוו!! גלים של אושר, גלים של חום. אני נמצאת בעולם אחר. 

מוציאה ומכניסה לפי הקצב שלך.. הקצב מתגבר ואיתן הנשימות. מרגישה את החום עובר ברגילים, בידים, בשפתיים. הכל יורד לאט לאט לכיוון הפתח הצר שלמטה.. הקולות שיוצאים מפי לא נשמעו כך מעולם.. כל כך חזק, כל כך נעים.. 

אני ברקיע השישי. מתקרב ובא.. 

ואתה עדיין איתי. שומר עלי. מרגיע אותי.. אף פעם לא הגעתי לזה כל כך מהר. בטח שלא ככה.. 

אני לובשת חזיה, תחתונים ושמלה קיצית. אתה מבקש שאוריד פריט לבוש אחד לפני שאני יוצאת. 

מסתובבת ברחוב מרגישה כאילו כולם מסתכלים. חמימות בין רגלי. התרגשות רבה.. בהתחלה קצת מוזר ללכת בלי תחתונים אבל לאט לאט החיכוך נהיה נעים.. יושבת מול אנשים והמחשבות שלי הם אילו הם רק היו יודעים.. 

אני בחוץ מרגישה חשופה אבל יודעת שזה הסוד שלי ושלך.. תודה..