סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ממוחו של נשלט

מנסה לתת לכם הצצה לתוך הראש שלי. אולי גם אני אלמד משהו.
לפני חודשיים. 10 בספטמבר 2024 בשעה 16:56

(החלק הקודם https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=115199&postid=1605210)

 

 

לאט לאט התמסרתי למציצה הזו. הגרון התרחב ואיתו הרעב שלי לשרת ולרצות. ככל שעברו הדקות גם הצוואר שלי נהיה גמיש יותר, זז בקצב שהיד שלה מכוונת עם אפס התנגדות. כלכך רציתי לראות אותה תוך כדי וליצור קשר עין כמו הזונה שהיא רוצה שאני אהיה, אבל כיסוי העיניים השאיר אותי להתרכז רק בקולות העונג שהפיקה מדי כמה פמפומים. 

 

לפרקים היא הוציאה את הדילדו מתוכי וסטרה איתו על פניי. "לא לעשות פרצוף חור, תקבל הכל בהכנעה, הרי זה בדיוק מה שביקשת" היא התגרתה בי והשאירה אותי נואש ומיילל. מחפש אחרי הקצה של הסטראפ עם הלשון בכל פעם שהפסיקה לסטור כמו כלבלב רעב לעצם. 

 

כשנמאס לה התרוממה שוב ושמה את כף רגלה היחפה כעת על ראשי. "טוב למצוץ אתה יודע, עכשיו הגיע הזמן למנה העיקרית." אמרה וגרמה לי לקפוא שוב. סוף סוף הרגע לו חיכיתי הגיע והיא עומדת לבעול אותי. רציתי להראות לה כמה אני רעב ומוכן להיות חור שלה, והתחלתי לנענע את ישבני בחוצפה זנותית וחמודה. הצחקוק שלה גרם לי לחייך ממש. חיוך שהחזיק בדיוק 10 שניות עד שהפלאג נשלף ממני בפראות מפלחת. "אוחחחחחח" גנחתי מכאב לעוד צחקוק מתוק וסאדיסטי. היא כבר פחות מעירה לי ואני מבין מזה שהיא גם בספייס שלה, עפה על ענן מול החור חסר האונים שהפכתי להיות בשבילה.

 

"ממממממ איזה כוסיק יפה יש לך בובה, לא יודעת איך התאפקתי לא לזיין אותו עד עכשיו" אמרה וסטרה לי בדיוק מעליו עם הזין העצום שלה. אחר כך הניחה אותו על גבי כשהוא עובר בין הפלחים. נותנת לי להרגיש את המשקל שלו ואת הגודל "בגלל שאני מזיינת אותך כמו חור ולא כמו מאהבת בחרתי את הזין הכי גדול שלי" אמרה תוך כדי שקצה הדילדו מלטף לי את הפתח שנפער לכבודה. נכנס מעט ונסוג שוב למשמע האנחה שבקעה ממני. אנחה של רעב וציפיה מהולה בקצת חשש.

 

"מממממ מצד שני כיף לראות אותך ככה משתוקק ורעב, אולי אשאיר אותך פה עד מחר לחכות לזין שלי?" 

"לאאאאא פליז מיססס פליזזז אני מוכן, אני רעב, פליז תזייני אותי אני אהיה החור הכי טוב בשבילך פליז פליז פליזזזזז אני מתחנן" עניתי לשאלתה בתחנונים. במצב מנטלי אחר הייתי מגחך על ההתגרות ומבין שהיא רעבה לזה כמוני. אבל במצבי הפגיע והזנותי כל שיכולתי לעשות היה להתחנן בחרדת קודש שהיא תגשים את זממה על הבובה שלה. בתנועות של זונה מקצועית התחכחתי לה על האיבר שעוד היה משומן ממיצי הגרון שלי. נעתי קדימה ואחורה בציפיה ומטרה להתגרות בה כמה שיותר, לגרום לה לחשוב שאני החור הכי טוב ורעב שהיה לה. 

 

ואז ללא מילים וללא הכנה היא דחפה אותו פנימה, הסנטימטרים הראשונים פילחו אותי ונאבקתי לא לזוז מהכאב. מזכיר לעצמי שבקרוב יגיע העונג. למרות השקט והחוסר במילים ובליטופים שלה עמדתי כמו כלבלב צייתן, מנסה לשחרר עוד בשבילה.

