בהרצה

הוא טעם את השפיך שלו פעם. זה היה לפני לא מעט שנים.
היה בסדר. לא מדליק, לא מגעיל.
היא טעמה לא מעט פעמים.
תמיד לבלוע מדליק אותה, לפעמים גם מצד הבולעת, אבל כל זה לא קשור לפעם הזאת.
היא לא הולכת לבלוע.
לא איתו. לא הפעם.
הוא בא אחרי כמה ימים שלא גמר, כי ככה היא אמרה לו.
היא העניקה לו באותו ערב
העניקה לו את הזכות להיות שם בשבילה, עבד לכל גחמותיה.
היא העניקה לו כאב והשפלות.
היא העניקה לו ישיבה על הפנים
ואת הרשות לענג אותה בכל מקום שהתחשק לה.
אחרי שגמרה, נשכבו זה לצד זו.
היא מסדירה נשימה
הוא זקוף.
היא כבר זוממת על בליעה.
זה מדליק אותה, בעיקר שהוא בולע, מייד אחרי שהוא גומר.
אז היא שואלת אם הוא רוצה
והוא אומר בטח ובבקשה.
היא מציבה תנאים:
הוא יעמוד על הברכיים ויאונן מעל החזה שלה.
הוא יגמור עליו.
הוא ימתין לסטירה, שתתן את האות להסתערות. משימת הניקיון החלה.
הוא. כך הסבירה לו, צריך להבין את התהליך.
תקרא לזה תהליך המרה, אמרה.
'תפנים, המטרה שלך היא לא לגמור.
אתה גומר בשביל המטרה'.
הוא נעמד על ברכיו ואונן מספר שניות, עד שגמר.
הוא המתין מספר שניות בקוצר רוח, אותו כמובן לא החצין, עד שניחטה על לחיו סטירה מטלטלת.
הוא זינק אל המטרה.
קודם בלע, הכל.
מנקה ואז שוב, ליתר ביטחון.
אח"כ עינג והמשיך לענג
והמשיך, עד שהיא החליטה, שבא לה להעניק לו שוב

פחות אדם של פסטות, אבל החרא הזה עושה את העבודה.

לא מצליח לצרף תמונה 😉, אבל מדבר על הרוטב שמנת עם עגבניות של יוטבתה.

אגב, לא עובד אצלהם ומניח שיש לא פחות טובים, של חברות אחרות.

גם מהיר וגם הילדים מתים עליו.

בתיאבון 

היא התעלסה איתן מספר דקות לפני שנמשכה מהשערות והובלה לכיוון הזין.
ניסיתי לדפוק לה את הגרון, לזיין לה את הפה, אבל הרגשתי שהיא מזיינת את עצמה על הזין שלי יותר משאני מצליח לזיין אותה עליו.
כן, היה שם המון רוק וקולות של החנקות ועדיין, הזונה דפקה את הגרון שלה, יותר משאני דפקתי לה אותו.
זה לא מצא חן בעיניי, אז נעמדתי.
ככה יכולתי לדפוק את הפה שלה יותר עמוק, לאפשר לי שליטה.
לדחוף לה את הזין לפה למחוץ את האף שלה מול הבטן שלי.
כשהזין שלי בפה שלה, משכתי אותה לכיוון המכנס שלי. מהכיס האחורי, הוצאתי קונדום ונתתי לה אותו. הוצאתי את הזין מפה שלה, עדיין מחזיק בשערות ואיפשרתי לה להלביש עלי את הקונדום.
נעמדתי מאחוריה, מצמיד את הראש שלה לריצפה וחדרתי אליה.
זיינתי אותה בכוח, חודר אליה כמו חיה, שומע אותה גונחת, מיוחמת, מטפסת לכיוון האורגזמה.
'תגמרי שרמוטה' ציוותי, כאילו אפשר לצוות על בחורה, גם בזמן שהיא סתם זונה, לגמור.
זה לקח עוד כמה דפיקות חזקות, לפני ששמעתי את הנשימות שלה עולות, את התגברות הגניחות, את הכוס שלה מתכווץ על האיבר שלי, לפני שגמרתי, מתמוטט לצידה על הריצפה.
תוך כדי הסדרת נשימה,  ליטפתי את פניה, נישקתי את כל הפרצוף שלה. נשיקות קטנות כאלה, על הצוואר, הלחיים, שפתיים, מצח, עיניים.
היא החזירה לי בנשיקות קטנות.
'ריחמתי עליך, את יודעת', אמרתי. 'פעם הבאה, אני גומר לך רק בתחת'.
'חבל', היא אמרה וצחקה.

