לפני שלושה חודשים. יום ראשון, 26 באפריל 2026 בשעה 10:25
אווו, כמה זה טוב.
בבוקר אחרי שנרשמתי לchess.com ציפתה לי הפתעה משמחת כשגיליתי שאנה, הקראש שלי מהפוסט הקודם היא אחת המאמנות הוירטואליות ואני יכול לשחק איתה ברמת קושי לבחירתי בעוד היא מייעצת ומעודדת בקולה השוודי החמוד (מקווה שבהמשך יהיה גם טראש-טוקינג).
What a time to be alive! (חוץ מהמלחמות, הנאו-פשיזם שעוד יימצא לו שם מקורי בהמשך ההיסטוריה, המגפות, משבר האקלים והמיליארדרים המתרבים עם הAI המגעיל שלהם).
שלושת המשחקים הראשונים היו מאהבה אבל כדי להמשיך אצטרך לשלם, מה שכמו שאני מכיר את עצמי בטח אעשה כי אהבה שווה הכל.
לפני שלושה חודשים. יום שבת, 25 באפריל 2026 בשעה 11:02
יש אנשים שמתחברים באתרי הכרויות, יש כאלו שצדים בפייסבוק או באינסטגרם ואילו אני מכיר את אהובותיי ביוטיוב.
אמנם יש מגבלות מסוימות בקשרים מהסוג הזה אבל מצד שני זה low risk/high reward, אני מקבל את המיטב שיש להן להציע, לא מצפה ליותר ולכן גם לא מתאכזב, זה בטוח והיגייני והן לא קנאיות.
שלשום התאהבתי בשחמטאית שוודית שבסרטון הזה אמנם מפסידה לילד מחונן וחוצפן אבל בהזדמנויות אחרות היא מפתיעה ומביסה יריבים חזקים ומנוסים:
שמחתי לגלות שאני מצליח לעקוב אחרי לפחות חלק מהמהלכים וקיבלתי חשק לחזור לשחק קצת בעצמי. אפליקציית השחמט האלגנטית במק קרעה לי את התחת ללא רחמים שוב ושוב גם כשהיא מכוונת לתכנן רק מהלך אחד מראש (רק הצלחתי לדחות קצת את הקץ ממשחק למשחק).
בchess.com הצלחתי לנצח כבר חמישה יריבים וירטואלים בדרגת קושי עולה. אני נעזר לצרכי אימון ולימוד בציונים שהאתר נותן למהלכים שלי ומדי פעם גם בהצעות וביכולת לעשות undo למהלך (לא לפני שחשבתי קודם בעצמי).
זה מצליח להסיח את דעתי קצת מהמציאות המחורבנת, והיום גם הלכתי לג׳ים, בוננתי, עשיתי תרגילי קיגל ומוח, ניגנתי באקוסטית, בחשמלית ובבס, השקיתי את הצמחים שהיו צמאים, עשיתי את המטלות היומיות באפליקציה לניהול צריכת האלכוהול (כבר 119 ימים ברציפות), ואם תנוח עליי הרוח גם אשטוף כלים ואכין סלט, טחינה ואספרגוס בנינג׳. עדיין מעדיף לפעול מתוך רצון ולא מתוך אינוס עצמי.
כשאני מצליח להתרומם (🤭 ) קצת מהדיכאון אני יכול לראות דרכים להניע באפקטיביות את הכלים שלי, כמו על לוח השחמט.
לפני שלושה חודשים. יום שלישי, 21 באפריל 2026 בשעה 14:36
אתמול קראתי ראיון ב. ב2010 הוא היה שותף בכתיבת הספר 'היקשרות' שהביא למודעות הציבורית את דפוסי ההיקשרות במערכות יחסים.
עכשיו הוא כתב ספר חדש (Secure: The Revolutionary Guide to Creating a Secure Life) בעקבות כל המידע שליקט בשנים שחלפו על היכולת לשפר דפוסי היקשרות ולהפוך אותם לבטוחים ועל החשיבות הבריאותית של היקשרות בטוחה.
