אני יודעת שזה לא המקום לכתוב לך אבל אני יודעת שאתה גם לא נכנס לשום מקום אחר חוץ מי זה שלא תחשוב שאני לא זוכרת ש.

אני רוצה שתדע שאני לא יודעת לכתוב כמו שאתה יודע ושזה משגע אותי כי אני לא יכולה להגיד לך את הדברים שיש לי להגיד כמו שאתה יודע. אני רוצה שתדע שאתה כל הזמן בראש שלי וגם עכשיו כשאתה באמריקה שלך אני חושבת עליך והלב שלי כואב מרוב מחשבות.

מה עושים עם לב שבור? אני כבר שנה שלמה גוררת את עצמי ממקום למקום וזה לא עובר וכשבא החורף אז כל הגוף מתחיל לכאוב כמו שפצועי מלחמה עם שתלים מפלטינה מרגישים שבא גשם כי מתחיל לכאוב להם. איך עוברים את זה ואולי בכלל לא עוברים?