סטודיו מוריקאי

הערב יש שיעור קצת שונה בסטודיו, עם השם הקצת שונה הזה - כוונה בחבלים. אז למה הכוונה? [חיחי]

שיבארי, כידוע, זה "לקשור". אבל אפשר לקשור שרוכים של נעליים, לקשור סרט מתנה, לקשור אופניים למתקן, ולקשור בן אדם. זה לא אותו "לקשור". וכשקושרים בן אדם נוסף, לוקחים אותו איתנו לאיזה מסע, ובדרך מדברים אחד עם השני - לאו דווקא באופן מילולי. שפת הגוף שלנו, הבחירות שלנו במהלך הקשירה (כמה הדוק קושרים, באיזה קצב וכד') מדברות לא פחות, ושפת הגוף של המודל.ית שלנו עונה בווליום לא פחות חזק. 

בשיעור הזה, כוונה בחבלים, נלמד לשים לב לפרטים, ואיך להעביר את המסר או את הרגש שאנחנו רוצים להעביר בצורה יותר אפקטיבית. 

זהו שיעור שבו לומדים איך לקשור, ופחות מה לקשור. 

ממש עוד כמה שעות, ניתן עדיין להירשם.

נתראה בסטודיו! 

ותמונה ליחס: 

באנו לכתוב פוסט מילון מונחים על אַגוּרָה, כי הערב יש שיעור כזה, ואז נזכרנו שכבר כתבנו אחד.

אז רק נוסיף שהשבוע אנחנו לומדים את הרתמה הקלאסית כהכנה לשבוע הבא - ביום חמישי הבא, יהיה שיעור ברמה 2 בשם Agura Partials, כלומר סמי-סספנשן עם אַגוּרָה, ולמחרת, ביום שישי, יהיה שיעור של סספנשן מלא עם השם המבטיח Punishment with Agura. 

אז גם אם אתם קושרים.ות מנוסים.ות - בואו ללמוד את הרתמה הזאת מההתחלה.

ולבינתיים, הנה טוסיק:

איזה שבוע מגניב יש לנו בסטודיו!

פותחים ביום שלישי עם שיעור אַגוּרָה קלאסי, כפתיח לשבוע הבא (בו יהיו כמה שיעורים שמבוססים על הרתמה הזאת) 

ביום רביעי יש לנו שיעור חדש-ישן בשם כוונה בחבלים. שיעור קונספטואלי בו נדבר על הדרך בה קושרים ואיך אפשר להיות מודעים לה ולהשתמש בה כרצוננו.

ביום חמישי ערב קשירה גברית של חודש נובמבר. 

וביום שישי קשירה קלאסית של גיאקו אֶבִּי עם רגליים סגורות

Lady Sundae המהממת באַגוּרָה 

במהלך השבוע נרחיב קצת על השיעורים ועל נושאים נוספים. 

יש משהו שמעניין אתכם במיוחד? כתבו לנו. 

נתראה בסטודיו!

כך זה נראה בפעם האחרונה 

מה יהיה הפעם?

עדיין אפשר להירשם. פרטים  מלאים במסנג'ר שלנו ובפוסט הזה: https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=112833&postid=1611878 

לפעמים זה מעניין להסתכל על תמונות ולנסות להבין עם עצמנו מה התמונה גורמת לנו להרגיש ועל מה היא גורמת לנו לחשוב. 

למשל זאת:

מה התמונה הזאת גורמת לכם להרגיש? לחשוב? לרצות? 

