ואם זאת זה היה חתיכת הישג לגרור את עצמי מהמיטה לפינה הנעימה שלי לקפה.
ואם זאת זה היה חתיכת הישג לגרור את עצמי מהמיטה לפינה הנעימה שלי לקפה.
משהו חמים
משהו טעים
ומשהו נעים
אם אני רוצה להיות כנה עם עצמי אז אני עצובה, אני אפילו כל כך עצובה שאני לא מצליחה לכתוב על זה.
אני מעבירה את עצמי מסע מטורף ולא פעם אני מרגישה שאני צוללת עמוק, עמוק מאד ומכה בקרקעית הים.
געגועים מציפים אותי אבל בדיוק כמו שאני מתגעגעת לסמים ושומרת על עצמי רחוק מזה כך אני יודעת אני ושומרת את עצמי ממה שאני מתגעגעת כי זה לא בריא עבורי. אני מתמודדת עם התחושות, שואלת את עצמי את השאלות הקשות ומחליטה מה לעשות וזה קשה.
לפחות קיבלתי ים מושלם היום לטיול הבוקר שלי.
בימים האחרונים עקב החולי שלי לקחתי כדורים שבין היתר מעוררים ומעלים את מפלס החרדה ואני מודעת למה שהגוף עובר, הנשימות מהירות וקצרות, השינה מעטה ולא מספקת וההתעסקות במחשבות שלא מובילות לשום דבר.
אני תוהה האם רוב חיי הייתי במצב חרדתי מתמיד ובגלל מי ומה שאני הצלחתי לתפקד בכל זאת להביא את עצמי למצב תפקודי עד הישרדותי לכל היותר.
לפני כמה שבועות הקשבתי לפודקאסט על חרדה ומיניות ונאמר שם שהרבה פעמים הסקס מטורף שאנחנו במצב חרדתי כי כל מערכת העצבים פועלת בכל העוצמה ואם אנחנו מצליחים להגיע לסיטואציה שמעוררת אותנו אז רוב הסיכויים שנחווה אורגזמות חזקות אבל הן יהיו נקודות בודדות של עונג ולאחר מכן החרדה חוזרת להציף אותנו.
אני גדלתי בבית שלא היה נעים בו, סוג של מלחמה מתמדת ולכן חשוב שאצלי זה יהיה שונה וזה מסביר שאחד הדברים שממש חשובים לי היום, הוא שיהיה נעים, שיהיה לי ולפרטנר נעים, לפני, תוך כדי ובעיקר אחרי.
החלל בו אני פועלת יהיה נעים, הפעולות וכו׳.
אני לא רואה את ניגודיות שבין כאב לנעים עבורי זה הולך ביחד.
תשכב על הגב
עכשיו תרד קצת
עוד קצת… יופי
תפתח את הפה
עוד קצת… יופי
תוציא את הלשון
כן ככה בדיוק
אני עולה
אתה תהיה המשטח שלי
ואני הולכת לזיין לך את הפנים
As hard as I can and I can…
שתמיד מישהו ידאג לכפות הרגליים שלך.
בפוסט המעניין של הגב׳ הכחולה כתבתי מה החוזקות שלי וכתבתי
1. היכולות לקחת דברים בקלות.
2. להיות חברה.
3. סדר וארגון.
4. לפעול מתוך תשוקה לדברים.
5. לראות תמונה מלאה.
אבל תאמת ששכחתי משהו שהוא די קלף מנצח שלי והוא היכולת לפתור בעיות.
לפני שנים עבדתי במקום סופר אינטנסיבי עם מילוני משימות בכל רגע נתון ובאחד הימים המנהל אומר לי ״הלוואי והייתה לי את שלוות הנפש שלך״ בזמנו זה עבר לידי אבל שאני מסתכלת על השנה שחלפה יש לי לא מעט הישגים משמעותיים.
שנה שעברה בזמן הזה הייתי בכאוס מטורף, ללא עבודה, אחרי גירושין, אחרי פרידה, עם עניין רפואי לא ברור ועוד כל מיני עניינים קטנים וגדולים לטפל בהם ובכל הרגיש מאד כאוטי.
והיום, יש לי עבודה שאני אוהבת, מעורכת ומתפתחת. הגירושין והפרידה שייכים לעבר והעניין הרפואי הסתיים בהצלחה.
בנוסף יש עוד כמה דברים מדהימים שקרו, 2025 זאת השנה הקלנדרית המלאה בחיי הבוגרים בה לא נגעתי בכימיקלים, תמיד משעשע אותי לחשוב שאני היא הסאחית בחבורה שלי, בהתחלה הרגשתי שאני לא רוצה להוסיף בעיות חדשות ובשלב מסוים הרגשתי ועדיין מרגישה שאני לא צריכה את זה.
החלפתי עשור שתכלס העשור הקודם היה מטורף עם המון הישגים ואני סקרנית ורעבה למה יביא העשור הקרוב.
