״ועדיין, אני מוצאת את זה כל כך קשה
לומר את מה שאני צריכה לומר
אבל אני די בטוחה שתגיד לי
בדיוק איך אני צריכה להרגיש היום״
״ועדיין, אני מוצאת את זה כל כך קשה
לומר את מה שאני צריכה לומר
אבל אני די בטוחה שתגיד לי
בדיוק איך אני צריכה להרגיש היום״
יש לי בקשה קטנה אם אפשר פחות לשלוח אליי את המבולבלים, את אלו שלא סגורים על עצמם, את אלו שמחכים לרגע להגשים את עצמם.
אני אשמח יותר לאלו שיודעים מה הם רוצים מעצמם ובטח לאלו שיודעים מה הם רוצים ממני.
פחות בילבולי מוח שלא מתקדמים לשום דבר ויותר תכלס
פחות דיבורים ויותר מעשים.
בתודה ההנהלה 🙂
אז מה יהיה?
שוב פעם המשחקים כן/ לא, חם/ קר, גז/ ברקס you name it
שוב פעם הצפת הרגשות הזאת שיש לי איתך.
אני יכולה לחשוב למה חזרת, אני יודעת מה היה ולמה תרצה לחזור.
אני בטוחה שאתה מתגעגע, הרי גם אני מתגעגעת ומאד.
ואולי אין לי באמת מקום בשבילך בחיי
ואולי הדפוס הדפוק הזה כל כך מוכר לי שאני מבינה ומודעת לחלוטין למה שקורה לי מולך.
ואולי תגיד לי מה פאקניג לעזאזל אתה רוצה ממני?
השגרה המוצלחת ליום טוב היא אורגזמה על הבוקר וזאת הצצה קטנה למה שקרה באורגזמה היום.
אני עם הסטרפאון ומתחילה להתמקם מעל הפרצוף של אחד ומתקרבת לתחת השרירי של השני וככה בזמן שאחד מצמיד אותי לפרצוף שלו ומלקק אותי, אני רוכבת לו על הפנים תוך כדי חודרת לשני עם הדילדו הגדול ומזיינת אותו.
בזמן המדויק הזה האורגזמה מתחילה ואני מרגישה אותה בכל סנטימטר בגוף ואני גומרת עוד ועוד.
עכשיו קפה
כבר אין לי סבלנות לכלום…
אז רד על הברכיים ותתחיל ללקק.
בהתחשב בעובדה עד גיל 30 לא עשיתי ספורט והפעם האחרונה הייתה אי שם בתיכון ששם הייתי בנבחרת הכדוריד בעיר.
גם שהתחלתי להתאמן ולהיכנס לכושר זה לא באמת תפס אותי ועורר את המוטיבציה לקום ב 5 בבוקר ולצאת לאימון.
היום בקרוספיט 5 דקות לתוך האימון נטפתי מזיעה כמו אחרי כמה שעות של סקס ספק בגלל המאמץ ספק אם בגלל המתאמנים.
זה קשה, זה מעייף, זה גורם להרבה תוכניות להשתנות כדי להתאים ללו״ז ובעיקר זה מצריך מלא אנרגיות, אבל…
כשאתה רוצה לקבור את הפרצוף שלך בפנים 😈
אז כאמור אני בעלת מיטה ורודה מושלמת ושהתגרשתי החלטתי שאני עושה כל מיני שינויים בבית שיתאימו לי, כבר עשיתי כל מיני שינויים קטנים וגדולים
ואחד השינויים הגדולים הוא המעבר של חדר השינה.
לקח לי הרבה זמן להבשיל עם ההחלטה, למה לעשות את זה, האם זה באמת נחוץ ובנוסף היו כל מיני אילוצים נוספים בדרך.
היו מגוון סיבות להחלטה הזו הראשונה בהן היא שאף פעם לא אהבתי את התאורה הטבעית של חדר השינה תמיד היה לי חשוך מדי.
ובנוסף יש לי לא מעט משקעים מהחדר הזה שהיה חדר השינה הזוגי וכבר איזה זמן שלא.
עד שהיום זה קרה והעברתי את חדר השינה לחדר אחר שהופך להיות חדר השינה שלי ועם כל החוויות, הסיפורים והדברים החדשים שהוא יביא איתו.
אז ככה זה מתחיל?
אף פעם לא הבנתי איך אפשר להתמכר לאימוני כוח עד ש…
אין באמת סיבה מיוחדת כי גם היום הוא יום כשאר הימים ואני רוצה לחזור לכושר הכתיבה שלי כאן למרות שאני מרגישה שיש לי מחסום מסוים שאני עוד לא יודעת למה ואולי זה בעיקר מחוסר חמור בזמן פנוי.
הבוקר הזה בו שאני מתעוררת מרגישה את הרגליים כואבות, העייפות ניכרת, אני קצת לא מאופסת ושיווי המשקל בגדר המלצה אבל אני מרחפת.
אחרי החולי שהיה בשבוע שעבר והפרידה לפניכן השבוע כבר די התאוששתי וזה יצר שבוע מעניין שבו עשיתי כמה דברים שלא עשיתי מזה הרבה זמן.
כל דבר כזה חיזק את הביטחון העצמי, העלה את תחושת הערך וקיבלתי המון אהבה והוכחה חותכת לכך שכיף איתי.
אתמול במסיבה, (שלצערי אין אפשר להראות תמונות וגרפתי מלא מחמאות) אני מסתכלת לשמים והלילה הבהיר מעננים בעיר היה מיוחד ואיפשר לראות את הכוכבים בבירור והתחושה הייתה כל כך מלאה ונעימה.