 

הכאב התחיל לתת את אותותיו, בעודה נעה בתנועות מעגליות בתוכי. בכל סיבוב עוד סנטימטר נכנס פנימה לתוך הגוף והנשמה שלי. הראש שוב נתחב לתוך הכרית ולא נותר לי כלום חוץ מלהתרכז בסבל הגדול שהבאתי על עצמי. "גם חור גם בובה וגם נושך כריות" היא שוב השפילה וגרמה לי להסמיק. עוד סנטים ועוד סנטים וסוף סוף הרגשתי את חום הגוף שלה על העכוז שלי. לרגע חייכתי בגאווה על זה שהכלתי את כולה. נאנק קלות מהגודל ומהעובדה שהגוף עוד לא התרגל אליו. "אני סופרת עד 5 ומתחילה לזיין לך את הצורה" הודיעה.

 

"1"

"פליז מיס לאט פליזזז"

"2" היא לא הגיבה ורק עשתה עוד ניעור קל לאגן שלי מבלי לשלוף את הסטראפ החוצה

"מתחנן, תרחמי על החור שלך, לפחות בהתחלה" אמרתי ברעד. עוד תנועה מעגלית קטנה ועוד שיפור זווית קטן.

"3"

"מיססס תתחשבי בי" שקט מופתי, היא לא זזה מילימטר. ונתנה לי לחכות לספרה הבאה עוד איזה חצי דקה.

"4" ספנאק נחת על ישבני והידיים שלה אחזו במותניי, הרגשתי איך הלב שלי עומד לצאת מתוך החזה. פרפרים של חשש, לחץ, חרמנות והתמסרות מתערבבים לי בבטן. עוד נשימה אחת ארוכה וקיבלתי החלטה נועזת לשנות גישה ולשחרר את הפחד. לתת לה לנהל אותי כמו שהיא יודעת. "פליזז מיס תשתמשי בחור שלך איך שאת רוצה" חזרתי להבטחה מתחילת הסשן.

"5, חור טוב שלי" אמרה בצורה שיכולתי לשמוע איך היא מחייכת. שליפה זריזה רוקנה אותי ומיד לאחריה חזרה פנימה בזריזות עם חצי מהאיבר. לאחר מכן השחילה את החצי השני בזהירות ורכות. ההבדלים בין הכאב הראשוני לליטוף העדין של הערמונית הוציאו ממני אנחה שלא מביישת כוכבת פורנו. ולמשמע הצחקוקים שלה הרגשתי את אותו רצף תנועות חוזר על עצמו, כל פעם טיפה יותר מהר וחזק.

 

לאט לאט המוח שלי התחיל להתפורר, משאיר מקום רק לעונג המחשמל שבלשרת אותה. ככה עם כיסוי עיניים וקשור לרצפה הרגשתי כלכך קרוב אליה, כלכך שלה, נותן לה את כל כולי מבחוץ ומבפנים. 

 

לאט לאט הזיון עלה בקצב והאינטנסיביות, היא קראה את הגוף שלי כמו ספר פתוח והבינה בדיוק כמה אפשר לתת עוד, יושבת בול על הנקודה שמותחת את קצה היכולת. התחלתי להתנשף כמו חזיר וליילל כמו כלבה. לאט לאט הכאב נעלם והחרמנות חזרה. הכלוב שוב לוחץ וטפטופים נוזלים על הרצפה.

 

"עוד מיס עוד פליז.... הבובה שלך חולה על הזין שלך" חזרתי להתחנן בתאווה של זונה. הרגשתי את הבעבוע מבפנים ושוב אני קרוב לגמירה. 

 

"רוני, תמלאי לו את הפה בבקשה, לא ביקשתי מהחור שלי לדבר" היא זרקה לחלל האוויר ואחרי 2 שניות הרגשתי עוד דילדו ממלא לי את הגרון. הפחד מהסיטואציה שעוד מישהי בחדר שיתק אותי וקפאתי. החור שלי נסגר והתכווץ על הדילדו של מיס, גורם לכל תנועה שלה להיות קשה וכואבת. הגרון גם הוא נסתם כשהדילדו השני ניסה לנגח בו להיפתח. הרגשתי לרגע באמת מזה להיות מנוצל. עוד כמה תנועות כאלה כשאני משותק וכבר חשבתי על להשתמש במילת הבטחון שלנו. אבל פתאום 2 ידיים מלטפות את ראשי והישענות של מיס קדימה עם החום שלה שעטף אותי בלבלו אותי שוב.

