עוד שבוע היא פה, עוד מעט תתבהר התמונה עבור שתינו. בקרוב מאוד נוכל לדעת אנה פנינו מועדות. מלוא חששות, ספקות וסימני שאלה שיקבלו מענה לכאן או לכאן.
הכרנו בתחילת אפריל. נתקלתי במקרה בבלוג שלה ביהאו 360, שבו חשפה שהוידוי שהתוודתה בפני האישה לה היא נשואה בהיותה טרנסווסטיט, הביא למשבר בחיי הנישואים שלה. הגבתי באמפטיה, עודדתי אותה שלא להתייאש, לנסות להסביר, להרגיע חששות, הצעתי אוזן קשבת וכתף. דבר לא עזר בסופו של דבר, אבל לפחות היא יודעת שניסתה.
לא עבר זמן רב ונושא השיחה בינינו התמקד בשאלות על שליטה, התמסרות, טוטאליות, ואלמנטים שונים של הבדס"מ. בשלב הזה לא הייתה שם שליטה שלי בה. אבל היו הרבה שיחות מעמיקות לבפנוכו של שתינו.
היא גילתה שזה היה בה מאז ומעולם אך תמיד נלחמה בתחושות ובפנטזיות, כמעט תמיד למעשה הדחיקה את הפנטזיה הזו שבה, למעט אותה פעם שהחליטה להתנסות בסשן ופנתה למלכה מקצועית. לדבריה היו דברים שהדליקו אותה בסשן אבל בסיכומו של דבר יצאה בתחושת אכזבה של חוסר מיצוי ומימוש שטחי בלבד. בעקבות שיחותינו נוצרה בה ההבנה שמה שהיה חסר לה בסשן היה תחושת ההתמסרות, רגשות הסגידה והאהבה כלפי זו ששלטה בה, מה שנתן לעניין צביון של סטוץ טכני ותו לא.
דברים שאמרה לי על תחושותיה ומשאלות ליבה הדהדו בי כהד למשאלותיי שלי. לא יכולתי להתעלם מהפוטנציאל לכאורה שהיה גלום בה, עבורי, מהתאמה המלאה לציפיותיי מנשלט שיתאים עבורי - סיסי של 24/7, מתמסר טוטאלית, ממקום של רגש, נכנע לכל גחמותיי באהבה, מאמין ביכולתי להובילו בבטחה, וללא עוררין.
בששת החודשים שחלפו מאז התקשורת הראשונה שהייתה בינינו, ההכרות וההבנה הלכו והעמיקו. הקשר בינינו הלך והתהדק והנכונות מצידה לכל דבר שלא דרשתי, או שהזהרתי שאני עשויה לדרוש, מעולם לא נתקלה בגבולות. רגשותיה כלפיי העמיקו, וללא כל מחסום הודתה שליבה נתון בידי, שאהבתה מוצעת לרגליי.
כשהבעתי את הסתייגותי בגלל המרחק הגיאוגרפי שבינינו ענתה ספק בהומור ספק ברצינות: "טיסת אל-על ב-פחות מ-400 פאונד, מחיר זעום לשלם על מנת להגשים את החלום".
כשחשפתי בפניה את המחסום שנוצר בי לגבי קשר רגשי, הייתה תגובתה "אעשה כל שאוכל כדי לעורר בך את אהבתך כלפיי, ולו רק כיוון שאהיה מאושרת באושרך".
כל מכשול שראיתי בדרך היא הסירה עבורנו, בהחלטיות מרשימה יש לציין.
רק מכשול אחד לא עלה בידה לסלק, מחסום המראה החיצוני. ודווקא הוא, המכשול החומרני והרדוד מכל, נותר אחרון, חיץ מצידי, משוכה שעד שלא ננסה לדלג מעליה, לא נדע אם נוכל להמשיך.
עוד שבוע היא פה, עוד מעט תתבהר התמונה עבור שתינו. בקרוב מאוד נוכל לדעת אנה פנינו מועדות. מלוא חששות, ספקות וסימני שאלה שיקבלו מענה לכאן או לכאן.
לפני 17 שנים. 30 בספטמבר 2007 בשעה 23:07
