שולטת בהתהוות

אחרי הרבה זמן שלא הייתי, אני מגיעה השבוע לפמדום של אורדורה!

מי תהיה?

מי יהיה?

אשמח להכיר פרצופים חדשים וישנים, אל תתביישו להגיד שלום.

לרוב אני לא מסשנת בלי חיבור מוקדם אבל אם יש כאן מזוכיסט.ית שרוצים, אפשר לדבר ולארגן משהו.

בתמונה: מה שקורה כשאני משתמשת בציפורניים

😈.

ככה שמי שלא מתאים לו סימנים או שיש לו סף כאב נמוך פחות מתאים למה שבא לי הפעם.

וכשהוא קופץ להגיד שלום בטלגרם, לא קשה בכלל להחזיר אותו לאן שהוא שייך.

על הניסוח: אני

על המיקום: הוא, אחרי שביקשתי שיפתיע אותי.

הפתיע ;)

אני מחפשת עבד בלי מיניות והתהליך הזה מעורר המון מחשבות ותהיות.

האם זה בכלל אפשרי? לא רק מהכיוון של למצוא מישהו שזה מעניין אותו, אלא בשבילי. 

האם יכול להספיק לי מישהו שאי אפשר לדחוף את הראש שלו לכוס שלי כשאני צריכה, שאי אפשר למנוע ממנו לגמור בשבילי, שאי אפשר לנשוך ולשרוט בתשוקה שיש רק בין שני אנשים שנמשכים אחד לשני?

אני מנסה לדמיין את עצמי עם נשלט ככה ונרתעת. מיניות מבחינתי שייכת רק לי ולבן זוג שלי. לפתח קשר מיני עם עוד גבר מרגיש לי פתאום מוזר, לא קשור, למרות שבמערכות יחסים קודמות כבר עשיתי את זה. (בהסכמה וידיעה כמובן). אולי זה עניין של זמן, אולי של הבן אדם הנכון.

בכל מקרה כרגע חסרה לי השליטה, מאוד. והפורמט הזה של נשלט ללא מיניות הוא ניסיון לספק את הצורך הזה, גם אם זה באופן חלקי. 

אני רוצה לדעת, איך זה אצלכן? אתן משלבות מיניות בשליטה? אתן מוותרות על שליטה בכלל?

אפשר לענות גם מהצד הנשלט (לשולטת שאתם לא איתה בזוגיות).

ולא, לנסות להמיר את הבן זוג לנשלט זה לא משהו שאני יכולה או רוצה לעשות.

ככה הרגשתי אתמול בלילה אחרי אורגזמה באדיבות הסטיספייר שלי. שוכבת רפויה, העיניים כבדות וכל הגוף רגוע ושלו כמו חתולה בשמש. 

מתוך המקום הזה קל לחלום בהקיץ על עבד שישטוף את הצעצועים, יכבה את האור במטבח או יביא לי כוס מים.

הנינוחות העצלה, השלווה הזו. זה המקום שאני רוצה להיות בו מול הנשלט.ת שלי. 

אבל כדי להגיע לשם נדרש מישהו שארגיש לידו בנוח כמו שאני מרגישה עם עצמי (או עם הבן זוג). וזה כבר יותר קשה להשגה מאורגזמה עם עצמי.

עדיין מתגעגעת לשליטה 

עדיין עמוסה. 

שיהיה שבוע נפלא לכולנו ואולי בקרוב יהיו לי חוויות לכתוב עליהן.

אמן 

שצילום ווידאו של עצמי מורידה נעליים וגרביים יכול להיות תוכן כל כך פורנוגרפי עבור מישהי. 

ההמשך שמור במערכת.

מי שזה עושה לו את זה שיגיד אני.

שתראו איזו כלבה בת מזל יש לי.

ואני מה אכפת לי להשוויץ 😀

הגוף טעון באנרגיות של חיים 

הראש לא מפסיק לחשוב ולנתח

הלב מתפוצץ מאהבה אליו

והנפש צמאה להכאיב ולנצל את הראוי לכך

ולאהוב אישה.

בינתיים אני אוספת את הכל לצנצנות של מלפפון חמוץ ופלפלים קלויים. 

אולי אכין גם עוגת גבינה.

שוכבת במיטה ומתפנקת, הבן זוג מתארגן לצאת לעבודה. 

שולחת יד בין הרגליים שלו, מעל המכנסיים ומושכת בעדינות את הביצים שלו אליי. הוא מאחל לי יום טוב ומדרבן אותי לצאת מהמיטה. שואל אם אמשיך לעבוד על מטלה ללימודים. אני אומרת שכן והוא ממשיך לוודא, זורק איזו אמירה שמקדמת את הדם שלי טיפה קרוב יותר לראש.

אני פורסת את היד ומפליקה על האשכים, לא חזק  אבל מספיק כדי שהוא יפלוט אנחת כאב מופתעת.

"אתה רוצה לשאול שוב?" 

*בערב שאלתי אותו אם הוא אהב את זה והוא שאל בחזרה אם לא שמתי לב כמה נעמד לו. אמרתי שהייתי עסוקה בלהתעצבן 😈

אתם חוזרים לפנות אליי רק כי אני פנויה להיכרות?

או שאני באמת מעניינת אתכן מעבר לזה שרשום לי שולטת בסוגריים ליד הכינוי?