אותנטית איתך

ניפצת אותי אתמול לאלפי רסיסים

והם חותכים וקורעים אותי מבפנים

הכאב הוא עצום

חזק ועוצמתי יותר מכל כאב פיזי שחוויתי ממך עד כה

אולי בגלל שאין עונג בקצהו

אולי בגלל שהתכוונת לא רק להכאיב אלא גם או בעיקר לפגוע

ואולי בגלל שאין לך באמת מושג וזו האדישות שככ מכאיבה לי

הכאב הוא נפשי אבל הוא ככ מוחשי

הוא שורף לי מבפנים

הוא פוצע אותי ומצלק אותי מבחוץ

הוא לופת בגרוני 

הוא מטלטל את המעיים ומשאיר טעם של בחילה בפי

הוא משתלט לי על ברזי העיניים והן לא מפסיקות לדמוע

הוא מכווץ לי את הלב והופך את הנשימות שלי לאנקות שקטות

הוא דוקר במדקרות ומקפל את גופי

ואין מי שילטף וירגיע את הכאב

ואין מי שיחבק את הסבל

ואין מי שילטף וינשק את פצעיי המדממים

ואין מי שידע ויבין ויכיל ויתן מזור או סתם נחמה

רק אני ואלפי הרסיסים שנותרו ממני

סיימנו עם השליטה מזמן. אני כבר לא זוכרת אפילו מי סיים, מתי ולמה, אבל אני יודעת שאני כבר לא נשלטת שלך ואתה לא השולט שלי.

אני תוהה פתאום- האומנם…?

אתה עדיין מכתיב עבורי דברים, מסמן ומנתב את מסלול חיי, מחליט בשבילי, במודע או שלא, אני בוחרת מתוך הסתכלות במשקפיים שלך והקשבה לקול הפנימי שלך, אתה גורם לי לעשות או לא דברים (כן, לפעמים אני גם מורדת, אולי עוד מחכה למשוך את תשומת ליבך, לעורר אותך, אולי אני עוד מחכה לעונש…).

אתה עדיין מכאיב לי. בגוף ובנפש. הנגיעות הלא מוחשיות שלך צורבות לי את הנשמה. ההימנעות שלך ממני, מלמדת רותי מחדש את המושג כאב. ההזדקקות שלי אלייך מלמדת אותי עד כמה אני נהנית וזקוקה להכאיב לעצמי. והיום אפילו הגדלת לעשות ושלחת אותי לעשות משהו שגרם לי כאב פיסי אני כ״כ קשה, אני לא זוכרת מתי כאב לי הגוף ככה.  הדמעות שצרבו לי בעיניים, זלגו לי על הלחיים ונשטפו לי מהשפתיים, היו בטעם שלך. ואתה אפילו לא היית שם…

אתה עדיין היחיד ששולט לי בגוף. מילה אחת שלך מבעירה אותו, משפט אחד ממך והוא קופא ומת. אתה ממלא לי את החלומות בלילה והפנטזיות ביום ושולט לי באורגזמות. בלעדייך הן לא קיימות.

אתה כל זה ועוד הרבה יותר, וכל זה בלי שאתה יודע, בלי שאתה מתכוון, בלי שאתה כנראה רוצה, ובלי המעמד והתואר הרישמי.

אז איך, אדוני הלא בתוקף, איך לעזאזל אתה עושה לי את זה?

איך אתה מצליח להיות לי שולט, גם כשאתה לא???

תירגע, אני מתכוונת לשיר…

״… אז אתן לך אותי בכמה גרסאות/ ותוכל אז לבחור אם לצחוק או לבכות/ אני אדע לפחות שעשיתי הכל בשבילך״

השתדלתי לתת לך אותי השבוע בכמה גרסאות שונות, חשפתי כמה צדדים- גלויים וסמויים, הייתי הכי חשופה וכנה שיכולתי, הייתי ביקורתית וכנועה, הייתי כבדה וקלילה, הייתי מלטפת ועוקצנית, כאובה וצוחקת, קרובה ורחוקה, מכובדת וזונה, הייתי בעיקר כאן, איתך (ועם המשימה שלך).

עכשיו תורך. עכשיו תחליט.

