להיות השמש

למה בסוף אני מפסידה?
למה אחרי שהפצצת אותי בשיחות טלפון כואבות ביום שבת
תקפת אותי על שיצאתי בחג כי לא רציתי להישאר בבית, צילצלת וניתקת ושוב חוזר חלילה.
צעקת בטלפון כמו חולה נפש וביום ראשון אחרי שיחת הבהרה שהיינו ביחד היה נחמד וכיף, אוכל טעים והמון אהבה ודאגה.
למה אחרי שאתה מדבר איתי שאתה מבולבל שאתה רוצה ולא רוצה לחזור אתה קובע לעצמך דייט לערב.

אבל עכשיו שאני צריכה משהו קצת יותר חם ואוהב שאני עוברת איזה התמוטטות
אני לא מקבלת כלום, ואני מנסה לזכור את היומלדת שעשית לי אבל מה שקורה לי בגוף חזק ממני.


למה את הדברים האלה המעריצות לא יודעות?
למה הן לא יודעות על הדברים האלו?

וכרגיל אני תמיד מקבלת אותך כמו שאתה.
אבל עכשיו אני לגמרי מרוסקת.

תשחרר אותי בבקשה
אני מתחננת תניח לי
קח אותי אלייך.
כמו אז לפני עשר שנים שכמעט הייתי אצלך.
שם יהיה יותר טוב, אני בטוחה.


נמאס לי מכל הכאב הזה שיש לי בלב.
חרא לי.

אני חושבת שיש לי פחד להיות לבד,
אני פוחדת מהשקט הזה שאין מילים שיקטעו את השקט הנוראי הזה.
בגלל זה אני דבוקה לפלאפון או שאני הולכת לישון עם רדיו דולק.

אני שומעת מילים של אהבה וגעגוע אני רוצה להאמין שאני עדיין היחידה
ומשהו מסרב בי לקבל את זה.

היומלדת שלי בפתח ובנתיים כל רעיון שאני מנסה לגבש נופל.

השבוע עבדתי כמו מטורפת, אם לא הייתי ישנה טוב עכשיו אני ממש פוחדת מאיך שהייתי מרגישה.

יום שישי מבוזבז לחלוטין.

אולי זה אמור להיות בהודעה אישית ואולי כבר אין לי כוח לעמוד ולהיות חזקה.
נישבר לי.
היום הפרידה היכתה בי הכי חזק ממה שאני זוכרת שהלכתי לבד כמו זאב בודד (רק בלשון נקבה) ברחובות ת"א קיוותי שאני אגיע הביתה ואצליח להירדם אבל זה לא מצליח לי ועד שאני לא גומרת את עצמי אחרי כמה ימים ללא שינה, רק אז אני נופלת בלי בעיה.

אני לא בטוחה מה אני מרגישה פגועה או מאוכזבת אני עוד לא ממש סגורה על ההבדלים בניהם, אבל כואב לי כואב לי שביום רביעי התמסרתי אלייך מהמקום שאף אחד לא יכול לגעת בו חוץ ממך ואתה לא ידעת מה לעשות עם כל זה ובסוף עשינו סוויצ' עד האורגזמה שהייתה אומנם טובה כמו בדרך כלל אבל נשאר לי חור בלב.
ציפיתי שתתקשר אליי או בפנטזיה היותר רחוקה שתבוא ותקח אותי לא כבת זוג ולא כלום רק כדי לתת לי את מה שרק אתה יכול, רק אתה מסוגל.

אז למה אני משחקת על המקומות הכואבים כי שאני חלשה מולך אני נפגעת.
ואולי נשבר לי עם כל הסודות גם ככה הם כבר לא יפגעו עוד.
זה עוד צעד אחד שאני צריכה לעשות ואז הכל יהיה מאחור.
וואלה כן אני מעולם לא הפסקתי לאהוב אותך, לראות בך בנאדם האוהב ויקר ושעשה הכל בשבילך גם לא עכשיו שאנחנו פרודים כבר כמעט חודשים תמיד נשאר לי המקומות המיוחדים והיקרים שאני שומרת תמיד לך ואתה לא תמיד לוקח אותם/ אותי.
די נמאס לי להרגיש דברים ולשמור בבטן נמאס לי לשמור את הרגשות לעצמי או רק לחברות שאיתן אני יודעת שאין לי מה להפסיד בזה שאני יהיה חלשה מולם.

די!