"ששששש יפה שלי, אל תשכח מה הבטחת קודם. תהיה חור טוב בשבילי אני יודעת שאתה מסוגל, רוני ממש רצתה כבר להצטרף אלינו תקופה. אם היית רואה אותה היית מאוד מרוצה ש2 פצצות כאלה מזיינות לך את הצורה." 

 

שוב שקט, שתיהן נעצרו. כל אחת בחצי הדרך בתוכי מכיוונים שונים. הידיים של מיס המשיכו ללטף ולהמיס את המגננות שעלו להן חזרה. רעדתי שוב, המוח שלי חזר לעבוד על 900 קמ"ש והרגשתי שוב את החרדה מציפה אותי. ההגיון אמר לי לקרוע את האזיקים והשלשלאות ולרוץ משם. אבל הנפש רצתה עוד, הזין רצה עוד, הטוסיק רצה עוד וגם הגרון פתאום נפער לו. ברגע אחד נחתה עליי ההבנה הכלכך מבהילה שהיא באמת יכולה לעשות בי מה שהיא רוצה. לא כי אני קשור, אלא כי איבדתי כל יכולת ורצון להתנגד אליה.

 

"מממממ" גנחתי לתוך הדילדו שמילא את חלל הפה שלי. זזתי קדימה בנסיון להכניס עוד ממנו פנימה, ומיד נעתי אחורה כדי להכניס עוד ממיס לתוכי. נותן לה ולחברה את האישור הסופי לכניעה שלי.

 

"לא מאמינה זה בול כמו שאמרת" רוני אמרה בקול שנשמע לי מעט מרוחק וסינתטי, כנראה קשה לשמוע מתוך הבועה הכניעתית שעטפה אותי. "הוא ממש חמוד שתדעי".

 

"אני יודעת, לא סתם הייתי מזמינה אותך בשביל סתם חור, זה החור שלי" מיס התגאתה. ושניהן המשיכו בתזמון הרמוני לחדור אליי, אחת יוצאת אחת נכנסת. דואגות שבכל רגע נתון יהיה בתוכי זין שלם שמסמן את ההתמסרות שלי לחוויה.

 

לאט לאט שוב הגעתי למצב המשוחרר והמתמסר. נכנסתי שוב לרגע ולא דאגתי לשניה. לא מרוני, לא מהגודל של מיס ולא מקולות המצלמה והבהובי הפלאש שחלפו מעל ראשי פעם בכמה דקות. הקצב התגבר ורוני התחילה לחרוך לי את הלוע כמו מכונה. הרוק ומיצי הגרון שלי מטפטפים על הרצפה לצלילי הצחוק שלה "ממש חלק ונעים" היא אמרה.

 

מיס בנתיים המשיכה להעלות קצב גם. הרגשתי אותה משנה את הזווית כמה פעמים עד שגניחה חזקה שלי גרמה לה להבין שמצאה בדיוק את מה שהיא רצתה "אווו מצאנו את נקודת הg שלך בובה, בואי תראי איך התחת שלך הופך לכוס שלי". אמרה והמשיכה לזיין, הפעם לאט יותר. מהרגע שמצאה את הערמונית שלי התחלתי לנזול שוב. לא הרגשתי את רוני בגרון שלי בכלל וכל הוויתי הייתה מרוכזת לנקודה קטנה ומענגת. ממנה עבר רטט מענג וחום עצום שהתפשט מהבטן אל עבר כל נקודה בגוף שלי. הגניחות שלי המשיכו אבל חוץ מזה נשארתי בדיוק באותו מקום. חור סטטי לשימוש, מחכה לכל תנועה ותחושת עונג שהבעלים שלו תעניק לו. 

 

"תכלס לא אכפת לי אם החור שלי גומר" מיס לחשב באוזניי בזדוניות. ולמרות חוסר האכפתיות במילים, היא ידעה שזה בול מה שהייתי צריך לשמוע כדי לשחרר את כל מה שעצור בתוכי. תוך מספר שניות הרגשתי את הגוף שלי מרפה, את התחת והגרון מתכווצים בגלי עונג של אורגזמה מעלפת חושים. הזין התחיל להשפריץ מבעד לכלובון בשילוב של שחרור מטורף ולחץ לזקפה בלתי אפשרית וסוף סוף הרגשתי מזה לגמור מהתחת. כמו הזונה שהיא עשתה ממני.