איזו גרסה אתה הכי אוהב? עם איזו גרסה שלי אתה רוצה להמשיך (אם בכלל)? על איזו היית מוותר? 

מבטיחה לקבל כל החלטה.

אני לפחות יודעת שעשיתי הכל בשבילך!

זה נכתב וצריך להיקרא בערבון מוגבל. מעין נסיון של ניתוח התת מודע. מעין התנשאות של חוכמת הבדיעבד… ובכל זאת, ממרום 5.5 השנים שחלפו ראוי שהדברים יכתבו.

כטבעה של כרונולוגיה, נתחיל בהתחלה-

אתה פגשת אותי כשהייתי בפוסט טראומה, אחרי רעידת אדמה ענקית בחיים שלי, שאת התוצאות שלה, כיאה למדחיקה מקצועית שכמוני, עוד לא התחלתי להבין או להרגיש, אבל התת מודע שלי כבר רתח וביעבע, ורק חיכה לרגע הכי פחות מתאים כמובן, בשביל להתפרץ. לא חיפשתי אותך, אבל חיפשתי לי עונש, חיפשתי כאב, חיפשתי מקום לברוח אליו מעצמי, מכל מה שיש לי, הייתי עסוקה בהלקאה עצמית, הייתי זקוקה נואשות לאישור שהכל בסדר, שאני בסדר, שיהיה בסדר.

אני פגשתי אותך כשהיית אחרי פרידה ממשהו מסעיר, חדש ומרגש שהסתיים לך עוד לפני שהספיק להתחיל. רומן שבישלת על אש קטנה, פרי אסור שרק התחיל להבשיל, שטרם נקטף, שאת המיץ שלו כבר ליקקת ברעבתנות מהשפתיים ואת הטעם שלו כבר דימיינת, אבל אז היא התחרטה וברחה והשאירה אותך עם המיץ מטפטף מהשפתיים. שעמום? חסך מיני? צורך בריגוש? רצון בגיוון? בעיות בביטחון ובדימוי העצמי? אולי כולם יחד…

זה התחיל כמשחק, כפלירטוט עדין וחביב, כשני אנשים מתלהבים, סקרנים, שובבים, עם צורך עז, כל אחדוסיבותיו הי/וא להשתעשע, לבדוק גבולות, להיסחף. אף אחד מאיתנו לא היה יכול לדעת אז את גודל הצורךוהכמיהה שלנו אחד בשנייה, את ההתאמה וההשלמה שנביא אחת לשני, את החיבור והטירוף שאנחנו נכנסיםאליהם, את ההתמכרות וההזדקקות והמערבולת והרגש והכאב והעונג שאנחנו עומדים ליפול לתוכם.

כמה זמן זה לקח עד שהגענו לשם?

מתי היתה נקודת האל חזור?

מתי למדתי לאהוב את הכאב שמילאת אותי בו והרגיע לי את הנשמה החבולה שבי?

מתי התמכרת אליי, אל הריגוש והטירוף שלי?

מתי התת מודע של שנינו הבין שאנחנו לא יכולים אחד בלי השנייה ואחת בלי השני?

וכמה זמן יעבור עד שהמודע יתחיל לקבל את זה גם?

במובן מסויים אתה ריפאת אותי, אני כבר לא מלקה את עצמי יותר, אולי קיבלתי ממך את כל הכאב שהייתיצריכה, אולי הצלחתי להגיע בזכותך למקום שגרם לי להיות מסוגלת לעשות את התיקון הכי גדול שהייתי זקוקהלו כדי להמשיך הלאה, ואולי זה מה שמרגישים כשאוהבים באמת.

הכאב עזר לי להתמודד עם הטראומה שלי, עם האשמות העצמיות והבושה, עזר לי לקבל את עצמי בתוךהסיפור ההוא, ככל שהכאבת לי יותר (ואלוהים יודע שלפעמים בקושי שרדתי את זה) הרגשתי שאני מצליחהלצאת מזה עוד קצת. למדתי לאהוב את זה, למדתי להינות מזה, למדתי לרצות את זה, לימדת אותי (גם) אתזה.

