ורבאלית

.
.
.
.
קבעתי עם חברה לדרינק שכונתי. התחייבות ישנה.
הזמנו ושקענו בשיחה משלימה מאז לא נפגשנו.
הבר, בר ונילה בהגדרתו. הרבה פלצנים צפונים סביבנו.
למען האמת, הברים האלה, הונילה, מספקים מבחר סאבים רחב.
נכון, אז הם לא יודעים איך קוראים לזה. לא, אז הם לא רשומים באתר בדס"מ כלשהו.
אבל הם נשלטים. האמא של הנשלטים!

חברה שלי המשיכה לחפור ואני, בזווית העין רואה בחור בוהה בנו.
שאני קולטת מישהו מסתכל לעברי, אני אוהבת להסתכל לו לתוך העיניים.
מרבית האנשים, משפילים מבט או פשוט מסיתים אותו.
10 דק' לאחר מכן, הברמן מגיש לי כוס נוספת של ג'ק "זה מהבחור ההוא" אומר ומצביע לעברו.
אני עושה תנועת "לחיים" לעברו וכשאני מסתובבת לעבר חברתי, הברמן מוסיף: "יש גם פתק"
ומושיט אותו.

"גבירתי,
המסיבה לפני עשרה חודשים בלונדון... העבד הישראלי...שחבש הוד על פניו.
דברנו במסיבה שם, סישנת אותי גבירתי.
זוכרת גבירתי?"

מחייכת. הנסיעה האחרונה ללונדון היתה מטורפת. חמישה ימים של פריצת כל גבולות המוסר הקיימים.
אבל פה? בבר הממוקם שני מטרים מדירתי?? Cool
הידיעה שלא אצטרך לגשש ולבדוק מה גישתו לבדס"מ ואוכל לגשת ישר לעניין והזיכרון הנחמד שהיה לי מאותו סשן לונדוני, חרמנו אותי.
הראש שלי היה במקום אחר לגמרי, מה שלא מנע מחברתי להמשיך ולברלל.
לגמתי את שוט הוויסקי בבת אחת.
הבטתי בשעה ופלטתי לעברה: "אוי אני חייבת לרוץ. איך הזמן טס שנהנים." הוספתי חיוך מזויף.
היא הביטה בי מופתעת. לא נתתי לה להשחיל מילה. שמתי שטר של 100 שכיסה את כל החשבון וטיפ יפה.
כשהכסף צנח על השולחן, ניצלתי את ההזדמנות וסימנתי לו לצאת החוצה.
"אתקשר אליך. סורי, קבעתי משהו. ביי"
לבשתי את הג'קט וזרקתי את הסיגריות והנייד לתיק, השארתי אותה המומה ויצאתי.
הא חיכה לי בחוץ.
" אחרי." הוא הלך מבלי לומר מילה.
שנינו ידענו לשם מה התכנסנו.
כשעברנו את דלת האינטרקום, סטרתי לו. "את המדרגות אתה עולה כשאתה על ארבע."
"אבל גבירתי, השכנים...."
סטירה נוספת, חזקה מקודמתה, הבהירה את דעתי.
פתחתי את דלת דירתי והוא זינק פנימה.
"אתה עוד לבוש?" סיננתי והוא, פשט את בגדיו וחזר למקומו.
"אבל, גבירתי, רגע, את לא רוצה לדעת..."
"תראה" עצרתי אותו, "אם לא היית רוצה להיות היכן שאתה עכשיו, לא היית כותב את הפתק.
עכשיו, שתוק ובוא אחרי."
נכנסנו לסלון. "תמתין בשקט, תולעת."
הלכתי לחדר השינה והחלפתי בגדים. לקחתי כמה דברים מהמגירה האהובה שלי וחזרתי לסלון.
הוא ניסה לומר דבר מה. "אתה מדבר יותר מידי."
לקחתי את הגאג וסתמתי את פיו.
"עכשיו יהיה קצת שקט."
דחפתי אותי בכפות רגליי למצב שכיבה על הגב. ידעתי שהרצפה קרה.
מעכתי את פניו בכפותיי.
תפסתי את פטמותיו באצבעות, סובבתי וצבטתי. כאב לו. מאוד.
הרוק הבלתי ניתן לבליעה, החל נוזל לו מקצוות פיו.
"אתה יצור מגעיל. תראה איך אתה מרייר. מה נוזל לך הרוק כמו זקנה חסרת שיניים? איכס."
שחררתי את הגאג. "תנקה מיד את הרוק שלך מהרצפה. דוחה."
עיניו הבריקו. תוך שניות ספורות, גם הרצפה.
השכבתי אותו על השולחן שהתחת שלו מופנה כלפי מעלה.
חבשתי את ציפורניי ולבשתי כפפה. התחלתי לשחק לו בחור של התחת והכלבלב החל להתייחם.
אצבע אחת. משחקת בו בעדינות.
אצבע שנייה. הוא מגביר את הגניחות.
אצבע שלישית. אני מגבירה את הקצב. הוא צועק.
במקום האצבע הרביעית, לקחתי את הפלאג ודחפתי לזונה הקטנה שלי לתחת.
"תתהפך ותתיישב. על התחת."
כמה שניות של שקט.
הרמתי את חלוק התחרה שלבשתי. הסטרפ-און שלי כבר היה עלי. הוא לא הספיק להיות מופתע והחדרתי אותו לפיו.
"למצוץ כלב." הדחיפות שלי נדנדו אותו. זיינתי לו את הפה כשהפלאג תקוע לו בתחת ואני מושכת בשערו.
סטירה. "ככה מוצצים?"
צרור סטירות הבהיר שאני לא מרוצה ממנו.
הצתתי סיגריה כשהוא ממשיך למצוץ. "תפתח את הפה." איפרתי ומבלי לתת לו הזדמנות לבלוע, תקעתי לו את הזין שוב בפה. הוא השתעל קלות.
הפסקתי אותו. תפסתי את פטמותיו וחיברתי מצבטים יפניים. חיברתי שרשרת בניהם, סובבתי את הסמרטוט ושלפתי את הפלאג החוצה.
שמתי קונדום על הסטראפ וקצת Wet ונכנסתי לו בתחת בכל כוחי כשאני מושכת בשרשרת המצבטים.
את השאגה שפלט לא ישכחו בצפון ת"א הרבה זמן.
זיינתי אותו חזק. "תביא ביד חלאה. אני רוצה לראות איך השפיך שלך יוצא ממך. רוצה לראות אותך מלקק את השאריות שלך מהרצפה שלי. משאיר אותה מבריקה."
הוא התחיל לאונן. שניות. גמר והחל ללקק את הרצפה כפי שצווה.
שחררתי את המצבטים ומזגתי לו שוט של ייגר.
תגרגר עם זה ותיבלע. אני רוצה את הפה שלך מחוטא.