חשבתי שהוא יגמור בפה שלי, אבל אחרי כמה דקות הוא קם, סגר בחזרה את המכנסיים ומשך אותי חזרה הביתה. הוא זרק אותי בכוח על הספה ועמד מולי. "שבי" הוא אמר לי והסתכל עלי, בוחן את הגוף שלי בתוך השמלה.

התקלחתי בבית והתלבטתי מה ללבוש לפגישה. המילים שלו הדהדו לי בראש: "תלבש בגדים שמשקפים באופן יותר טבעי את מה שאתה". לבשתי תחתוני חוטיני לבנים שפעם "סחבתי" ממישהי, ועליהם מכנסי ג'ינס צמודים וחולצת טריקו צבעונית. אלה בגדים נוחים וטבעיים לי, הם מה שאני.

קבענו להיפגש ביום עיון שהוא היה צריך ללכת אליו. זה מקום ציבורי, אפשר להתחרט בלי בעיה, ומבחוץ זה יראה כמו שני עמיתים שמדברים על עניינים מקצועיים. החמאתי לו בטלפון על הרעיון, והוא אמר בקול הבס המרטיט שלו "תהיה לבוש בצורה הולמת".

קבענו להיפגש במלון קטן ליד הים. נפגשנו בחוץ, הוא היה לבוש יפה, כתפיים רחבות, גברי מוצק. הוא הסתכל על השקית שהחזקתי.

השיחה שלנו בטלפון היתה קצרה אבל מרטיטה. כבר בהתחלה הוא דרש שאדבר אליו כראוי. קראתי לו "אדוני" וזה הרעיד אותי. הקול שלו היה גברי ורציני, אבל הוא אמר שאשאל מה שאני רוצה, שארגיש חופשי, אבל רק שאדבר כראוי.

הוא מביט בי מלמעלה. רק המבט שלו משתק אותי ומרגש אותי. אני על הברכיים והוא בוחן אותי. כל רגע שעובר גורם לי יותר לרצות להיות שלו. להתמסר לו לגמרי.