שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים על סף תהום

סערת הרגשות הפרטית שלי
לפני 16 שנים. 27 ביוני 2007 בשעה 5:57

בחלומות שלי אנחנו מתנשקים ומתחבקים.
בחלומות שלי אתה כל כך מתוק ומקסים שאני לא עוזבת אותך לשניה.
בחלומות שלי אתה הגבר הכי סקסי בעולם.
בחלומות שלי אני לא מפסיקה לגעת בך, לתפוס אותך, ללטף אותך.
בחלומות שלי אתה מצליחן חסר תקנה.
בחלומות שלי אתה משיג את כל השגים שהצבת לעצמך,
ואני גאה בך מאד על כך.

בחלומות שלי אני שם בשבילך.
בחלומות שלי אני לא בורחת, אני פשוט שם לצידך.
בחלומות שלי אנחנו שותפים להכל.
בחלומות שלי אנחנו זוג כובש ומנצח.

בחלומות שלי שצעקת "מאמי"
אני כבר הייתי לידך ליטפתי את הראש ואמרתי "מאמי אני כאן"

בחלומות...
אלו הדברים שאני חולומת עליהם מיום שבת.


אבל במציאות הפגיעה לא עוזבת אותי
פגעתי הכי חזקה שאיי פעם יכולתי.
אני לא מסוגלת לחשוב איך אני הייתי מגיבה במצבו.
הלסטות רועדות לי וקר לי בלב.
לפחות הפעם למדתי שלעולם לא אתן לכזאת פגיעה לקראות שוב.

pook - עם למדת מזה משהו..יצאת מנצחת..
את תראי הוא עוד יפשיר..ככה זה עובד:)
לפני 16 שנים
momi​(שולט) - אנחנו מזמינים את מה שאנחנו רוצים- אז אני מאחל לך שהחלומות יתגשמו, ולאט לאט תיבנו מחדש, ושאת השעור שלם למדתם. עוקר אחרי הבלוגים שלכם ומרגיש את הכאב, ומקווה שממנו יהיה אפשר לצמוח.
לפני 16 שנים
momi​(שולט) - עוקב..
לפני 16 שנים
sweety - לפעמים בשביל לעריך את הטוב צריך לרדת הכי נמוך שאפשר ואחרי זה תמיד באה עליה מפתיעה, אני מאמינה בכם אתם תנצחו את הכאב הזה.
אוהבת }{
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י