לפני 19 שנים. יום ראשון, 20 בינואר 2008 בשעה 6:06
פתאום הבית ריק מכל מיני חפצים שלה שהתרגלתי אליהם, כמו הפרה עם הפתקים ליד הפון, כל התמרוקים שלה במקלחת... מלא חללים מאובקים נפערו עכשיו.
גאדאממ הנטיה הפמדומיסטית המזוכיסטית שלי. אמש כל מה שיכולתי לחשוב עליו זה עליה עושה אורגיות ושולטת בי, ונראה לי ששברתי שיא אוננות ביום. (9) . זה לא חרא? אתה מאתר בחורה שמוצאת חן בעיניך, בונה איתה קשר חזק ואמיתי, ואז היא נהיית חלשה ומרוטה, ואתה נפרד ממנה, והופ כמו ג'ק אין דה בוקס היא נולדת מחדש, חזקה ועצמאית. אז אתה אומר, וואלה, מגניב, וחוזר אליה, ואז היא נהיית שוב אינפנטילית ותלותית. ואז אתה סוחב עוד תקופה ארוכה, בתקווה שדברים ישתנו, אבל זה רק מחמיר, ובסוף אתה נפרד שוב, והיא משתמשת בכל מה שלמדה וקיבלה ממך בשביל להחליש אותך ולחזק את עצמה, ופאק, נדמה לי שאולי אני אפילו אמור לכעוס קצת.
הכאב שהצלחתי להדחיק כל שבוע שעבר צף לפתע, כמו גופה על מים. ביליתי את הערב והלילה בעבודה על השיר 'מכור', השיר שכתבתי אחרי הפרידה מהאקסית הקודמת, לפני שלוש שנים. הקלטתי שירה בקרב חפירות, משפט אחרי משפט, כדי למצות את הרגש הספציפי מכל מילה. כל פעם שהרגש גבר עלי התחלתי לשפשף. ישנתי בסדר בלילה, כבר התחלתי להתרגל לישון באמצע המיטה.
כואב לי, ואני מרגיש חלש בודד ומפוחד.