סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לה וידה לוקה

לא רק שליטה. והפעם: הצפרדע והעקרב (ביי לבליסנה)
לפני 17 שנים. 10 ביולי 2006 בשעה 9:05

אלי,
תן לי את השלווה לקבל את הדברים
אשר אין ביכולתי לשנותם
אומץ
לשנות את הדברים אשר ביכולתי
ואת התבונה להבחין בין השניים

תן לי לחיות כל יום ביומו וליהנות מן הרגע
לקבל את הקשיים כדרך אל השלווה
לקבל את העולם כמו שהוא ולא כמו שהייתי רוצה שיהיה
לבטוח בך שתסדר את הדברים אם אכנע לרצונך
שאהיה מאושרת בחיי במידת האפשר
ושמחה שיש לי אותך לתמיד
***

אם כבר להכנע, אז לאלוהים.

הדרך לשלווה שלי - לקבל את זה שאני לא יכולה לשנות אחרים-רק את עצמי.

האומץ שלי - לדעת ללכת הלאה כשלא טוב, גם אם זה כואב. כמה שזה כואב.

התפילה שלי: "שמור אותי מאוהביי ומשונאיי אשמר בעצמי".

מUחדת - המון חיבוק ללב שלך, בליס.



לפני 17 שנים
Belisana​(שולטת) - תודה מותק, הוא זקוק לזה:)
לפני 17 שנים
בעיניים כלות - וואוו...
התפילה הזו באמת מחזקת כמה ברגים רופפים שם בפנים.
גם לך קשה,
גם את תתגברי.
אגב,
גם אני מוצאת את עצמי בוחרת להכנע לאלוהים,
אבל ממש להכנע לו : )
לפני 17 שנים
Belisana​(שולטת) - נכון חמודה ותודה.
ואין דבר שראוי להכנע לו יותר מאלוהים...
לפני 17 שנים
זרה מוכרת - חיבוק יקרה שלי
גם אם רק מכאן

לפני 17 שנים
Belisana​(שולטת) - תודה מותק שלי}{
לפני 17 שנים
scarlettempress{L} - אין לי מילים.
ובמיוחד כשיום אחד קוראים אהבה אינסופית ויום אחרי - פרידה. אז נשארים בפה פעור... ואין מילים.
וכל מה שאנסה להוסיף עכשיו ישמע ריק מתוכן.
לפני 17 שנים
Belisana​(שולטת) - תודה סקרלט והאהבה לא נגמרה. הקשר כן.
תודה שאת כאן גם בלי מילים.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י