סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

העיניים מפתח לנשמה

אני מסתכלת לך בעיניים ואני ישר יכולה לקרוא אותך כמו ספר פתוח.
אתה שקוף אני מבינה אותך גם בלי מילים רק העיניים מדברות איתי מבקשות שאסחוף אותם למחול שדים של יצר ותשוקה.
אתה שלא יודע דחיית סיפוקים מה היא...
ואני שיודעת להדליק ולכבות את המתג ומשחקת איתו להנאתי ויהי אור ויהי חושך.
אתה לא משועשע במיוחד מחכה כמו כלב שאתן לך צ'ופר.
זה לא קורה אני נהנית לראות אותך מתפתל ומשתוקק זה עושה לי את זה.
אני שולחת אותך הביתה עם הזנב בין הרגלים לנסות להבין מה עשית לא בסדר.
לפני שנתיים. 24 בדצמבר 2021 בשעה 17:22

אומרים עלי שיש לי ביטחון עצמי מופרז אולי זה נכון...

תמיד אהבתי את עצמי את מי שאני את האדם שהנני.  

ותמיד הרגשתי נוח בעור שלי שמנה רזה זה לא משנה ברגע שאני שוחה בדימיון במוחי ברגע שאתה חסר אונים תחתי אני מרגישה הכי אמיתי הכי אני.

זה לא שאני נהנית מזה שאתה נחנק

או נהנית להכאיב לך בכוונה או לא.

זה פשוט חלק מהרצון שלי להיות מעלייך להרגיש שאתה תחתיי לקבל את ההוקרה הזאת שאני זה מה שאתה הכי רוצה ומה שאתה הכי צריך ברגע הזה. 

אני יכולה להרגיש את הרצון שלך לרצות אותי להיכנע לי ולהתשוקק לרגע שאני אפרוץ את גבולותי.

לרגע הזה שאתה תכתיר אותי כמלכה.

 

 

Angelo - זו תחושה נדירה לקבל ולהוקיר את הסיטואציה בה את מעליי . להרגיש שאני הכי רוצה אותך והכי צריך .. לא חשוב בכלל כמה זה כואב או לא נח או אפילו חסר חמצן לפעמים .. זה פשוט להוקיר *אותך*
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י