 

לרגע הייתי בטוח שימאס לי לאחר האורגזמה. אבל מכשהמשיכו להשתמש בי לא הרגשתי טיפה של חרמנות עוזבת אותי. להפך, החשק והרצון לשרת רק עלו. "מממממ את רואה בובה, הרבה יותר טוב לגמור מהתחת, אני הולכת להפוך אותך לבובה מולטי אורגזמית. לא סתם יש לך כוס בטוסיק עכשיו" צחקקה והעלתה קצב שוב. דקות ארוכות או אולי שעות המשיכו שניהן. רוני מדי פעם מדברת "הוא ממש חמוד שתדעי" "ממש חלק ונעים" אבל לי לא היה אכפת. גמרתי שוב ושוב מהטיפול המסור של מיס. רוטט ומתענג על הזין שלה והידיים שננעצו לי במותניים. שתיהן גנחו ביחד איתי והעונג המשולש של כל הנוכחים בחדר גרם לי להפוך לעיסה זנותית, נהנתנית וצייתנית. המחשבה הקוהרנטית היחידה שעברה לי בראש הייתה "אני חור של מיס" ומילאה אותי באושר כל פעם מחדש.

 

אין לי מושג כמה פעמים גמרתי וכמה זמן זה נמשך. אבל פתאום הרגשתי את שתיהן יוצאות ממני. רעשי עקבים והמולה מסביבי, אבל כבר לגמרי איבדתי כיוון למה הן עושות.

 

הסדרתי נשימה ונתתי לעצמי להנות מהגלים הפוסט אורגזמים ששטפו אותי. למרות שהרגשתי סיפוק עז מהחדירה והגמירות עוד היה בי חלק שרוצה להמשיך, להסיר את הכלובון ולהשתמש בזין שלי כדי להגיע לסיפוק האולטימטיבי ולסכם את החוויה. אך לפתע שמעתי צליל רטט מוכר מוכר מהויברטור של מיס.

 

"לא סיימת בובה, עכשיו רוני פה תגמיר אותי בשרשרת ואתה.... תמשיך להיות חור יפה וצייתן" אמרה, וכשסיימה לדבר הרגשתי עוד איבר חודר לתוכי. החור שלי היה כלכך מוכן שהכל נכנס בחדירה אחת. הרגשתי עוד גוף זר נצמד אליי מאחור ו.....רגע.... יכול להיות שזוג ביצים אחר כרגע נגע בשלי? החדירה המשיכה והאיבר החדש הגביר קצב. הגוף הזר טלטל אותי בעצמה שלא הרגשתי ממיס קודם. המכות לביצים הוציאו אותי מהחרמנות וגרמו לי שוב לתהות ולחשוש מי מאחוריי. חששתי מאוד שזה גבר אבל החשש הזה היה כלכך מעורפל לאחר העונג שחוויתי. נשארתי דומם ונתתי לתחושה החדשה לעטוף אותי. מתרכז בישבן החרמן שלי ובגניחות של מיס מהרקע, מה שקירקע אותי במצב הזנותי וכנוע ואפשר לי להמשיך את הערב המוזר הזה.

 

"הוא ממש חמוד שתדעי" רוני שוב אמרה, גורמת לי לתהות לשניה למה היא חוזרת על עצמה.

"אוחחח מממממ איזה חורר אתההההההה, איך אתה נהנה מיוגב" מיס צהלה והיללה תוך כדי שרשרת גמירות מפוארת. 

 

כשסיימה לגנוח חזר לו הפחד וההשפלה, יוגב.... השם הדהד בראשי והנחית אותי חזרה למציאות. לא יכולתי להכחיש יותר שמאחורי נמצא גבר. הרגשתי כעס וחוסר אמונה שהגבול הכי חזק שלי נשבר כאן הערב ושמיס שברה אותו במיומנות ששייכת רק לה. לא הבנתי איך אפשרתי לעצמי להגיע למצב הזה. ומעבר לכל הרגשתי בושה גדולה שעדיין נהניתי מתנועות החדירה שלו. הבלבול שוב הציף אותי, הרגשתי משומש, מושפל, וחסר כוחות להמשיך. "מלפפון" אמרתי חלושות לחלל החדר ומיד הכל הפסיק למשמע מילת הבטחון שלי. לפחות את זה היא עוד מכבדת.

