סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מתחת לפרווה

הותיק המדדה מהאינקוויזיציה של חנות התקליטים.
מכוון להדוף את השחצנות בזוהמתם החולנית של גברים עם ליהוגי אמצע החיים מהתקופה המאוחרת שלי.
(ג׳יימס מרפי)
לפני 16 שנים. 20 בינואר 2008 בשעה 9:06

קשה להתעורר בבוקר לחורבות.

פתאום הבית ריק מכל מיני חפצים שלה שהתרגלתי אליהם, כמו הפרה עם הפתקים ליד הפון, כל התמרוקים שלה במקלחת... מלא חללים מאובקים נפערו עכשיו.

גאדאממ הנטיה הפמדומיסטית המזוכיסטית שלי. אמש כל מה שיכולתי לחשוב עליו זה עליה עושה אורגיות ושולטת בי, ונראה לי ששברתי שיא אוננות ביום. (9) . זה לא חרא? אתה מאתר בחורה שמוצאת חן בעיניך, בונה איתה קשר חזק ואמיתי, ואז היא נהיית חלשה ומרוטה, ואתה נפרד ממנה, והופ כמו ג'ק אין דה בוקס היא נולדת מחדש, חזקה ועצמאית. אז אתה אומר, וואלה, מגניב, וחוזר אליה, ואז היא נהיית שוב אינפנטילית ותלותית. ואז אתה סוחב עוד תקופה ארוכה, בתקווה שדברים ישתנו, אבל זה רק מחמיר, ובסוף אתה נפרד שוב, והיא משתמשת בכל מה שלמדה וקיבלה ממך בשביל להחליש אותך ולחזק את עצמה, ופאק, נדמה לי שאולי אני אפילו אמור לכעוס קצת.

הכאב שהצלחתי להדחיק כל שבוע שעבר צף לפתע, כמו גופה על מים. ביליתי את הערב והלילה בעבודה על השיר 'מכור', השיר שכתבתי אחרי הפרידה מהאקסית הקודמת, לפני שלוש שנים. הקלטתי שירה בקרב חפירות, משפט אחרי משפט, כדי למצות את הרגש הספציפי מכל מילה. כל פעם שהרגש גבר עלי התחלתי לשפשף. ישנתי בסדר בלילה, כבר התחלתי להתרגל לישון באמצע המיטה.

כואב לי, ואני מרגיש חלש בודד ומפוחד.

עדי זילברברג - יופי





אבל כדי שבכל זאת לא תתהה יותר מדי למה אני מתכוון אולי אני ארחיב?
יופי שאתה מרגיש, יופי שאתה מתעל את זה ליצירה *שלך*, יופי שהפרידה לבשה צביון מוחשי, יופי ששניכם תוכלו להשתחרר ולהתפתח בעקבות זה. יופי שאפילו רגשות שליליים מקבלים איזה הרהור אם הם צריכים להיות לגיטימיים, אם כדאי להם להיות.
ולגבי הביחד שלכם... לך תדע - אולי פעם כן תחזרו, וזה יהיה מושלם, או לפחות מספיק קרוב לזה, ותהיו מפותחים בתוך הקשר ותעשו טוב זה לזה גם כשאתם ביחד. אבל אולי גם לא, ואולי תמשיכו באמת בנתיבים שונים, ובכל מקרה - אני מאחל לשניכם (כן, אני יודע שזה רק הבלוג שלך עכשיו, אבל אולי היא קוראת;) שיהיה לכם המשך חיים טוב עוד יותר ממה שהיה עד כה, ובינינו - מה שהיה עד כה לא היה כזה מעט, וזה הרבה בזכות ההליכה הזאת על מה שמרגיש נכון בלי לדפוק חשבון לטובת ההתנסות. בגלל זה יופי
לפני 16 שנים
FRENCH VANILLA - חיבוק
גדול ועוטף
ורך...
לפני 16 שנים
purified​(שולטת) - במקום לאונן לך תעשה מוזיקה, זה הזמן :)

חיבוקים, נשיקות }{
לפני 16 שנים
ים_yam​(לא בעסק) - חיבוק גדול!
וכמו שאומרים חכמים לפני - זה הזמן ליצור מתוך כל הרגשות, לנסוק לגבהים חדשים ולהאמין שכל דבר קורה לטובה, והאושר הגדול מחכה מעבר לפינה.

מאחלת לך הרבה צמיחה, יצירה ועוצמות חדשות }{
לפני 16 שנים
מביט לרגע - טוב , אז אני כהרגלי קורא את כל ההתפתחויות האחרונות ברצף.

כנראה בגלל שאני אוהב את שניכם אני מקווה מאד שתחזרו . אני לא יודע אם זה טוב לכם , אם זה בכלל יהיה אי פעם על הפרק , אבל ברמה האישית שלי , ממש קשה לי לחשוב על שניכם בנפרד.
ובינתיים , ברצף הזה שקראתי היו פוסטים שמחים , עצובים , קשים ומשעשעים , הכל מהכל . אני מקווה בשבילך שיהיו יותר , הרבה יותר , מהשמחים והמשעשעים
ושתעבור את התקופה הזו בשלום .
}{
לפני 16 שנים
הגבירה שלי​(שולטת) - ובכלל סבתא שלי טוענת שאם מאוננים הרבה אפשר להתעוור.
לפני 16 שנים
ICI - אתה חזק ואמיץ ואנחנו אוהבים אותך....

גם אם זה לא עוזר באמת לשמוע....
לפני 16 שנים
Succubus​(אחרת) - החללים שנשארים אחרי הם בין החלקים הכי קשים. אבל מה, אחרי שמתחילים להחלים קצת, וזה קצת פחות כואב, החללים האלה הופכים למקום פנוי, שאפשר להכניס אליו דברים חדשים ונפלאים.
אם יש משהו שמזוכיסטים לומדים, זה שכאב זה דבר שצריך להרגיש, ולקבל, ולצמוח מתוכו. הכאב הזה, הוא יחלים בסוף, ואתה תצמח מתוכו. אתה יודע את זה.
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י