היא הגישה לי את החגורה בלי אומר, ואני ניגשתי לאחוריה, רואה את מבטה עוקב אחרי.
'ראש לרצפה, כלבה', הורתי והיא צייתה.
בניתי מתח כמה שניות. עלאק, בניתי מתח. מי ישמע פליני, אבל חלפו מספר שניות מהרגע שהיא בחנה את מרצפות הסלון שלי עד ההצלפה הראשונה.
היא הייתה חזקה. הבאות אחריה, היו חזקות יותר.
כבר בלי רצון לאיזון צבעים על פלחי הישבן שלה.
לא היה שם רצון לאומנות, רק רצון להכאיב.
אחרי לא מעט הצלפות, בצעתי שוב בדיקה.
היא הרגישה רטובה יותר. האצבעות יצאו מהכוס שלה ועיסו את חור הישבן שלה.
אח"כ חדרו שוב לכוס ואז נכנסו לה לקצה התחת. שוב לכוס, נדחפות פנימה, מסתובבות בפנים ושוב, הפעם עמוק יותר בחור התחת, לפני שהוגשו לפיה לטעימה ונקיון.
'עכשיו?' שאלתי.
'עכשיו טוב' היא ענתה.
'אני שמח', גיחכתי.
'טוב, טיפלתי בך מספיק. לא באמת הזמנתי אותך לפה בשביל זה, לפחות לא רק בשביל זה. הגיע הזמן לבחון את כישורי הלשון שלך'
גררתי את הפה שלה לכיוון הספה, בזמן שהורדתי את המכנסיים והתחתונים. כשהיא ניסתה לענות, השתקתי אותה.
הדבר האחרון שחיפשתי זה שהכלבה תספר לי כמה היא רוצה או תשתדל לעשות לי נעים.
זה היה זמן למעשים, לא לדיבורים.
התיישבתי על הספה, רגליים מפוסקות ולפני שהצמדתי אותה לביצים שלי, העפתי לה  סטירה
חזקה, משכתי אותה מהשערות לכיוון ירך ימין ואז לשמאל לפני שהצמדתי אותה לביצים, מחזיק אותה עדיין מהשערות, אבל כבר לא מזיז את הראש שלה, מצפה ממנה לפעול בלי מילים.
שרון פעלה. היא פתחה פה גדול והכניסה את הביצים שלי לתוכו. הידיים עדיין אחזו לה בקרקפת, אבל נתתי לה לפעול לפי הבנתה, לענג לי את הביצים, להעמיד לי עוד יותר את הזין. 

