למרות שבדיעבד התוצאה היא אותה תוצאה, הכוונה חשובה.
ואפילו חשובה מאוד.
לא רק אני חושב כך, גם הבודהה.
וגם החוק. לדוגמה: יש הבדל בענישה בין רצח לבין רצח בכוונה תחילה, שבה הוכיחו שהרוצח תכנן את הרצח מראש. במקרה השני העונש יהיה כמובן חמור הרבה יותר.
דוגמה נוספת:
יש הבדל אם מנעתי מהילד שלי ללכת מקום מסויים עם החברים שלו בגלל שאני סתם עצבני ומוציא את זה עליו, או בגלל שאני חושב שהארוע שהוא הולך אליו לא מתאים לגילו. או מסוכן לו מסיבה כלשהי. זה שונה.
גם בדברים טובים יש הבדל בכוונה.
דוגמה שלישית:
יש הבדל בין מישהו שנותן כסף לקבצן מתוך תחושה של נתינה לבין עשיר שנותן כסף בכדי שאולם תרבות/ מחלקה רפואית תישא את שמו לנצח נצחים. יש הבדל בקארמה.
ועכשיו זום אין אלינו.
יש הבדל בכוונות של טכנו לבין אלו של הנומן, גם אם התוצאה היא אותה תוצאה.
לפני שנה טכנו רצה לצרף א.נשים לסקס עם קינקוש ולהזדיין בפומבי כחלק מהרצון שלו לטרוף את העולם, של להשביע חלל שלא יתמלא לעולם, של לברוח להנאות הגוף והחושים מסבל התודעה. סקס, אכוהול, סמים.. לכולם היתה מטרה אחת... להכהות כאב פנימי.
היום הנומן, אני, רוצה לצרף א.נשים לסקס עם קינקוש ולהזדיין בפומבי בכדי להעמיק את הקשר שלנו.
אני רוצה שאת תראי אותי למטה. מושפל. בולע. אני רוצה לחשוף בפניך את כולי. בלי מסיכות. אני גם לוקח את הסיכון שהדבר לא ימצא חן בעיניך. אבל זה אני. ואני רוצה שתכירי את כולי. לא לחבוש מסיכות.
מתוך האמונה שאם תקבלי גם את הצד הזה שבי, הקשר שלנו רק יעמיק ויתחזק.
כוונה.
