ריח הבורקסים הטריים ורעש בקבוקי השתיה שהתנגשו זה בזה במושב האחורי, שמרו עלי עירנית. בשארית כוחותי נסעתי לכתובת שנתן לי אחד האבות שגר לא רחוק ממני. הוא התנדב להעביר במקומי את הכיבוד שהתחייבתי להביא לפעילות בתנועת הנוער של ילדינו.
בחור גבוה חיכה לי על שפת המדרכה. ניסיתי לאסוף שאריות כבוד; להרים חיוך, להעביר את אצבעותי על השיער המקורזל, לזייף חיוניות ולסדר את התופת שניראתי (עד כמה שאפשר לסדר תחבושת באף ושטף דם מתחת לעין) ולנסות לצאת מהאוטו באופן הכי יציב וזקוף שניתן.
ניגשתי אליו והעברתי לו את השקיות בבושת פנים. הודתי על העזרה, הסתובבתי וברחתי במהירות צב לכיוון הרכב שלי.
"למה את לא מגיעה לטקס ההשבעה? ומה זה, מה קרה לך בפנים??"
שיט! שיט!! מה שיחה עכשיו, מה??? אעעעעע 😭😭
עצרתי (אני צריכה להיות מנומסת). לקחתי נשימה עמוקה, החזרתי חיוניות מזוייפת, הסתובבתי אליו מחייכת ככל שיכולה, מביטה בעיניו ועונה: "אני עם חום גבוה, דלקת חריפה בגרון ולחץ דם נמוך מאוד. בגלל זה איבדתי את ההכרה אתמול. נפלתי על הפנים ושברתי את האף ועכשיו בודקים אפשרות לזעזוע מוח. אהה ואני גם במחזור"
"אהה וואווו " התפעל בסקרנות מרתקת "היי!! תתרחקי ממני משוגעת אני היפוכונדר!! אני אדבק ממך!" ולקח ממני שני צעדים אחורה.
"בטח בטח שאני הולכת, אני הולכת. שוב תודה על העזרה 🙏 באמת תודה"
יופי 🏃♀️🏃♀️🏃♀️
"רגע רגע, אל תלכי. איך זה קרה לך אבל? איך נפלת? בטוחה שהתעלפת או מישהו נתן לך מכה בפנים?"
😵💫😵💫🤦🏻♀️
10 דקות ארוכות של שאלות ודאגה מאדם זר. ואני- בקושי מצליחה להחזיק עצמי עומדת, מתקשה לענות על השאלות שלו, ניראת כאילו נדרסתי על ידי משאית עם 16 מקררים בתוכה, עומדת באמצע הרחוב מול היפוכונדר שהתרחק ממני שנות אור וצועק התעניינות עיקשת ומרשימה מהקצה השני של הכביש
********
"איך את מרגישה?"
"סיים שיט"
"עדיין?"
יאפ. תודה על הדאגה"
"בשמחה. את יודעת, באותו היום ניראת כמו כלבלב פצוע. נכנסת לי ישר ללב"
😳
כלבלב פצוע? הוא קרא לי עכשיו כלבלב פצוע?? זה מה שהוונילי ראה?? במקום יצור דרוס מושחט חדל אישים??
הוא ראה כלבלב פצוע שנכנס לו ללב ?... 🤔
אייייי אני כלבלב פצוע!!! 🤩🤩🤩
כלבלב פצוע indeed
אילו רק ידע כמה הוא צודק ושמתחת לטייץ איתו הגעתי אליו התחבאה כלבה דלמטית גזעית 🥰
