מחשבות וכאלה

אז ברור שהתקלחתי 4 פעמים ביום!!!

ואני אלופה ששמה קרם הגנה והצלחתי לא להישרף חחחחח

הסופש הזה, קצת איבדתי את עצמי

את הנפש שלי, את המוסריות שלי, את קבלת ההחלטות שלי.

שתיתי ועישנתי קצת יותר מדי, וזה השפיע.

לא נורא, דווקא היה לי כיף לא לחשוב יותר מדי..

לפעמים במסע הזה שנקרא החיים,

צריך לדעת לקחת פסק זמן, לעצור רגע ולהתבונן פנימה, על הנפש שלנו.

על מה עברנו, איפה אנחנו היום, מה אנחנו רוצים בעתיד, להודות על הדברים הקטנים, הדברים הפשוטים.

אני לא אשקר, הכי קל להישאב לרע, להתעסק באכלו לי שתו לי, אבל העצירה הזאת שלפעמים הגוף כל כך נואש אליה, עושה לי טוב, היא מנקה אותי מבפנים.

לפני יומיים גבר רנדומלי ברחוב עצר אותי והביא לי פרח.

זה היה מקסים ומוזר בו"ז

מה שכן, זה גרם לי לתהות אם באמת עד כדי כך הפסקתי להאמין באהבה.

למה אני לא מצליחה להתאהב, או לרצות זוגיות ובאמת לתת לזה צאנס, לרצות להיות נאהבת, לקבל ולתת קצת רומנטיקה .

מה דפוק בי?

איזה כיף שהסופש הגיע.

וואו כמה חיכיתי לו

קחי לך זמן
הכאב הזה יחלוף מהר
אני מבטיח
זה רק זמן ונשכח

(התמונה תשמיד את עצמה)

תמיד כשמגיע הסופש ואני יוצאת למסיבה

יש בי את המקום הזה החסר ביטחון שמרגיש שהוא צריך הבטחה לזה שיהיה ערב טוב, 

זה שחייב להיות בשליטה על היציאה, ולוודא שאכן אהנה.

ואם לא אהנה? שיהיה לי דרך לשלוט על זה שאדע איך אני חוזרת הביתה למקום המוגן שלי.

תל אביב תמיד היתה מבחינתי מקום ליציאות ובילויים, לחזור הביתה למקום שלי, לעיר שלי, תמיד הרגיש לי נכון ורגוע, כאילו אני רק יוצאת ואם ארגיש סכנה או לא בטוחה או סתם אשתעמם פתאום, תמיד יש לי לאיפה לחזור.

אני מאוד אוהבת מסיבות, שלא תטעו כן? אבל העובדה שיש לי את המקום הזה, שאם ארגיש שמשהו לא נכון עבורי אני יכולה לחזור אליו, כל כך חשוב לי.

ביום שישי הזה שתיתי, ושוב כמות מספיקה כדי להיות בפוקוס לאם ומה יקרה כשלא אהנה או שארגיש לא בטוחה.

חזרתי הביתה למקום שלי, לבית שלי למיטה שלי, ופתאום הבנתי.. שאני לא נותנת לעצמי באמת להשתחרר ולהינות.

מעניין מתי אני אדע לסמוך על עצמי ועל אחרים כדי להשתחרר ולשחרר באמת..

https://ibb.co/ZB75XV8

מניחה שלא,

ועדיין נזהרת כל פעם כמה שיותר

כי אני מבינה כמה זה כואב.

מעניין מתי גם אני אתאהב כדי שהלב שלי ישבר..

לפעמים אני חושבת שמשהו בי פגום,

לא רוצה ילדים

לא רוצה חתונה

לא מצליחה להתאהב

מה יהיה איתי תגידו? 

האם זה ישתנה מתישהו?

אין לדעת

שמישהו יקח ממני את הרחם שלייייייי

למה אני צריכה לסבול באמת אני לא מבינה, למה כל חודש אני צריכה להגיע למצב שאני לוקחת מחלה בגלל הכאבים האלו

תכינו את התחת כי זה חיל האוויר
מרגישים ת'רטט עד תל אביב
כל הבנות דופקות לחיילים מבטים
וגם ההוא בחדשות פתאום נראה לי חתיך
הם צועקים עליי חינם פלסטין
אבל משום מה זה נשמע לי כמו מבצע לחגים