אצבע בפה.
אולי כדי להשתיק אותי,
אולי כדי להרגיע,
אולי סתם כי זה מדליק אותו.
מה שחשוב זה שיש אצבע בפה
ושהוא לוקח בכוח,
למרות שהתחננתי שיפסיק
למרות שהתפתלתי מתחת לידיים שלו,
שהחזירו אותי כל הזמן למקום והצמידו אותי למזרן,
כי אם כבר הוא נכנע לבקשה המתבכיינת שלי שיזיין אותי עוד פעם אז רק בתחת,
כי אם כבר אני כלי אז להשתמש בי איך שהוא רוצה.
אני נעה בין הצורך שהזין שלו יהיה בתוכי עכשיו, ברגע זה, לא אכפת לי כבר באיזה חור, לבין הפחד מלהוריד כל כך הרבה מחסומים בכל כך מעט זמן.
אני לא יודעת אם זה הגודל הפיזי שלו שגורם לי להרגיש קטנה או הדרך שבה האישונים שלו מתרחבים בבת אחת כשהוא בודק כמה חזק הוא יכול לסתור לי,
אבל משהו בקיום שלי מצטמצם באותו רגע ואני מתפלשת בתחתית עם מנטרה של תחנונים שמכניסה אותי לסוג של טראנס,
ובאמצע הרעש הזה שמתקיים בראש שלי ומשאיר אותי כמעט בלי אוויר, הוא דוחף לי אצבע לפה ומשהו בתוכי נרגע בבת אחת.
במאית שניה אני מפסיקה להיות אני והופכת להיות מה שהוא רוצה שאהיה, חומר ביד היוצר, מפרק ומרכיב מחדש, ואני כבר לא שומעת את המילים שהוא אומר לי, רק מרגישה את הצלילים הנמוכים של הקול שלו עוברים דרכי ומתנקזים בנקודה בלשון שלי שברגע זה ממש נחרטת עליה טביעת האצבע שלו.
אני מכורה לשלווה שיש במקום הזה, לדעת שאין לי שום סיכוי מולו, על אמת, לא כי הוא יכול פיזית להוריד אותי לרצפה אלא כי במשפט אחד הוא שולח אותי למימד אחר, מלטף את השדים שלי והופך אותי מלביאה חושפת שיניים לחתולה מגרגרת.
מי ידע שכל מה שצריך זה זין בתחת, אצבע בפה ובן זונה אחד מסלית׳רין?