היום אני מפויסת עם עצמי, השארתי את זה בעבר. אני כבר לא זקוקה לכאב כדי להיות ראויה להמשיך. אני לאצריכה שתכאיב לי כדי להיות מסוגלת לקבל את הטוב. עם זה כבר השלמתי.

אבל אני עדיין לא מצליחה לראות בעצמי את הטוב.

אני כן זקוקה עדיין לראות את עצמי דרך העיניים שלך. אני כן זקוקה להרגיש שאתה מעריץ אותי, מטורף עליי, לא יכול בלעדיי. אני כן זקוקה שתתלהב ממני, ותראה לי שיש ממה. אני זקוקה להרגיש מיוחדת בעינייך, למרותשאתה מכיר אותי הכי טוב ולמרות שאתה מכיר בי כמעט כל צד וזווית.

עד מתי…? 🤷‍♀️ בנתיים בבקשה אל תפסיק🙏🏻

בזמן האחרון, לאור העובדה שהתדרדרתי להיות שיפחה סוג ז (ולא במובן הטוב של המילה…), יצא לי לתהות אם סטטוס שיפחה זה עניין של טיימינג (מעבר למבנה אישיותי והעדפות מיניות). כי איך אפשר להסביר את זה שעד לפני חצי שנה (?) הייתי שיפחה מושלמת והיום אני לא ראויה לתואר ולמעמד??יכול להיות שאם היינו מכירים היום, זה בכלל לא היה קורה בנינו, כי אין לי זמן ופניות שנדרשים מהתפקיד התובעני הזה לעיתים קרובות? ואתה לא היית ככ נדלק ממני כי לא הייתי ככ זמינה וככ כנועה וצייתנית? האם זה מה שחיבר בנינו אז ואולי בגלל שזה נשחק אתה שומע את פעמוני הפרידה מהדהדים ברקע? יכול להיות שעומס מטורף בעבודה הרג את יכולות השיפחה שבי? (אפשר לתבוע על זה תביעת נזיקין בעבודה?) או אולי מלכתחילה לא ממש נועדתי לזה וזה היה משיעמום? אני באמת רוצה, אני באמת מתכוונת, אבל בזמן האחרון לפעמים זה ככ קשה עד בלתי אפשרי עם כל שאר ה׳חיים׳ מסביב… אני תוהה עד כמה אתה מבין את השינוי הנסיבתי הזה ואם אתה מצליח להכיל אותו (למרות שחלקית אני יודעת כבר את התשובה). 

אז מה אתה אומר אדוני, זמננו עבר?

היינו מזדיינים המון, לפחות פעם ביום, בעצם לפחות פעמיים. בבוקר כשקמים (כי צריך סיבה לפתוח את העיניים) ובלילה (כי איך אנחנו יכולים סתם לשכב אחת ליד השני???)

הייתי מתקלחת כל יום (כי לא הייתי יכולה לראות אותך מתקלח ולא להיכנס יחד איתך). אז אולי זה לפחות שלוש…😉

היינו ישנים ערומים (כדי שאם נתעורר בלילה נוכל ישר להזדיין בלי להתחיל להתפשט)

הייתי קונה הרבה פחות בגדים (כי חצי מהזמן הייתי בלעדיהם)

ואם כבר בגדים, היינו יוצאים למסעות קניות משותפים (כי איזה כיף זה שגם אתה אוהב לקנות בגדים, אבל הכי כיף למדוד ולפשוט אותם יחד בחדרי הלבשה…)

היינו מטיילים המון! כל שבת היינו יוצאים לטייל, ופעם בחודש גם היינו עושים קמפינג. אין פינה בארץ שלא היינ ומגיעים אליה. בעיקר הפינות הנסתרות, אלו שאפשר להזדיין בהם בטבע. 

היינו יוצאים למסע של חודש בשביל ישראל ועושים את כולו!

היינו מבשלים ביחד ארוחות שישי (חוץ מהפעמים שאמא שלך היתה מזמינה אותנו) ותוכ מלקקים וטועמים אוכל אחד מהגוף של השניה. אחרי הארוחה היינו משתכרים ביחד ונרדמים על הריצפה עם ערימות של כלים בכיור.

