לפני חודשיים. 2 בפברואר 2025 בשעה 21:14
הרגע הזה
שמסרתי
הכל לידיו
כרצונו
יצירה שלו
אני נושמת אל הלא נודע
מתמסרת
לנשימות לחבלים שמלטפים וחונקים לידיים
אליו בכלל - אותי
והנה אני נשברת - אני נשברת ! אני נשברת ?
- את יכולה את יכולה
פשוט
ובפנים עמוק עמוק
אני מאמינה
אני מרגישה
נושמת ונושמת ונושמת
אני אני יכולה
כל מה שהוא יאמר
משנה את הנשימה
והקושי הופך לרך
מנטלי
הוא מעצבן אותי
הוא מעצב אותי
יודע טוב ממני.
אני לא יכולה - אבל אני יכולה
גם כשכואב
גם שיכאב גם עוד מעט
וחוזרת ובוטחת ויודעת ומאמינה
ונותנת
ה כ ל
הכל שוב
- אם החיים היו שיבארי ככה