הוא מדבר על כך שמשאביי המוח הם מוגבלים ואנרגיה שמושקעת בחרדה או הדחקה נמנעת במערכות יחסים היא אנרגיה שנגזלת ומכרסמת. שהמין האנושי הוא די חלש אך בזכות היכולת שלו לרקום מערכות יחסים ולשתף פעולה הפך לטורף על והגיע לירח.
(עקבי, זמין, מגיב, אמין, צפוי) כמאפיינים של היקשרות בטוחה.
באתר שלו יש
הזנתי נתונים על ההורים שלי, הבן, מערכות יחסים רומנטיות לשעבר ויחסים מקצועיים וחבריים שונים והכל יצא מדויק להפליא.
זה גם מעניין לראות איך עם א.נשים שונים יש לנו דפוסים שונים, מה שמוכיח שאנחנו לא בהכרח מחווטים בצורה מסוימת ע״י הילדות שלנו ויש לנו יכולת ליצור קשרים שונים בהתאם למי שמולנו.
לפני שלושה חודשים. יום שבת, 18 באפריל 2026 בשעה 14:58
העצרת הערב היתה לי קשה ועצובה ודמעתי הרבה.
הכיכר הייתה מלאה לגמרי. זה היה של ״מועצת אוקטובר״ ובזמן הנאומים קורעי הלב של המשפחות השכולות מה7.10 השקט היה מוחלט וזועק.
בין הנאומים הקהל קרא כאיש אחד: ״אתם לא לבד, אנחנו אתכם״ וכשהנואמות.ים דיברו על ההפקרה מצד הממשלה נשמעו קריאות: ״בושה!״ קצובות.
הדרישה הייתה לקיחת אחריות והקמת ועדת חקירה ממלכתית.
באיזה קטע עוד לא מונתה כזו? יש למישהו ספק שאם בנימין היה באופוזיציה הוא היה דורש בתוקף ובצדק רב הקמת ועדת חקירה ממלכתית ולקיחת אחריות אישית על ידי ראש הממשלה נתניהו?
ניגשתי לדוכן של ״החזית הורודה״, ביקשתי וקיבלתי ואמרתי לפעילה החמודה שכיף לראות אותה גם השבוע.
לפני שלושה חודשים. יום שבת, 18 באפריל 2026 בשעה 11:07
נגמר לי.
אין לי חוסן יותר למלחמות אינסופיות ומצבי חירום בלתי נגמרים.
אין לי חוסן לשר המלחמה האמריקני שמקריא בפאתוס רב ומטומטם ״תפילה״ שנכתבה ע״י קוונטין טרנטינו.
אין לי חוסן לפוליטיקאי מוכשר מאוד (שהוא ראש הממשלה שלי) שממיט אסון אחרי אסון על עמו ועל עצמו ושגורר מנהיג כסיל ויהיר למצב שאין מוצא ממנו, מול אויב מתועב עם אנשים חכמים ומתוחכמים הרבה יותר ממנו.
אין לי חוסן למצב שכל הענף בו אני עובד הוא הראשון להיפגע והאחרון לחזור לפעילות בלי שום מתווה לפיצוי.
אין לי חוסן לראות ילדים גדלים בלי שנת לימודים אחת נורמלית מאז 2020 ומתים בשביל מלחמות מיותרות שלא משיגות כלום חוץ מעוד מלחמות.
אין לי חוסן לראות עשרות אלפי הרוגים, מאות מיליארדים שיורדים לטמיון על אש ואפר, נזקים אקולוגיים שרק הולכים ומקרבים את השלב בו כדור הארץ יקיא את כולנו מעליו.
אין לי חוסן מול שנאה וצדקנות של א.נשים שחושבים במונחים של ״אנחנו והם״ ו״טובים ורעים״.
זה מדכא אותי, זה מנקז אותי ממוטיבציה, זה גורם לי לשתות ולהזניח את נקיון הבית והבריאות, זה מייאש אותי וגוזל לי את היכולת לתכנן אפילו יום אחד קדימה. זה מוציא לי כל חשק שעוד היה לי לחיות.
מה כן יש לי?
עוף בקארי שהצלחתי (עם תמיכה מוראלית) להניע את עצמי לדרדס על הווק במקום להזמין זבל מוולט, והפגנה בכיכר הבימה בערב. ✊🏿 ☮️