סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

REBIRTH OF BENT

There Ain't No Such Thing As A Free Lunch -TANSTAAFL!

אם את/ה נהנה ממה שאת/ה רואה וקורא/ת, ורוצה לייצור אומנות, אני מחפש מודל/ית או מודלים לצילום, ערום/בדס"ם/הרבה חבל :) בעיקר אבל פתוח לכול רעיון שווה
לפני 15 שנים. 6 במאי 2008 בשעה 20:11

שקט בבית,אני מנסה לכתוב, מגלה שזה לא זורם כי אני חושב על תגובות, תגובות שהן לא רלוונטיות או מוטעות, על איך שאנשים קוראים מה שהם רוצים בתוך המילים שנכתבו.

שקט בבית, אני מנסה לכתוב,אבל מי יקרא פה? יותר ויותר הביטוי שלי במסגרת האתר הזה הופך רחוק ממני, וזה לא שאני השתנתי, זה לא שפחות חשוב לי דברים שהם רלוונטיים, אני אפילו עדיין יהיר מספיק לחשוב שיש לי גם מה ללמד, או לתרום אבל כפי שציינה ידידה, כשהדבר הכי מעניין באתר זה ויכוח על מיקומו של איש מסויים במעגל הדמויות של העולם הזה, מה נשאר כבר ללמוד פה?

שקט בבית, ואני רוצה לכתוב, על חבל, על מיטה, על אישה / ילדה, על חיבוק ורומנטיקה, על זיונים מפוארים, על יין על אוכל, על ניהול, על קשיים, וכול מה שיוצא לי זה תלונה לא ברורה.

שקט בבית, ושקט לי, במיטה בלונדית וברונטית משגעות מחכות לחיבוק של אבא, והרצון לכתוב יחכה ליום אחר.

ginger - התחושה מוכרת לי.. אני חושבת שבכל סדום יש לפחות צדיק אחד, שיודע ומסוגל ללמוד.
ובשבילו - אטרח להדביק את הכתוב - כאן.
כי אם הצלחת לגעת בנשמה אחת - נגעת בעצם בעולם ומלואו.
ואינך יודע לעולם, לאן תעבור הנגיעה הזו - לבטח היא תעבור,
כי היא היתה כנה, אמיתית ועמוקה.
בשביל זה - שווה.

וכתיבה לא דוחים, אחרת היא בורחת ומתפוגגת.
וכשכותבים, לא חושבים על תגובות, לא חושבים החוצה, כי אם חושבים פנימה.
(אם כי לא כך תמיד)

(חיבוקים שווים יותר מהכל)

ג'ינג'ר.
לפני 15 שנים
לא קשורה - ומה עם מה שעובר לקוראים בראש כשאתה לא כותב, הא?
לפני 15 שנים
צ'יטה​(שולט) - אני נהנה לקרוא אותך
תודה
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י