היינו יוצאים למסיבות חילופי זוגות ועושים מלא אורגיות

היינו מצלמים את עצמנו, כי אין אף סרט פורנו בעולם שנראה כמונו

היינו לוקחים יום חופש פעם בחודש ולא יוצאים כל היום מהמיטה או הולכים להצגה יומית ומזדיינים בקולנוע או עושים רוד טריפ 

היינו עושים ביחד אמבטיות קצף בסופי שבוע

היה לנו טקס קבוע במוצש- אתה היית מגלח אותי ואני הייתי מספרת אותך (ואז היינו מזדיינים)

היינו הולכים לסדנאות והרצאות על מוזיקה

היינו רואים לפחות הופעה אחת בחודש

היינו מחליפים מצעים על בסיס יומי (כי לא! הולכים להתקלח אחרי סקס! הכי כיף להירדם ככה!!! וחוץ מזה היינו מתאמנים מלא עד שהייתי לומדת להשפריץ)

לא הייתי צריכה לקבל יותר החלטות בחיים, כי אתה היית מחליט בשבילי הכל

לא הייתי שוכחת יותר כלום ולא מאבדת אף זכרון חיים, כי אתה היית זוכר בשבילי הכל ומזכיר לי תמיד את מה שאני שוכחת

היית מלמד אותי לרכב והיינו יוצאים לטיולי אופניים ביחד

הייתי מלמדת אותך להשתחרר, לזרום, להיות יותר ספונטני, ואתה היית מחבר אותי אל הקרקע, אל המציאות. היינו מאזנים אחד את השנייה

לא היינו רבים יותר מכמה שעות (כי אין סיכוי שהייתי יכולה להוריד ממך את הידיים בלילה)

היתה לנו בבית נדנדה משלנו🤩 או אולי בעצם, חדר משחקים שלם!

היו לנו המון חברים והיינו מארחים הרבה (בעיקר את ל ו-י 😉)

היינו קונים מצלמה ועושים ביחד קורס צילום

היינו טסים לטיולי צילום בחו״ל

היינו עושים ביחד קורס צלילה ויורדים לצלול בסיני פעם בשנה

היינו רואים המון סרטים וסדרות בבינג׳ מהספה בסלון או סתם תוכניות מנשיונאל ג׳אוגרפיק או ערוץ ההיסטוריה

היה לנו ארון שלם מלא תרופות וציוד עזרה ראשונה בבית (כי ככה זה כשיש 2 היפוכונדריים)

היינו מוציאים עוד איזה תואר ביחד (כי נורא כיף ללמוד איתך😂)

לא היינו נתקעים אף פעם בלי קונדום…

הייתי עושה פירסינג בכל איבר אפשרי בגוף שהיה מתחשק לך עליו

היינו עושים טראקים בחו״ל

היינו הולכים לפחות פעם בחודש לצימר שעתי בהפסקת הצהריים בעבודה (לתחושת הפרי האסור)

הייתי יכולה להמשיך עם זה עוד הרבה, אבל אני תיכף הופכת לסינדרלה… ונדמה לי שהצלחתי להעביר את המסר- היה כיף!

דרישות:

היא חייבת להיות צייתנית וממושמעת,

למלא משימות בקפידה,

לעולם לא לשכוח מטלות,

לעמוד בזמנים,

להיות תמיד זמינה (מותר דיליי של חצי שעה בלבד בתגובה),

כזאת שיש בה מעט שיגעון והרבה טירוף,

סקסיתתתתתתתתתתתתת, כזו שמעמידה לו בלי לעשות כלום, בעצם גם בלי להיות לידו,

חולת מין, כלומר מכונת מין,

מולטיאורגזמתית- חובה!!! (יתרון להגעה למספר דו ספרתי ברצף),

פתוחה וזורמת,

אוהבת כאב וסשנים של סאדו,

בעלת קשרים עם בחורות נוספות לשלישיות,

פתוחה, חשופה וכנה,

מחושבת, שקולה ומיושבת בחיים (לא כזו שחיה את הרגע בלי לדפוק חשבון למחר),

בריאה ונקייה (עם הוכחות),

דיסקרטית ואמינה!!!

