למראה מבטיה המודאגים של הגננת, התחלתי משחק עם פריצת הדרך אל פטמותיה הנצורות. פרצתי כל פעם שכבת ניילון אחת, נהנה לראות את מבטיה של המומיה שלי.
לאחר כמה דקות בהן אני משתעשע בעניין, פרצתי את כל הדרך אל היעד. או אז, הכנסתי את הפטמה שלה לפי והתחלתי יונק את הפטמה, דבר שגרם לרעידות בכל גופה של הזונה שלי, להנאתי הגלויה.

"אתמול, שמונה בערב, שלוש שעות אחרי הפוסט שאני רוצה סאבית, היא התקשרה ואמרה שהיא רוצה שאעשה לה סשן. גירדתי מעט בראש, וללא היסוס אמרתי לה שתביא שמלת ערב שחורה, כי אולי נלך לדאנג'ן אחר כך. ברבע לתשע אספתי אותה, למרות שהיא גרה במרחק הליכה. סמול-טוק, שיחות. הסברתי את החוקים, מילת ביטחון, שיחת גבולות, תיאום ציפיות, ומתחילים...". סיפור הסשן-דייט הראשון של הגננת וצי'טה, כפי שקרה לפני תשעה חודשים.

סאב ספייס הוא המקום שבו הגוף עומד לו משותק והנפש עומדת לה עירומה, ללא שום הגנות. זה קודש הקדשים הבדס"מי בעיני, וממה שאני מכיר, זה המקום הכי פגיע שיש בעולם.

גיליתי שיש לי איזה אקט כזה, בסשנים, שאני כמעט תמיד חוזר אליו. מקום כזה שמרגש אותי נורא. אני מוצא עצמי לאחרונה, כמעט תמיד מגיע לשם, כחלק מהסשן, בדרך כלל בסיומו.

היא חדשה בעולם השליטה, מאד מבולבלת, מאד חוששת, ולא התנסתה מעולם. אינה יודעת להגדיר את עצמה, שולטת, או אולי נשלטת. הצעתי לה, לבחור צד. היא בחרה, נשלטת. בקושי רב בחרה, לא לגמרי שלמה עם הבחירה, חוששת מאד. שאלתי אותה: "ירוק, צהוב, אדום?"

היא מאד גמישה, הייתה מתעמלת. / מאד אקסטרימית, אלי מתמסרת. / לגמרי שלי, רק לרצוני מתכופפת, / את כל רצונה, עבורי היא מבטלת.

לפתע היא קמה מהמיטה, ניגשה לשולחן, לתיק שלה, והוציאה מהתיק אזיקים רחבים ומקצועיים מעור, עם ווים ואבזמים לידיים ולרגליים, וסט שרשראות לשימושים מגוונים. אני הייתי כבר בעניין של בדס"מ כבר לפני כן, אבל בחיי שאני שם התחלתי להזיע, ולא מהחום בחוץ, ולא רק במצח. ואז במבט שואל ונוקב היא שאלה: "אתה משחק" (You play)?