מחשבות וכאלה

(התמונה תשמיד את עצמה)

תמיד כשמגיע הסופש ואני יוצאת למסיבה

יש בי את המקום הזה החסר ביטחון שמרגיש שהוא צריך הבטחה לזה שיהיה ערב טוב, 

זה שחייב להיות בשליטה על היציאה, ולוודא שאכן אהנה.

ואם לא אהנה? שיהיה לי דרך לשלוט על זה שאדע איך אני חוזרת הביתה למקום המוגן שלי.

תל אביב תמיד היתה מבחינתי מקום ליציאות ובילויים, לחזור הביתה למקום שלי, לעיר שלי, תמיד הרגיש לי נכון ורגוע, כאילו אני רק יוצאת ואם ארגיש סכנה או לא בטוחה או סתם אשתעמם פתאום, תמיד יש לי לאיפה לחזור.

אני מאוד אוהבת מסיבות, שלא תטעו כן? אבל העובדה שיש לי את המקום הזה, שאם ארגיש שמשהו לא נכון עבורי אני יכולה לחזור אליו, כל כך חשוב לי.

ביום שישי הזה שתיתי, ושוב כמות מספיקה כדי להיות בפוקוס לאם ומה יקרה כשלא אהנה או שארגיש לא בטוחה.

חזרתי הביתה למקום שלי, לבית שלי למיטה שלי, ופתאום הבנתי.. שאני לא נותנת לעצמי באמת להשתחרר ולהינות.

מעניין מתי אני אדע לסמוך על עצמי ועל אחרים כדי להשתחרר ולשחרר באמת..

https://ibb.co/ZB75XV8