התחלתי בליטוף לחיי הישבן.
ההתחלה המתונה, המשיכה לעיסוי אגרסיבי יותר. קצת צביטות, אחיזה חזקה בכל פלח, פיסוק הישבן תוך כדי, כזה שמאפשר לבחון את החור.
ואז הספנק הראשון, לפעמים אני נותן אותו חלש, הפעם בינוני ומעלה ועוד אחד ועוד.
מנסה לקצר את טווח הזמן שבו נצבע הישבן בצבע אחר, אדום, כהה יותר.
אחרי לא מעט מכות על התחת, עם היד, בדקתי רטיבות.
נראה לי אובייס. שתי אצבעות שנדחפות לכוס. מרגישות מצב.
זה עדיין לא קרה לי אף פעם, אבל נשבע שאם הוא אי פעם יהיה יבש, אם האצבעות לא ירגישו לי כנחדרות בקלות, בים של רטיבות, אפסיק.
שרון לא זכתה להיות הראשונה שלי, שזה קורה איתה. הכוס שלה בהחלט היה רטוב ושתי האצבעות נדחפו פנימה בקלות. משייטות.
אבל זאת פעם ראשונה, ולא הייתי בטוח אם יחסית אליה זה רטוב מספיק, כי נשים מרטיבות, אבל לכל אחת יש את רמת הרטיבות המירבית שלה.
אז הייתי צריך חוות דעת של מומחה.
אז התקשרתי לדוקטור רפי קרסו. סתם, בטח רפי היה מת שאתקשר.
אמרתי נשאל את בעלת החור. היא בטוח יודעת וקמתי ודחפתי לה את האצבעות לפה, גם שתנקה וגם שתחווה דעה.
עכשיו, בואו, אני לא באמת חושבת שנקבה צריכה לטעום את האצבעות שלי, בשביל לדעת אם היא רטובה מספיק, אבל אני אוהב את זה.
אומנם יותר אוהב, לדחוף לה אצבעות לניקוי אחרי שהם נדחקו לה לחור התחת, אבל גם אחרי טיול בכוס זה סבבה.
היא שיתפה פעולה, שרון. טעמה, עשתה עצמה מתלבטת, שלחה לשון שוב ואמרה:
'רטובה, כן, אבל הייתי רטובה כבר יותר' וחייכה.
טוב, התאפקתי לא לצחוק. אחלה תשובה שיכולה להיות סעיף, או לפחות תת סעיף, בספר ההדרכה לנשלטות בארטיות.

אבל לא צחקתי, מהשיער משכתי אותה לכיוון הזיין שלי, שהיה קשיח מאוד מתחת למכנס.

האגן שלי לא זז, רק הראש שלה, שאמרתי:
'צודקת. מתנצל. זה בטח הגיל. מניח שלפני 20 שנה היד שלי הייתה מספיק חזקה. עכשיו אני צריך קצת עזרה, אז לי את החגורה. מבטיח לבדוק איתך מה המצב, עוד כמה דקות.'
עזבתי את הראש שלה והיא התחילה להסיר לי את החגורה.
לא יודע, אולי זה היה רק בראש שלי, כי היא בהחלט הסירה את החגורה ביד בטוחה, אבל היה נראה לי שאני מזהה קצת חשש.

הפכה משרון לשרוני. פשוט מרגיש אליה חיבור ריגשי תוך כדי הכתיבה 😅

היא ביצעה מהר. כמעט זורקת עצמה על הריצפה.
הייתי צריך לשפר את המיקום שלה מעט, אז משכתי אותה מהמותניים, תוך כדי שאני יושב על הספה, למיקום שיאפשר ליד שלי גישה נוחה וחופשית את ישבנה.
זה מראה מטורף בעייני. אחוריים נשיים שנחשפים לעינייך לראשונה. שניכם יודעים שהם שם למענך, ללא תנועה, כמתנה לא ארוזה, לשימושך, איך שרק תבחר.
ההתחלה, ברוב המקרים, כמו גם במקרה של שרוני, מאוד ברורה מבחינתי.
כמעט תמיד, תוכלו לראות על הישבן, את החלק בו מסתיים בגד הים, ומתחיל השיזוף.
שינוי גוון העור בולט לעין.
תמיד מצחיקה אותי המחשבה, שגם בעולם השליטה המטורף, ראוי שיהיה סדר, אז אני מנסה לאחד בין הצבעים.
אני אף פעם לא מצליח, אבל תמיד מנחם את עצמי, שאם השפחה הגיעה מלכתחילה עם צבעים שונים, זה בסדר אם תלך כך הביתה, גם אם הצד שהיה בהיר יותר בהתחלה, יהפוך במהלך הערב לכהה יותר.