טיפלתי ואני עדיין מטפלת בעצמי כל הזמן.
היו לי שלוש מערכות יחסים משמעותיות שעד לפני כמה ימים כולן הסתיימו, הזכרתי לעצמי שאני יודעת להרגיש, לחוות ואוהבת את איך שזה מרגיש.
למדתי להכיר בלבד ובבדידות שלי, אחרי כ 27 שנים די רצופות של מערכות יחסים.
גיליתי שנעים זה משהו שהוא מאד מהותי עבורי ואני שואפת לזה בכל תחום.
אחרי שנים של הימנעות הבנתי שאני אוהבת לארח אצלי יותר מכל דבר אחר.
הוצאתי את עצמי ממצבים מורכבים ולא פשוטים ובנוסף יש לי תוכניות טובה קדימה.
התאהבתי בספורט ובגוף שלי שהבנתי מה הוא מסוגל לעשות ואיך הוא חזק ויודע לחזור למקום שבו אני רוצה.
הבנתי שהבוקר טוב שהכי חשוב לי לקבל בכל בוקר הוא מהירקן שאני חולפת בדרכו בדרך לרכבת והוא תמיד גורם לי לחייך וחשוב לו שארגיש ככה.
הכרתי מלא אנשים חדשים, יצאתי מלא פעמים מאזור הנוחות לטובת דברים שבסופו של דבר קידמו אותי, חזרתי להתמיד בתהליכים שטובים לי, עשיתי החלטות טובות, עשיתי טעויות ולמדתי מהן, הייתי בהרבה מקומות יפים, ראיתי הופעות טובות, תערוכות מדהימות, הצגות מצוינות, חוויתי דברים מדהימים והיה לי כיף.
יש לי עוד רשימה ארוכה של יעדים ומטרות לעתיד ובעיקר עוד דרך לעבור אבל היום בבוקר שהתעוררתי וחשבתי לעצמי על כל מה שהיה בשנה האחרונה נשמתי לרווחה והרגשתי מרוצה.
בלה בלה בלה….
בלה בלה בלבלה בלה….
יש כמה דברים שארצה להשקיע יותר וכאלה שארצה להשקיע פחות.
אבל בעיקר שאמשיך להיאנח מעונג שמוצצים לי את האצבעות ברגליים.
דווקא עכשיו שהתריס מוגף אני מייצרת לעצמי שקט שמעולם לא היה לי, הוא קצת דומה לשקט שהייתי מייצרת לעצמי אי שם בגיל 14 שהייתי בורחת לחדר שלי סוגרת את הדלת והולכת לאיבוד עם המוזיקה והמחשבות שלי, אבל עכשיו זה אחרת, כי אני אחרת ואני לא בורחת לעצמי או מעצמי לשום מקום.
היום שאני מבינה שהתכניות של השבוע הקרוב הולכות להשתנות ומשחררת את זה. מסרבת להצעה מפתה למרק כדי לעזור לי להחלים כי אני לא נכונה עבורי.
מהרהרת עוד קצת על הקשרים שהיו ונגמרו ומה למדתי על עצמי מכל אחד מהם והמסקנה המתבקשת היא שאם יש משהו שלא כדאי לאגור זה גברים.
מהרהרת על התאריך כי לפני 9 שנים זה היה ערב לפני החתונה שלי, כיאה לעצמי כלה בשמלה פינאפ ורודה, שיער ורוד ופרחים ועם המחשבה שנהיה לנצח ביחד כי זה התסריט. כמה שהתסריט השתנה.
ואם חשבתי שזה מטורף להתחתן עוד יותר מטורף זה להתגרש.
מהרהרת על השנה שהייתה מה ההחלטות הטובות שהיו ומה ההחלטות המיותרות ובאיזה ווליום מטורף היא התחילה ואיך היא מסתיימת בהתכנסות ושקט.
חלק ניכר בתהליך ההתכנסות שלי הוא לעבור פרידה
איתן התובנות למה כל כך קשה לי להיפרד
למה כל כך קשה לי להגיד די מספיק בייחוד שאני רואה את התמונה הברורה ומבינה בצורה חד משמעית לאן דברים הולכים ולאן לא.
יש פרידות שאני יותר שלמה איתן והן יחסית יותר קלות עבורי ויש פרידות שרק המחשבה עליהן מציפה אותי ואני צריכה עוד זמן כדי להשלים עם ההחלטה, לעצור ולהבין שאין באמת איזה מטרה להשיג שזה מה שהקשר הזה היה.
אם כל זאת אני יודעת שפרידה זה דבר שחשוב לעבור ויש קשרים שצריכים להסתיים כי הם הגיעו לנקודה שלהם ואני מעדיפה לשמור אצלי בזיכרונות את הרגעים היפים, טובים, מצחיקים ומיוחדים להיפרד.