מתחת לפרווה

ששששש.

קבל את הכאב, תאהב אותו, תתבוסס בו. תלקק אותו, תשתה אותו, תרגיש אותו, במלואו.

אל תברח ממנו.

הכאב הוא החבר הטוב ביותר שלך, הוא הדלק, הרטט, הניצוץ. הוא הרעם והברק, הוא הגשם, הוא השמש.

אל תצפה מאנשים להבין, כי אנשים אף פעם לא מבינים.

אל תכמה לסימפתיה או לפירגון, כי אלו מטבעות שנזרקים רק לקבצנים ואתה אינך קבצן, אתה ציד.

אל תיכנע.

תן לגלים לשטוף אותך, צלול מתחתם כשאפשר, ואל תשכח לקחת אוויר.

תקמל בשרב, תרטב בגשם, תרעד ברוח, תקפא בקור, תפשיר באביב.

תפנים שהכאב והעונג שלובים זה בזה, שהאופוריה והמלנכוליה הן שני צדדיו של אותו מטבע.

תחווה את הרגע במלואו, ככל שחושיך מתירים לך.

תאמין. באלוהים שדואגת לך, ובעצמך.

תאהב.

זה בסדר להיות חלש. זה בסדר להיפגע. זה בסדר כשכואב.

תנשום.

תשתה. תרחם על עצמך. תכעס, תצעק, תשיר.

תעבוד. תהיה חכם. תהיה מאופק בתגובות. אתה כבר יודע שאין למה לצפות, רק מה להשיג.

אל תמות יותר מיום אחד ביום.




"The hammering in my head don't stop"