מניח שיהיה המשך...

לא.
לא אורז מזוודה ויוצא לנופש. לצערי.
לא אורז את עצמי ומעניק לך אותי לשימושך. לצערי 2.
אורז. תמיד מעדיף בסמטי אבל אפשר גם תאילנדי או יסמין.
ההנחה המקובלת היא שאסור לפתוח סיר אורז בזמן הבישול.
לא נכון. מותר.
כשאני מכין אורז עם תירס לילדים, לעולם התירס לא יכנס לסיר בתחילת הבישול, אחרת יצטמק במהלכו.
כשעברו 10-12 דקות פותחים את המכסה, שופכים את התירס, מערבבים ומכסים חזרה.
נכון גם למג'דרה, גם שם אני מוסיף את הבצל המקורמל והעדשים שכבר בושלו, באמצע בישול האורז.
נכון גם לאורז אדום, עם בצל קצוץ דק ועגבניות.
אחרי 10 דקות, שתפתחו את הסיר, תראו שכל הטוב של הבצל ועגבניות עלה למעלה והם בהחלט דורשים ערבוב.
נסו ותראו ישועות.
כמה אורז אכלתי בחיים שלי...
אין לי מושג, אבל המון.

לא חייכתי. 'סבבה' אמרתי. 'תתפשטי'.
תוך כדי שהיא מתפשטת, חוץ מהחרמנות שגאתה בי, חשבתי שאולי היא צודקת, הכלבה הקטנה. שאולי היא הצליחה לעלות עלי.
זה לא שלא רציתי להשתמש בה. רציתי מאוד.
המילים שלה הרגישו לי כמו אישור לתת דרור לפנטזיות הכי אפלות שלי.
פשוט, מרומי גילי, אני יודע שהאדם יצור רגיש הוא, בעיקר באזור הכנפיים.
גם בכנפיים שלי, פגעו בעבר.
אני ממש מעדיף לוותר על זיון, ולא לפצוע כנפיים אקראיות.
היא התפשטה מהר ונעמדה מולי, כאילו לא מחפשת התפשטות חושנית, אלה להיות ערומה מולי.
נעמדתי גם כן. אחזתי בעורפה ונישקתי אותה. נשיקה ספק חושנית, ספק אגרסיבית. לשונות שמתערבבים, עורף שמוצמד ביד חזקה, שיניים שנושכות שפתיים.
הנשיקה הסתיימה במשיכה חזקה של ראשה לאחור מהשערות, חושפות בפני את צווארה המושלם.
הבדלי הגובה, לטובתי, איפשרו תנוחה מושלמת לסטירה מצלצלת שזיעזעה את פרצופה.
היא חייכה. גיחכתי חזרה בעודי בוחן את גופה.
פנים יפות, חזה בינוני, בטן קטנה, ערווה מגולחת למעט פס ישר של שערות, ברוחב של כשתי אצבעות, שצמח מעל הדגדגן והגיע עד תחילת הבטן. 
'על 4, שרמוטה.' יריתי. 'תחת אלי. אני רוצה לחמם לך אותו'.

המשך ימשיך...

