להיות השמש

כי בסופ״ש הזמנים יותר גמישים אצלי. 

אז מה בתפריט?

בתאבון 😁

סיפרתי לחבר על סצנת האהבה בבריכה בסרט ״מופע הקולנוע של רוקי״ שלדעתי זאת אחת הסצנות הטובות ביותר של אירוטיקה בסרט שבתור ילדה מאד הפעילו אותי והוא אמר שהוא לא ראה את הסרט, הייתי קצת מופתעת כי מדובר באדם שמאד מחובר לאומנות, יצירה, מיניות, תרבות וכו׳ וטענתי שיש כאן חור בהשכלה אבל זה לגמרי בעל פיתרון פשוט - הקרנה פעילה.

עדכנתי כמה חברים שאלו התוכניות לשישי וכך יצא שאני לוקחת איתי חבורה של בתולים להקרנה ושורה שלמה מוזמנת על ידנו.

על אף תקופת ההתכנסות שלי ובנוסף שכבר כמה שנים מסיבות הן פחות הקטע שלי, מאד ייתכן שלאחר הקרנה נחצה את הכביש ונרד במדרגות למועדון האפל שבזמנו שהיה ממוקם ביפו היה ביתי השני. 

אחת ההחלטות הטובות ביותר שלקחתי על עצמי השנה זאת תקופת ההתכנסות שכבר נוכחת כחודש בחיי. 

הרגשתי מוצפת, שהכל חונק אותי, שאני לא מוצאת את עצמי, עופפת אותי תחושת מיצוי מטורפת, הבנתי שאני לא רואה תמונה ברורה ולא מצליחה להתחבר למה שחשוב לי באמת.

זאת תקופה של ניקיון מאסיבי כך שבשבועות האחרונים בעיקר הוצאתי דברים מחיי, סיימתי מלא קשרים ומערכות יחסים שלא היו טובות עבורי, סגרתי (ועדיין) מלא קצוות שהיו בסימן אולי, זאת ממש תקופה שאני יותר ב- לא מאשר ב- כן.

אם הייתי תולה שלט זה היה משהו בין ״סגור לרגל שיפוצים״ ל״אין כניסה - לא לפנות״ 

אני עדיין נמצאת במקום הזה אם כי טיפ טיפה אני פותחת חריץ פיצפון למה שראוי.

כי אתה יודע מה אני אוהבת ושאין דבר יותר סקסי מגבר גדול ושרירי שמוצא את עצמו מרוח על השטיח הסגול בסלון שלי.

כף הרגל שלי דורכת עליך וכך אני מתפקסת המחשבה מתבהרת והכל מסתדר במקום כמו שאני אוהבת.

ואתה מתחיל ללקק.

ייתכן והגיע הזמן לנער מעצמי את השיריון שעטיתי על עצמי בשבועות האחרונים ולהודות שאחד הדברים שהכי מחממים לי את הלב זה שמבצעים בהצלחה יתרה את המשימות שאני נותנת.

לכן לאור ההצלחה משנה שעברה ברוח החג ביקשתי משהו שיחמם את ליבי וקיבלתי ♥️

כמה שתמונה אחת קטנה יכולה לרגש אותי עד כדי כך 😁 😘

בסופ״ש הלכתי לראות סרט, עליו קיבלתי המלצה בפגישת הסיום שלי במרכז למשפחה בטוחה.

הסרט ״יצאתי ב 6״ עכשיו ייתכן ורוב האנשים שקוראים את זה מעלים חיוך מהקונוטציה על המערכון ״אני יצאתי ב 5״ אבל אין קשר בין שני הסרטים.

יצאתי ב 6 הוא סרט חשוב מאד כדי להעלות את המודעות למערכות יחסים אלימות. ישנם 8 שלבים במערכת היחסים האלו.

שתי דקות לתוך הסרט אני רואה שאחד המרואיינים היה שכן שלי שגר מעליי לפני כ 16 שנים ולצערי היה נוכח ללילה קשה עליו כתבתי כאן בבלוג בו הצבתי גבול אמרתי לא והאמירה שלי נעלמה כלא הייתה באוויר.

לאורך כל הסרט אני רואה את הנקודות החופפות בין היוצרת ואליי, אני חושבת על המעגל שקרה עם השכן שהוא היה מאד אמפתי למצב ואליי ואיך נגעתי בנקודה רגישה עבורו.

אני בעיקר מבינה כמה חסרת כלים, תלושה מהמציאות ומאד מבולבלת הייתי אז.

האם צריך להוסיף במילים?

כנראה שלא.

לפני שנה הייתי במצב דומה, היו לי כמה מערכות יחסים בו זמנית, כולם ידעו על כולם ובערב אחד החלטתי לסיים את כולן ולהתמקד בקשר אחד שנראה לי כבעל הפוטנציאל הגדול יותר.

הגירושין, הפרידה הפיטורין עוד היו טריים, כואבים ובעקבות כך ההחלטות שלי היו בהתאם.

לאחרונה מצאתי את עצמי במצב דומה בו יש לי כל מיני קשרים/ מערכות יחסים/ התחלות של משהו שמצד אחד יש שפע ומצד שני לא בא לי להעמיק עם אף אחד.

חבר סיפר על תקופת התכנסות שלקח לעצמו למשך כמה חודשים ועל התובנות שבאו בעקבות כך והרגשתי שהמחשבה הזו מעוררת בי משהו שונה.

מספר מקרים ואירועים שקרו לאחרונה חידדו לי את הצורך בהפסקה הזו והפסקתי/ ניתקתי לא מעט קשרים.

היום שבועיים לתוך התקופה הזו, אני מרגישה שלמה יותר מתמיד. אני לא מתעוררת למבול הודעות, אני מרוכזת בדברים שמקדמים אותי ואני עושה לעצמי דברים שעושים לי טוב.

זה תהליך ארוך שאני איפשהו רק בהתחלתו ואני שמחה על כך שאני יכולה להיות במקום הזה שבו אני נמצאת בו אני יכולה להיות אני ולקבל בעצמי גם את הרגעים הפחות זוהרים ויפים שלי.

בתמונה עבודתו של דניאל פילוסוף מהתערוכה THE SPARK by WORK OF ART

בעקבות תקופת ההתכנסות שהחלטתי לקחת לעצמי, שבינתיים עושה לי די טוב. הסופ״ש הוקדש לעצמי ולאיפה שרציתי להיות.

הוא התחיל בפרידה מאד משמעותית מהמטפלת שלי שליוותה אותי בשנה האחרונה, שזאת ללא ספק הייתה אחת השנים המורכבות בחיי. 

היא הייתה שם בתהליכי ההחלמה שלי, ההכרה העמוקה במצב בו הייתי וחידדה את עניין הגבולות וחשיבותם ועוד.

משם הסופ״ש התקדם לכמה ימים מפרים שלימדו אותי הרבה על סדר העדיפויות של אנשים ושלי.

מה חשוב לי באמת ועל מה אני מוכנה לוותר.

איפה אני מציבה את עצמי ואת מה שאני מוכנה ולא מוכנה לקבל.

ביליתי זמן מיוחד עם המשפחה האלטרנטיבית שיצרתי לעצמי, הייתי מוקפת שאנשים מדהימים ומוכשרים, ניהלתי מלא שיחות מעניינות ועמוקות, פתרתי משברים ובעיקר הענקתי משהו ממני וקיבלתי המון בחזרה והיה לי טוב.

עוד יומיים התערוכה נפתחת, מפלצת החיבוק עומדת מוכנה וההתרגשות בהתאם.