לפני 15 שנים. 3 ביולי 2008 בשעה 14:23
כשהיתה בת שלושה ימים, פתאם קלטתי שהיא שלי. שזה באמת קרה. שני הניסים שמונחים אחד לצידי על הספה ואחת על ברכיי באמת באו מקרבי. אני באמת אמא. אחזתי בה אחרי שסיימה לאכול ואמרתי לה "את פשוט מושלמת כפי שאת. מושלמת. ואל תתני לאף אחד, אף פעם, לנסות לשכנע אותך שאת לא, גם לא לי". הבטתי בה ודמעה זלגה מעיניי, התגלגלה ונחתה במורד לחיה של בתי.
פעם מישהי אמרה לי שאשה שלמה רק אחרי שנולדו לה ילדים. אני חושבת שעד שלא הרגשתי שלמה לא יכולתי להיות האם שאני היום או אם בכלל.
וכל השאר פעם, כשאצליח לכתוב יותר משתי דקות, בלי שהם יתעוררו ויקראו לי לבוא ולאהוב אותם.