שרון הגיעה בסביבות שמונה וחצי, נכנסה ושידרה נינוחות מהרגע הראשון.
לא מפגש ראשון שלנו. עשינו כבר כמה דרינקים והתכתבנו מלא, אבל פעם ראשונה בבית, עם צפיות למגע.
ישבנו במרפסת. ערב קייצי. אני עם כוסית העארק שלי, כרגיל.
היא התלבטה בין יין לבן וקמפרי. בסוף הלכה על קמפרי.
אגב, קמפרי, זה לא משקה שהושק רק לאחרונה, אבל מודה שלפני הגירושין שמעתי עליו פחות.
מאז שהתגרשתי והתחלתי לצאת, הרבה יותר. אני שומע עליו כל הזמן. מלא מבנות המין היפה, שותות קמפרי.
באופן אישי, פחות מתחבר לטעם, אבל בכיף.
שתו קמפרי, קמפרות.
בקיצור מרפסת, כוסית, סיפרה על שיחה עם הגננת של הבן שלה. דיברנו קצת, ילדים זה תמיד עולם ומלואו ואפשר לדבר עליהם שעות.
שאלתי, אם היא רוצה להיכנס, היא קמה ללא תגובה ונכנסה לסלון.
נכנסתי אחריה והתיישבתי על הספה. ראיתי שהיא עומדת, כמחכה להנחייה.
ביקשתי שתשב, ליטפתי אותנ ואמרתי:
'תראי שרון, את הרבה יותר יפה ממני, צעירה ממני ב15 שנים. אני רוצה להיות בטוח, שאת שלמה עם מה שהולך להיות פה. אין שום בעיה מבחינתי לשתות עוד כוסית במרפסת, סתם לראות משהו בנטפליקס, אם תעדיפי.'
היא הסתכלה עלי וענתה: 'תראה, אתה חמוד, אני באמת מעריכה את ההתחשבות שלך, זה לא ברור מאליו, אבל אל תוריד.
אני יודעת איך אתה נראה ומודעת לגילך.
לא באתי לטיפול פסיכולוגי.
באתי, כי בא לי להיות כלבה הערב. זונה. משרתת. מנוצלת. חור לשימוש. שרמוטת כאב והשפלה.'
היא כאילו השתדלה להדגיש את המילים המשפילות, אולי מתחרמנת מהן.
'יכול להיות שזה לא קשור אלי בכלל. אולי אתה מעדיף עוד כוסית, במקום להשתמש בי?
זה בסדר, אתה יודע. מה שעושה לך טוב.'
היא חייכה בסוף המשפט.

יבוא המשך...