עומדת בכל ההתחייבויות שלה ומקיימת את כל ההבטחות שלה,

כנועה וצייתנית,

לא לוחצת, יודעת לקבל לא בפעם הראשונה ולשחרר,

אוהבת לעבוד (או לפחות לא מקטרת על זה),

יודעת להשפריץ!

אוהבת טבע וטיולים,

חובבת הרפתקאות, אתגרים וסיכונים,

יצירתית (לכל הפחות חייבת לדעת לכתוב כי יש הרבה משימות כתיבה),

וגם לצלם!!! (כי יש גם הרבה משימות כאלה),

כזו שלא מתאהבת, ולא גורמת לאחרים להתאהב בה, אבל אי אפשר להפסיק לפנטז עליה,

מניקה- יתרון,

הריונית- יתרון משמעותי!

אינטיליגנטית, חדה, פילפלית, שנונה, מצחיקה, קלילה וכיפית- לפחות!

לא מפחדת מפילים,

בעלת זיכרון פנומנלי,

כזו שמוכנה שיירקו לה לתוך הפה,

ויגמרו עליה בכל מקום אפשרי,

או בתוך החזייה ולא להוריד אותה ממנה יום שלם,

אוהבת להתקלח (רצוי כל יום),

לא מקועקעת- יתרון,

פירסינג בפיטמה ו/או בלשון- יתרון משמעותי!

לשיפחה המתאימה מובטח שולט מושלם וחוויות מסעירות, מרגשות, מציפות וחד פעמיות!!!

אתה חושב שאתה כבר יודע עליי הכל, אבל אני בטוחה שאני עוד יכולה להפתיע אותך…

הבעיה היחידה היא הזכרון שלי….

אז אני אנסה (לא בטוח שאצליח עם אלמנט ההפתעה בהכל…)

עברתי ניתוח שאיבת שומן
עשיתי 3 פעמים בחיים שביתות רעב (מלאות) למשך שבוע כל פעם (בלי קשר לדיאטה)
סבא שלי הטריד אותי מינית (בקטנה ובמונחים שפעם לא היו מוגדרים כהטרדה, ובכל זאת…)
כשהייתי באוניברסיטה לא רציתי שיהיו לי ילדים בחיים, ואחד מהחברים שהיו לי אז עזב אותי בגלל זה (הוא לא ראה איתי עתיד😂)
אני מתנדבת קבועה בעמותת מתוק לנשמה
רבתי עם אלוהים בבת מצווה שלי, שחלה ביום כיפור, ומאז אני הכבשה השחורה של המשפחה
הייתי מציצה לאחי באמבטיה ומאזינה לו מעבר לדלת כשהיה מזדיין עם חברה שלו בחדר וזה היה מגרה אותי בטירוףףף
אני מתגעגעת בטירוף לחברה שלי מהיסודי אבל גם נפגעתי ממנה בטירוף ואני עדיין סוחבת את זה איתי
אני חייבת להיות שוב בהריון…!
אני יודעת שאמות בתאונת דרכים

מ-1 עד 10 כמה התחדשת?

אמרת לי שהשיחה על ׳היקב׳ היתה לך קשה (מבטיחה להתייחס אליה באופן ספצי בהמשך המשימה השבועית שלי), ואני לא יכולה עדיין להוציא מהראש את השיחה או בעצם הדברים הקשים שאמרת לי שבוע קודם, כשרק חזרתי לארץ. שטחת בפניי את כל כמה שאני לא… וההרגשה הזאת שאני לא מספיק טובה כבר ולא מספיק מספיקה לך כבר כמו שאני ולא מספיק מרצה ולא מספיק ראויה, ההרגשה הזאת לא עוזבת אותי. אחרי שקראתי את זה אז באותו יום, זה צרב לי בעיניים וצרב לי בלב וצרב לי בידיים וכתבתי לך שאני לא מסוגלת להרגיש ככה, ככ לא מספיק בשבילך ושדי. אני לא רוצה את זה יותר. לא רוצה להרגיש ככה. זו ההרגשה הכי נוראית שאתה יכול לתת לי. כמאהבת. כשיפחה. כחברה. אבל הידיים הצורבות שלי לא הצליחו ללחוץ על הסנד וההודעה הזאת נשארה שם ככה, תלויה באויר, בין מצב כתיבה למצב שליחה, עד שבסוף נמחקה בשטף ההודעות הבאות. אבל ההרגשה ההיא נחרטה ונשארה בי והיא עדיין מכה בי כמעט כל יום מאז. והשאלה הענקית שמסתובבת סביבי מאז ועוטפת אותי כמו שמיכה עבה וסמיכה- אז למה? למה אתה עדיין כאן???

