להיות השמש

שמתי לב שיש לי משהו חשוב לרוב יהיה לק אדום

אולי זה בגלל הפרידה שהתרחשה לפני כמה ימים. 

אולי זה בגלל השיחה עם המילים הקשות עם אבא שלי.

אולי זה בגלל שאתמול באייקון הרגשתי שמחה עמוקה שיש מקום כזה לילדים כמוני.

אולי זה בגלל הימים האלה בחודש.

אולי זה בגלל שפעם ראשונה מזה מלא זמן אני קוראת חדשות ושמחה.

אולי זה בגלל הגשם. 

אולי זה בגלל התוצאות שיש לתהליכים שאני עוברת.

אולי זה בגלל התקווה שיכול להיות יותר טוב כאן.

ואולי זה בגלל בזכות שאני מנעד מטורף של רגשות, תחושות ומה לא כדי לשמור על איזון אני גם בוכה.

בימים הקרובים תחלוף שנה לגירושין, את יום קבלת הגט חגגתי בצורה מעניינת שבעקבותיה נכנסתי להרפתקה חדשה.

במקום מסוים חשבתי שהקשר שהיה הוא חזק יותר והוא יצלח להתמודד עם פרידה ונשאר חברים טובים שאין בניהם זוגיות, סקס וכו׳ כי בכל זאת הייתה חברות עמוקה אבל זה לא קרה וכנראה שדברים מתקדמים כמו שהם צריכים להיות בסופו של דבר.

שנה וכמה חודשים זהו בעצם פרק הזמן הכי ארוך במשך ה 19 שנות זוגיות שלא היה סקס/ סשן/ מגע מיני כלשהו.

אני כבר די בטוחה שנקודת האל חזור התרחשה אז ביום שבו התחרש הפיצוץ בנינו.

אני זוכרת שביום הזה שכבנו פעמיים לפני הריב ובתחילתה של הפרידה כשיצא לי לדבר על זה אמרתי שנפרדנו בגלל שלא הייתה בנינו מיניות אבל זה לא נכון, זה מה שהורגלתי לחשוב והיום אני יודעת שאין מיניות בין בני זוג אז הם לא שוכבים תקופה/ תקופות ארוכות ואז באמת אין מיניות.

היום אני יודעת שהסיבה האמיתית לפרידה היא שברגע שהיה בנינו פיצוץ לא מיהרתי לבקש סליחה ולהתנצל כמו תמיד.

לקחתי רגע זמן לחשוב על מה אני צריכה לבקש סליחה על כך שעוד הפעם גבולותיי נחצו והגבתי באימפולסיביות כי לא נשארה לי ברירה.

בימים האחרונים מתגנבת אליי המחשבה שהיא מאין הכרת תודה על מה קרה כי אילולא מה שהיה כנראה שלעולם לא הייתי יוצאת מהלופ המטורף בו נאחזתי בלי סוף והמרדף האינסופי כל הזמן לתקן/ להציל ולעשות כל מה שביכולתי וגם מה שמעבר ליכולתי כדי שהקשר יעבוד ונעלה על הגל ונהיה מאושרים והוא יהיה מאושר איתי.

עכשיו זאת אני כאן בגפי מול העולם שלפעמים דברים הולכים חלק ולפעמים פחות, יש לא מעט קשיים ואתגרים ולהתמודד איתם, יש הרבה ups and downs וכמו שנאמר והובטח לי די בהתחלה שעוד שנה אשב בשקט בסלון ואחשוב לעצמי, איזה כיף.

אני שוכבת בחוף על הבטן קרוב למים אבל לא מידי קוראת משהו בטלפון ופתאום אני מרגישה זוג ידיים שעוטפות אותי קצת נבהלת אבל שאני מסתובבת אני מבינה שזה מישהו שאני והגוף שלי כבר מכירים ודי טוב מתגופפים קצת והוא אומר באוזן ״מקילומטרים אני יכול לזהות את התחת שלך״

וקצת מבאס שזאת כנראה הטבילה האחרונה לעונה 🙁

נו באמת עבר כבר שבוע ועדיין זה נשאר ונכון שאני פחות בקטע של סימנים אבל שה בעיקר תלוי ממי אני מקבלת אותם.

ועכשיו לים

במהלך השנים אני לומדת מה אני אוהבת יותר ומה פחות, בשנה האחרונה בה אני לומדת להכיר בצורה הכי עמוקה וטובה את המיניות שלי.

לאחרונה יותר ויותר מתגבשת אצלי התנוחה האהובה, אני אוהבת שהגבר מעליי ומזיין אותי חזק וכפות הרגליים שלי על הפרצוף שלו והוא מלקק ומדי פעם גם נושך אותן וככה אני גומרת תוך שניות בודדות.

התנוחה הזאת היא שילוב של סקס ופוט פטיש ביחד בזו זמנית וככה אני נהנת משני דברים שאני מאד אוהבת.

התפתחות של התנוחה היא לעשות אותה עם שני גברים ואז אני טסה לשמים.

עליך עטיפה ריקה של ממתק

סליחה מהמחזרים שלי שאני נעלמת להם לטובת גבר אחר יפה יותר/ עם זין גדול יותר/ פוטנציאל גבוה יותר/ בעל מהלכים שקשה לי לסרב להם. 

וגם לפעמים מרק זמן לעצמי בו אני עם האדם החשוב לי ביותר, אני.

ובגדול ממי שהייתי צריכה לבקש סליחה כבר ביקשתי בזמן אמת.

לא רואים

את הבחילה הנוראית שלי שכבר יומיים נוכחות ובא לי למות ממנה ואין חשש להריון.

את התקף האלרגיה בעין.

את הסטרס שבו אני נמצאת בימים האחרונים.

את העייפות שאני גוררת.

את התיסכול שעוד אומן שאני אוהבת הוריד את עצמו מהסטרימינג בישראל.

את האנרגיה הנמוכה שיש לי.

רואים את זה

יש סיבה ברורה שבה קבעתי לעצמי סטנדרטים מסוימים ולפיהם אני בוחרת להתנהל בחיים האלו.

שחלקם הם:

- אפשר לקבוע איתי מראש או לכל המאוחר עד השעה 15 לאותו יום במידה ואני פנויה ואם לא קבעת אז לא ניפגש היום.

- ימי שישי בערב מוקדשים לחברים/ חברות שלי ואני לא אקבע משהו עם מישהו בטח ולא דייט ראשון.

- אני כן רוצה לקבל הודעת בוקר טוב ועדיף מוקדם ולא מתי שאתה נזכר.

- אני ממש לא מעוניינת להחזיק לבד את המרחב הזה שיש בנינו לבד, בין אם הוא הולך לכיוון זוגי/ מיני או לא. 

ואני עוד לא מפשילה שרוולים ונלחמת על קשר שאני עוד בכלל לא יודעת שזה זה.

ייתכן והסחרחורת הזו של הקשר של החודש וחצי האחרון מגיעה לסופה עם חלק מהדברים הטובים שקיבלתי וחלק מהדברים הפחות טובים שקיבלתי שהעיקרי מהם הוא ההבנה שלמרות שמערכות יחסים מהסוג הזה הן מאד מעוררות אותי כי הן אלו המוכרות לי, זה ממש לא אומר שאני צריכה להמשיך לתת להן כזו נוכחות בחיי.

הרי בסופו של דבר אותם סטנדרטים שומרים עליי ועל מה שחשוב לי וזה מה שחשוב שיעזור לי להמשיך בתהליך שלי ולהגיע למטרות אליהן אני שואפת.