הגיע הרגע הגדול,
אני מתרגשת.
בקושי הצלחתי להירדם הלילה


עוד שעתיים ואני מתחילה!


לקוראיי הנאמנים מצטערת שהכל ניראה בקודים
פירוט תקבלו בקרוב.

ובנתיים אחלו לי בהצלחה.

כואב לי הגוף, השרירים שלי תפוסים חזק.
אתמול יצאתי כהרגלי בזמן האחרון בטריפל דייט שתיתי הרבה, הלכנו לכל מיני מקומות ובאחד המקמות רקדתי על הבר והברמן התלהב ממני ופינק אותי בהרבה שתייה.
אח"כ בהמשך התחלתי עם איזה גבר שרירי, סקסי וארגנטינאי ממש חמוד והזרימה בנינו הייתה ממש נחמדה.
בגלל כל השתייה לא הצלחתי לקום היום לעבודה ואני די בטוחה שכיוונתי שעון מעורר פשוט כנראה שכיביתי אותו.

וואי אבל הגוף כל כך תפוס לי ואני מרגישה שהוא מאד עייף,
ויש דווקא תוכניות מעניינות להמשך הערב.
אני פשוט עוד לא יודעת כמה אני אצליח.
אני ממש מרגישה שאני מתמוטטת.
ואולי מה שאני צריכה זה מסז' מפנק וטוב.

אני שמה לב שאני נמצאת כאן בתקופות, כל החודש וחצי האחרון אני באה והולכת.
זה קצת לא קל להתעדכן בכל המתחרש כאן, האירועים החשובים שצריך ללכת וכו'

התחלתי ללמוד את מה שבאמת רציתי ללמוד כל הזמן הפקת אירועים.
ואני מנסה לפלס לעצמי דרך שתוביל אותי להצלחה ולמקום שאני רוצה בו.

שבוע שעבר היה מוזר, נשארתי ממנו בהתחלה בערפל אבל אני יוצאת ממנו ולאט לאט מתברר לי מסלול מוגדר יותר.

אני משתדלת לפנק את עצמי הרבה, אם זה בשינה טובה, אכילה נכונה. הלוואי והייתי מצליחה לעשות גם ספורט. ואני עושה את המטלות שלי בהצלחה גבוהה, בתחום הריגשי רומנטי יש לי איזה פרשה מעניינת אני יוצאת עם שני גברים ושניהם חברים כולם יודעים על כולם וזה לא ממש מפריע לאף אחד מהנוכחים.

היומלדת שלי מתקרבת זה מלחיץ אותי, אולי אפילו מדכא אותי במקום מסויים. אבל אני זוכרת שזה טיבעי ולגטימי לטרום היומלדת.

אל תתקשר אלי

לא יודעת איך החזקתי מעמד
בוערת כבר יותר מדי זמן
נשברת מפנים אתה נשאר רגוע
בורח ממגע של גוף
מתייחס לרגשותי כמו שק אגרוף
ואז משאיר אותי בוכה כמו תינוק פגוע

לא רוצה יותר שקרים ואכזבות
אני עוזבת, השארתי על השולחן את המפתחות

אל תתקשר אלי
אל תכתוב לי מכתבים
אל תשלח לי זר שהפרחים בו נבולים
אל תתקרב אלי
אני זקוקה למנוחה
הלילה אתה בודד
אני כבר לא שלך

לא צריך להיות מדען טילים בשביל לראות
השתיקה שלך קשה מאלף מילים פוגעות

הפעם זה סופי אני חזקה יותר
עכשיו אני יודעת שלא אוותר
אני רוצה סיכוי לבנות הכל מחדש
סוגרת את הדלת אני חופשייה
עוד מעט תתעורר תמצא את המכתב
ותדע שאני לא חוזרת לעולם
לעולם...

אל תתקשר אלי
אל תכתוב לי מכתבים
אל תשלח לי זר שהפרחים בו נבולים
אל תתקרב אלי
אני זקוקה למנוחה
הלילה אתה בודד
אני כבר לא שלך


למקרה שאני לא אשכח
מילים ולחן דן צפורי

כי פעם אהבתי אותך.

כיף לחזור לכאן בצורה רישמית.
סוף סוף פעם ראשונה בחיי מחשב שהוא רק שלי.
לאט לאט אני אטפל בכל ואחזיר תשובות לכל ההודעות.

אבל ממש כיף לחזור לכאן.