אנחנו חוזרים למקום הזימה והעונג, זה שעוד לא החלטתי אם הוא יותר סליזי או יותר אלגנטי, יותר מאיים או יותר מענג, יותר מפתיע או יותר בנאלי… אבל הפעם אני מגיעה מוכנה, לא חוששת, יודעת לקראת מה אני הולכת ומה מחכה לי… או לפחות ככה חשבתי… המחשבות האלה התפוגגו מהר מאוד, כשהתקרבנו לדלת. קולות הגניחה ואנקות הכאב והעונג שבקעו מהחדר לא השאירו בי מקום לספק- אין לי מושג מה עומד לקרות בשנייה שאפתח את הדלת. הוא מזהה את הפחד שלי, קורא אותי היטב, אוחז לי את היד ומושך אותי אליו. המגע שלו והחום שהוא מעביר בי מרגיעים אותי מעט ואני נמשכת אחריו פנימה. החדר כמעט חשוך לגמרי, למעט תאורת האולטרה לאורך הריצפה. אני עדיין לא מבחינה בתמונה, אבל הקולות עוטפים אותי, ואני מבינה שיש כאן אנשים שמזדיינים מולי. זה מיד מדליק ומחרמן אותי, אני מרגישה איך אני נרטבת בין הרגליים ומכניסה יד לתחתונים שלי. אוףףףף כמה שזה נעים לי. הוא מוציא לי את היד ומתחיל למצוץ לי את האצבעות. אני קולטת כמה הריח שלי מגרה אותו ומרגישה את הזיקפה הענקית שלו מאיימת לפרוץ דרך הג׳ינס. אני מושיטה אליה ידיים, לא מסוגלת להתאפק כבר מלהכניס אותו לתוכי ולבלוע אותו. אבל הוא תופס אותי בידיים, מסתכל לי בעיניים ומסביר לי את החוקים- יש כאן היום עוד שולט ועוד נשלטת איתנו, כל אחד מהשולטים יכול לשלוט בכל אחת מאיתנו, ואנחנו חייבות לציית לשניהם היום. אני מהנהנת בהסכמה, מוכנה לקבל עליי הכל עכשיו רק בשביל להזדיין כבר. הקולות שמגיעים מעומק החדר מטריפים אותי. היא גונחת ומתפתלת וצורחת שם ואני רוצה גם!!! הוא מכיר אותי היטב, הוא יודע מה זה עושה לי, והוא יודע איך למתוח את זה עד לקצה… הוא מושך אותי פנימה, מעמיד אותי ליד הצלב, מול המיטה, מפשיט אותי וקושר אותי ערומה אל הצלב, עם גאג בפה. אסור לך להוריד את העיניים הוא מצווה עליי ומתפשט מולי. בא לי לבכות כשאני רואה את הזין הענק שלו מזדקר מולי. בא לי לצרוח שאני חייבת אותו, אבל הפה שלי חסום. והוא מתרחק ממני. הוא ניגש למיטה, אל הזוג שמזדיין שם ומצטרף אליהם. היא מתחילה לרדת לשולט שלי תוכ שבן הזוג שלה מזיין אותה, אני שומעת את השולט שלי גונח וזה שורף אותי מבפנים. זה הזין שלי!!! השולט שלה מושך לה בשיער ומוציא לה את הפה מהזין שלי. ואז הוא יוצא ממנה והשולט שלי חודר אליה ומזיין אותה תוכ שהיא יורדת לשולט שלה. השולט שלי מזיין אותה והיא גונחת, הזין שלי מענג אותה וחופר בה מבפנים, היא מתפתלת והוא מגביר את הקצב, וככל שהקצב שלו מתגבר אני נשרפת יותר מבפנים, אני בוערת ומנסה להתפתל על הצלב, אבל לא מצליחה. אני מתחילה לבכות והדמעות הרותחות שלי מהעיניים מטפטפות לי על הלחיים, השדיים והרגליים, מתערבבות עם