פגישה ראשונה, שישי, שעות ערב מוקדמות, דמדומים.
ידענו כבר לפני שאנחנו נמשכים לעלומות השליטה.
יושבים בבית קפה, שיחה וונלית, גישושים של תחילת הכרות. סקרנות טבעית.
בחנתי אותה תוך כדי בזהירות. את העיניים, תווי הפנים, קימוריה, צחוקה.
האופן בו היא בוחשת ולוגמת מהקפה.
אהבתי מאוד את מה שאני ראיתי.
לפתע היא אומרת: 'נגיד שהייתי מזמינה אותך אלי עכשיו, ואל תתלהב כי אני לא בטוחה עדיין. מה היית מעדיף? לשלוט או להישלט?'
עלאק אל תתלהב. ברור שהתלהבתי.
חשבתי קצת ועניתי לה שאשמח לשניהם, למרות שהיה לי ברור שאני מעדיף שהיא תשלוט בי.
'תראי', הוספתי, 'אולי, בהתחשב בכך שאנחנו עדיין לא כ"כ מכירים, יהיה לך יותר נוח לשלוט בהתחלה.'
היא חייכה. בחוץ כבר החשיך.
רוח נעימה נשבה כשהמשכנו לדבר.
עברה עוד כחצי שעה, לפני שהיא הוציאה את הנייד שלה וחייגה, מצמידה את המכשיר לאוזנה.
עייניה חדרו אל עייני כששמעתי אותה אומרת:
'הוא בא אלי'. שתיקה קצרה. 'כן, נראה חמוד. תבדקי שאני מדברת איתך עוד שעה בערך.'
'אתה תתנהג יפה, נכון?' שאלה ואני הנהנתי.
אני מאוד אוהב להתנהג יפה. לעשות בדיוק מה שאומרים לי. לרצות.
היא גרה מאוד קרוב, אז הלכנו ברגל. שתקנו בדרך. מרוגשים.
במעלית היא אמרה לי בקול שקט: 'אני אוהבת צייתנות. זה לא מסובך. אתה רק צריך לעשות כל מה שאני אומרת'.
נכנסנו לדירה. דירה נעימה, נותנת תחושה של בית.
היא הובילה אותי אל הסלון וציוותה:
'תתפשט. לגמרי. תמתין לי עם הגב לכניסה. ידיים על העורף. רגליים מפוסקות מעט.'
היא נתנה לי נשיקה קטנה על הצוואר ויצאה.
המתנתי בהתאם להנחיותיה מספר דקות, עד שחשתי את ידייה מלטפות את גבי, ציפורניה שרטו אותי באגרסיביות נעימה. לא חזק מידי.
המשכתי לעמוד ללא תנועה שידיה גלשו את הישבן שלי. שתי מכות עם יד פתוחה, על כל פלח ונדרשתי להסתובב.
היא הייתה יחפה, ג'ינס קצר, גופיה ובעיקר מדהימה.
היא הושיטה את ידה לכיוון הביצים שלי והאיבר הזקוף וגיחכה.
אינסטקטיבית, גיחכתי גם כן.
היא סטרה לי על הלחי בחוזקה.
'לא התבקשת לגחך, אז אל'. ירתה.
'סליחה גבירתי'.
עוד שתי סטירות מהירות נחתו לי על הפנים. חזקות יותר מהראשונה.
'אני גבירה, אבל ממש לא שלך, עדיין.
אם בכלל, תצטרך לעבור דרך ארוכה.'
'סליחה הגבירה'
הסטירות, הדיבור שהפך לקשוח, איפסו אותי. שמו אותי במקום הנכון.
'עכשיו על 4. למרגלותי. מרגע זה העיניים שלך נצמדות לכפות הרגליים שלי ובכל מקרה לא מעיזות לעבור את קו המותניים.'
היא התיישבה והוסיפה.
'תשכב, תתרכז בכפות הרגליים שלי. רק לשון ושפתיים עובדות. פרי סטייל. בוא נראה מה אתה שווה'.
הודתי לאלוהים בליבי והתקרבתי אל כפות רגלייה המושלמות שהונחו על הרצפה.
קודם מנשק ואז מוציא לשון ומלקק. בשלב מסוים האצבעות שלה נפסקו קצת, מאפשרות לי גישה לדחיפת הלשון ביניהם.
היא הייתה שקטה זמן רב. בשלב מסוים שמתי לב שהטלוויזיה נדלקה.
הייתי מרוכז כולי ברגליים שלה. מנסה לגרום לה עונג רב ככל האפשר.
מרגיש כמו תלמיד במבחן חייו.
עברו דקות, לא יודע להגיד בדיוק כמה, עד שהיא הרימה את כף רגלה, שלא טופלה באותו רגע.
היא הניחה בחוזקה את כף רגלה על ראשי, מצמידה אותו על כף רגלה השנייה. הליקוק הפך קשה יותר.
'נחמד, כלבלב. על פניו, יש פוטנציאל ללשון הזאת. עכשיו תתרומם על הברכיים. עיניים לרצפה'
היא התרוממה וראיתי את הג'ינס יורד לכיוון הרצפה.
היא חזרה לשבת. מפוסקת.
'תסתכל אלי', היא הורתה.
'אתה חמוד. ממושמע. תשאיר את הפה סגור, אפס. לא להוציא לשון.'
היא משכה אותי לכיוון התחתונים שלה.
גם בעדן יכולתי לחוש את הרטיבות.
היא כרחה את רגליה סביב ראשי. מצמידה אותי למפשעה שלה מתחככת מספר שניות בכוח על הפרצוף שלי ואז ניתקה אותי ממנה.
'זה מספיק לך להיום.  תהיה זמין מחר. יש מצב שארצה לבחון את הלשון שלך במקומות קצת יותר אסטרטגיים. אני עייפה. בא לי לדמיין איך תרגיש הלשון שלך כשארשה לה לחפור לי עמוק בחור התחת ולהרדם.
עכשיו תתלבש וצא. טרוק אחריך את הדלת.'
היא הרימה את מכנסי הג'ינס מהרצפה, ליטפה את ראשי ויצאה מהסלון.