(וכאן התמונה הקודמת בפינה)

אנחנו נתקלים מדי פעם באנשים שאומרים שהם למדו לקשור בעזרת סרטונים באינטרנט או שיש ספרים בנושא, ובזמן ש- to each his own, אנחנו רוצים לחלוק כמה סיבות למה לדעתנו זאת לא דרך אופטימלית ללמוד (לפחות לא בהתחלה): 

• התיישנות - הרבה מהסרטונים שיש ברשת (בפרט ביוטיוב) הם סרטונים בני כמה שנים. שיבארי הוא תחום שעבר ועובר מהפך בשנים האחרונות, אנשים לומדים וחוקרים את הנושא, יש שיטות הוראה מסודרות יותר, יש הרבה יותר ידע, והרבה מהסרטונים האלה מציגים את המצב כמו שהיה לפני 5, 8 ו- 10 שנים. אנחנו בסטודיו לומדים כל הזמן, מתעדכנים ומשתפרים, בזמן שהסרטונים האלה נשארים סטטיים. 

• ערבוביה של סגנונות - אם אתם צדים כל פעם סרטון אחר, יש סבירות גבוהה שכל פעם "תיפלו" על סגנון קשירה אחר. זה נשמע כאילו זה לא ביג-דיל, אבל בסיכומו של דבר סגנון אחיד בחבל זורם יותר, יפה יותר, מתחבר טוב יותר אחד לשני, ובטוח יותר. בנושא הזה, אנחנו מאמינים בגישה היהודית של "עשה לך רב" - מוצאים סגנון אחד שמתחברים אליו ולומדים אותו כמו שצריך. אחרי שיודעים - אפשר לבחון סגנונות אחרים ולעשות התאמות/שילובים. 

• הקפדה על פרטים - ברתמת שיבארי יש כמעט תמיד דקויות שקשה עד בלתי אפשרי להעביר (או לקלוט) את כולן מווידאו.  החל מהכנסה למנח, עבור במיקומים ומתחים מדויקים של החבל, וכלה בניואנסים של החיכוכים והנעילות. בשיעור אפשר לשאול שאלות ולקבל הבהרות, מה שאי אפשר לעשות עם וידאו. הקפדה על כל הדברים האלה היא לא רק הכרחית על מנת לקשור טוב יותר או מהר יותר, אלא בעיקר כדי לקשור בטוח יותר. 

• חוסר במשוב - יש קושר בריטי בשם Wykd Dave שיש לו משפט שאחד המורים שלנו אוהב לצטט. הוא אומר "אם תתרגלו 1,000 פעמים טעות, אתם תהיו מאוד טובים בטעות הזאת". כשקושרים מול סרטון, אתם לא יכולים אם קשרתם אותה נכון או לקבל פידבק על איך הקשירה שלכם יצאה - לא מבחינת מתחים, לא מבחינת מיקומים, לא מבחינת הפאטרן או אלף ואחד דברים קטנים אחרים שצריך לשים אליהם לב. קושרים צריכים ללמוד ולקבל פידבק כדי שידעו להשתפר, וכי יש דברים שפשוט לא רואים/שמים אליהם לב כשקושרים בהתחלה.

אחרי שכבר שולטים בכמה וכמה רתמות, ומבינים את הסיבה שקושרים בצורה כזאת ולא אחרת, אפשר לפתוח וידאו או אפילו תמונה, וללמוד ממנה, אבל התהליך הוא הרבה יותר תובעני והרבה יותר מסוכן מאשר ללמוד פרונטלית. 

אז מה אתם חושבים? אתם מעדיפים ללמוד מסרטון או פרונטלית? הייתם נקשרים.ות עם מישהו.י שלמד רק מסרטונים?

היום בסטודיו נעביר שיעור Teppou (אנחנו משתמשים באנגלית כאן, כי אין דרך טובה לאיית את זה בעברית בלי שיקראו את זה "טפו" 😂 )

אז מה זה אומר?

Teppou זה שם של מנח בו הידיים נקשרות מאחורי הגב, אבל כשיד אחת מגיעה מלמעלה למטה, והשניה מלמטה למעלה, כאילו מנסים לגרד איזושהיא נקודה על הגב. פירוש השם Teppou הוא רובה ביפנית, והרתמה גם נקראת Shotgun harness באנגלית (כמו נשק בהצלב).