הנוזלים שמטפטפים לי בין הרגליים. כולי מבעבעת, רטובה, סוערת, בא לי להרביץ לה, בא לי לזיין אותה בעצמי, בא לי להיות היא, בא לי להיות איתה. אני שומעת אותה גומרת ברצף שוב ושוב. עכשיו שניהם מזיינים אותה ביחד, השולט שלי חודר לה לתחת ושלה לכוס. התמונה הזאת נחרטטת בי עמוק ופתאום אני כולי צמרמורת, אני יודעת שזה מגיע ואני גומרת שם על הצלב. הוא קולט אותי מיד, אפילו שכמעט לא הצלחתי להוציא קול. הוא לוקח את השנייה ומוביל אותה אליי, מוריד אותה על הברכיים ואומר לה ללקק אותי. לפני שהוא מספיק לסיים את המשפט הלשון שלה על הדגדגן שלי. היא חמה ורטובה וככ נעימה. אוי כמה שהייתי צריכה את זה. המגע שלה עדין ותובעני גם יחד. היא ממש שותה אותי. אני גומרת שוב על הפה שלה ואז השולט שלי מעמיד אותה בריש ומורה לה להמשיך, היא אוחזת אותי עם הידיים שלה במותניים והראש שלה בין הרגליים שלי. היא ממשיכה לרדת לי והפעם דוחפת את הלשון שלה עמוק לתוכי, אני מתפתלת וקולטת את השולט שלי חודר אליה מאחורה ומתחיל לזיין אותה תוכ שהיא מזיינת אותי עם הלשון. כל דחיפה שלו לתוכה, דוחפת את הלשון שלה עמוק יותר לתוכי. אני עפה באויר ועוצמת עיניים, פתאום אני מרגישה ידיים משחקות לי בפטמות. זה לא המגע שלו, אני מזהה את המגע שלו. זה השולט שלה. הוא משחק לי בפטמות ומתחיל גם לינוק ממני. אני לא מסוגלת יותר וגומרת גמירה מטורפת שמשאירה אותי רועדת כולי. השולט שלה משחרר לי את הגאג והיא נעמדת מולי, ומתחילה לנשק אותי. היא דוחפת את הלשון שלה לפה שלי ואני מרגישה את הטעם והריח של הכוס שלי. זה ככ מגרה אותי. היא משחקת לי בפטמה בשד הימני והשולט שלה בשד השמאלי. אני מסוחררת לגמרי, היא מדליקה בעיניי, בא לי אותה. בא לי אותו. בא לי את שלושתם! בא לי עוד!!! פתאום אני מרגישה שהצלב זז ואני עוברת למצב מאוזן. הם ממשיכים לשחק לי בפטמות, ואז השולט שלי מתקרב אליי וחודר אליי כשאני שוכבת, עדיין קשורה אל הצלב. בשלב הזה אני לא בטוחה כבר אם אני בגן עדן או בגיהנום. כנראה שבשניהם בו זמנית… אני גומרת וצורחת, אבל אף אחד מהם לא מפסיק ואני חווה שלוש אורגזמות מטלטלות ברצף. הוא יוצא ממני, משחרר אותי ומרים אותי למיטה. היא שוכבת לצידי, מתחילה לגעת בי וללטף אותי, אני נמשכת אליה ממש, אנחנו שוכבות על הצד עם הפנים אחת לשנייה, מתחילות להתנשק ולהתמזמז, ואז כל אחד מהם מרים לכל אחת מאיתנו את הרגל לכיוון התיקרה והם חודרים אלינו ומזדיינים אותנו בקצב אחיד. אני לא מסתכלת, אבל יודעת היטב שעכשיו השולט שלה מזיין אותי ושלי מזיין אותה. הפה שלי בתוך הפה שלה, הלשונות שלנו משחקות אחת בשנייה, הידיים שלי מלטפות אותה, היד שלה על הדגדגן שלי. זה מדהיםםםםםם ואנחנו גומרות ביחד.

השולט שלי נשכב על המיטה ומושיב אותי עליו הוא מרים לי את התחת קצת באויר והשולט שלה חודר אליו. אני רוכבת עליו והשני מזיין אותי מאחורה. אני מגבירה את הקצב והיא מכניסה את הידיים שלה ומשחקת לי תוכ בדגדגן, אני חסרת אויר ושלושתם מגבירים את הקצב, השולט שלה מזיין אותי ככ חזק שאני צורחת ובשנייה שאני גומרת אני מרגישה אותו צונח עליי ורועד, הוא גמר בתוכי ומילא אותי בזרע חם וזר לי. הוא יוצא ממני והיא מתכופפת אליי, מתחילה ללקק אותי. זה מוזר לי אבל גם מדליק אותי. השולט שלה נכנס לג׳קוזי ושלי שולח אותי אחריו, לטפל בו… אני מזהה את המבט שלו, הוא לא מרוצה… אני נכנסת עם השולט הזר למים החמים ומשחקת לו בזין ובפטמות. אני רואה מולי את השולט שלי מזיין אותה, ואני יודעת מה עומד לקרות. אני לא רוצה שזה יקרה. אבל אני מכירה אותו ויודעת שזה חייב לקרות. אני מקנאה אבל גם שמחה שהוא מקנא לי. הוא מזיין אותה באגרסיביות עד שהוא צורח וגומר בתוכה. אני מסתכלת על השולט שלה, לא נראה לי שזה מזיז לו. הוא מחייך בהנאה וסיפוק. אחרי כמה דקות, השולט שלה כבר זקור ונפוח לי בין הידיים ואני מתיישבת עליו במים. הוא מתחיל  להרים ולהוריד אותי עליו. אני ככ אוהבת להזדיין במים. הוא יונק ממני, אני מתחילה להתרגל ולהרגיש בנח עם המגע שלו. השולט שלי והיא מצטרפים אלינו לג׳קוזי. הוא מעמיד אותה מעליי ואומר לי לרדת לה תוכ שאני ממשיכה לרכב על השולט שלה. הטעם שלה נפלא!!! אני ממש נהנית לרדת לה. השולט שלי מוריד לה את הראש לכיוון הראש שלי, היא רוכנת אליי והוא חודר אליה מאחורה. הסצנה הזאת ככ מחרמנת אותי שאני גומרת מיד, היא גומרת דקה אחריי ואז היא פתאום משפריצה עליי שפריץ ענק וחזק. אני פותחת את הפה, מנסה לשתות כמה שיותר מזה. השולט שלי יוצא ממנה, מרים אותי מהשולט שלה ומוריד אותי על הזין שלו. מדהים איך ככל שהוא מזדיין יותר זמן, הזין שלו יותר ויותר גדול ונפוח. לא משנה כמה עונג צרוף חוויתי עד עכשיו, אני הכי אוהבת להזדיין איתו, את המגע שלו, את הזין שלו בתוכי, את התשוקה המטורפת שלי אליו ושלו אליי, את איך שהגוף שחי מגיב אליו, את איך שהוא מענג אותי, את מה שאני רואה לו בעיניים, את ההתמכרות שלו אליי. השולט שלה נעמד מעליי ודוחף לי לפה את הזין שלו. שלושתנו מזדיינים ככה כמה דקות עד שפתאום שניהם גומרים ביחד. השולט שלי ממלא את הכוס שלי והשולט שלה ממלא את הפה שלי. אני בולעת וצונחת ושוקעת בתוך המים. שומעת רק את השקט של המים שחודרים לי לאוזניים ומנקים לי את כל שאר החורים. אני לא יודעת כמה זמן אני מנותקת ככה בתוך המים, מחזירה לעצמי את הנשימה, נרגעת, נותנת מנוחה לגוף המעונג והכאוב שלי, אבל כשאני פותחת עיניים ומרימה את עצמי מהמים, אני רואה שרק השולט שלי נשאר בחדר, הוא לבוש, מחכה לי עם מגבת שאצא אליו.

אני מבינה בצער שהאורגיה הראשונה והמטורפת שלי נגמרה…. לא יכולה לחכות לפעם הבאה…