זאת לא רתמה קלאסית לסגנון בו אנחנו קושרים בדרך כלל, אבל היא ריתמה קלאסית, ורסטילית, ויכולה להיות מגבילה מאוד, ועם הפאטרן המתאים, ניתן גם לתלות ממנה. 

בגלל שהכתפיים ממוקמות אחרת מאשר בגוטה, יש כאלה שמוצאים אותה נוחה יותר, וזו רתמה שטוב שתהייה בארסנל של כל קושר.ת

איזה שבוע מצוין מתחיל לנו היום. 

בשלישי - שיעור Teppou, ברביעי שיעור Hogties, ובשישי שיעור Mermaids (with a twist).

ולא, לא שכחנו את חמישי, כי בחמישי יש את זה: 

פליי פארטי מצומצם ואינטימי. לא חייבים חבלים [אבל אפשר], לזוגות ומעלה [פולי-פרנדלי], לכל המגדרים. 

זוהי לא הפעם הראשונה שאנחנו עורכים כזה אירוע אצלנו. בפעם הקודמת פרסמנו גם פוסט שאלות-תשובות שכל המידע בו עדיין רלוונטי (פרט לתאריכים, כמובן, ושהפעם מנויים נכנסים בחינם)

***

עוד נפרט על השיעורים במהלך השבוע, אבל לבינתיים, קחו גם תמונה מהשיעור הנפלא שהיה ביום חמישי האחרון - פיסול בחבלים: 

הערב יש לנו שיעור ברמה 2 בשם Sculpting with ropes, והוא אחד מהשיעורים החביבים עלינו

Emily Sundae שלחה לנו טיזרון קטן מהשיעור, וחשבנו לחלוק... 

אנחנו יודעים שכבר חפרנו לכם בעבר על השיעור (והמצגת שהיתה לפני) שהעבירו Witch Salt ו- Emily Sundae, לפני כמה שבועות של Thrice Upon a Torture, אבל באמת שזה היה מוצלח מאוד. 

אחד מהדברים שנאמרו שם הוא שכשמדברים על מקורות השיבארי והקינבקו מדברים בעיקר על הוג'וג'וטסו, אבל מדברים הרבה פחות על ילדון פוחז בסוף המאה ה- 19, שהלך לתיאטרון קבוקי, וראה שם דברים שיגרמו לזה ששנים אחר כך יקראו לו אבי הקינבקו המודרני, ושההשפעה שלו על איך שיבארי וקינבקו נראים היום ואיך אנחנו חושבים על התחום היא גדולה לאין שיעור על זאת של הוג'וג'וטסו. 

איטו סאיו, 1956. תמונה מתוך וויקיפדיה.

לאדון המדובר קראו איטו סאיו (Ito Seiu), והסיפור שלו הוא סיפור מרתק, אבל כזה שלא ממש תמצאו בפירוט בוויקיפדיה.  ואולי יום אחד נשכנע את Witch Salt להעביר לנו הרצאה שלמה עליו, אבל לבינתיים רק נספר שלאורך השנים, הוא השתמש במודליות שלו (המפורסמת בהן היא Kise Sahara, איתה הוא גם התחתן) כדי לשחזר סצינות עינויים ולצלם ולצייר אותן. אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר כשאנחנו מדברים על היופי שבסבל היא איך הוא קשר את אישתו, זרק אותה עירומה בשלג ונתן לזמן לעשות את שלו, עד שהוא ראה את מה שהוא רצה לראות. 

אז נכון, יחסית לתמונות שיבארי/קינבקו מודרניות, זה נראה אולי לא-כל-כך קיצוני, אבל הוא זה שיצר את הז'אנר, וההשפעה שלו מהדהדת עד היום (ובעתיד לבוא). גם היום, כשיורד שלג, המוני קושרים קמים מוקדם ונוסעים לעשות קשירות ותמונות בשלג. מעניין כמה מהם מכירים את המקור... 😁