 

יוגב יצא ושוב שמעתי את רוני אומרת שאני ממש חמוד. הרגשות המעורבים הציפו אותי וקברתי את הראש בכרית בבושה עד שמיס הגיעה ליטפה אותי וחיבקה. לקח לי המון זמן להתמסר לחיבוק שלה ולתת לעצמי לפרק את מה שקרה כרגע. לבסוף שיחררה אותי מהקשירה, סובבה אותי על גבי עם הראש על ירכיה וליטפה ברכות וחום ששמורים רק לה "שששששש היית כזה גיבור היום, אני כלכך גאה בך יפה שלי איזה אומץ והתמסרות בשבילי תודה לך." לחשה והורידה ממני את כיסוי העיניים.

 

לקחו לי כמה רגעים להתרגל מחדש לאור אחרי פרק זמן כזה ארוך. כשהעיניים שלי נפתחו ופגשו את עיניה נמסתי, ומיד השפלתי מבט. עוד לא מוכן ליצור איתה קשר עין אחרי הטלטול שחוויתי עכשיו. "בוא תכיר את רוני ויוגב" צחקקה והרימה אותי. 

 

מולי עמדו בשורה 2 בובות מין עם דילדואים חגורים למותניהן, אחת נשית ואחת גברית. הבובות זזו קדימה ואחורה, מחוברות למנוע חשמלי שמאפשר להן תנועה. "מה אתה אומר בובה? איזה שווים רוני ויוגב?" צחקה כשידה משחקת בשיערי. ליד הבובות היה רמקול שחזר ואמר "הוא חמוד ממש. ממש חלק ונעים".

 

ההלם שהיה על פניי גרם לי לפעור פה בתדהמה, לאחר שעיכלתי את מה שהתרחש הסתובבתי וחיבקתי את מיס בחיבוק דב שלא רוצה לשחרר לשניה. "תודה לך אני סומך עלייך בעיניים עצומות" אמרתי לה.

"מממממ תודה יפה שלי, אתה יודע שבחיים אבל בחיים לא אעבור אף גבול שלך בצורה כזו....אבל טוב לדעת שאני יכולה".

לפני חודשיים. 7 בספטמבר 2024 בשעה 17:57

(חלק שני לפנטזיה שכתבתי הראשון נמצא פה 

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=115199&postid=1603541)

 

 

אני נשאר בשקט עוד פרק זמן שמרגיש כמו כמה דקות או נצח, שומע את הנשימות שלי ואת הציוד זז לו בעגלה. הגוף עוד רוטט מהמכות והאפטר קייר, מתרכז בטעם המתוק בפה שלי מהתחתון שלה. משתדל לשמור על עצמי חפץ דומם ולא לזוז מילימטר כדי שתהיה מרוצה. אני לא יודע מה עובר לה בראש אבל מדמיין אותה מחייכת בזדוניות וזה עושה לי טוב על הלב.

פתאום יד על הטוסיק מבהילה אותי, אבל מהר מאוד אני נשען לכיוונה כשמרגיש אותה מלטפת. אצבעות וציפורניים משחקות לי על הלחיים, לפעמים עוברות ביניהן ומפסקות את הפלחים. אני מת לשמוע אותה אומרת משהו, מה היא תעשה לי או כמה שאני טוב בשבילה. היא יודעת שהמילים שלה מנחמות ומדליקות אותי ובוחרת להשתמש בהם בקפידה. אני יודע כמה היא נהנית לשמור עליי במתח הזה של הציפיה לקול שלה.

כשהיא קולטת אותי מתמסר למגע המלטף היא מקצינה אותו בדרגה, פחות ליטופים יותר ציפורניים. פחות צביטות חיבה חמודות ויותר חפינות של ציידת רעבה. אני מבין עכשיו שהמטרה של הסשן הזה היא החור הנשכח שלי. בושה ומתח שעטופים בחרמנות ורצון לספק גורמים לי לגנוח לתוך הגאג המאולתר.

"ששששש הבובות שלי לא מדברות" היא שוברת את השתיקה עם ספאנק וחוזרת לשרוט ולפסק. הציפורניים כלכך קרובות לחור שלי ואני מרגיש אותו מתכווץ כל פעם שהיא עוברת מעליו.
בתחילת הקשר סיפרתי לה כמה אנאלי מרגש אותי, כמה אני אוהב לתת את עצמי כשמרגיש חיבור מתאים. היא הבינה וחיבקה אבל כמה חודשים שלא התקרבה אליו בכלל. רק שמעה על הפנטזיות שלי בשקיקה. אבל כמו הסאדיסטית שלמדתי לאהוב היא נותנת לי את מה שכלכך רציתי בצורה הכי זרה וקשה בשבילי. קשור וכפות לרצפה בלי יכולת לזוז ולהתנגד. לעומת החדירות שחוויתי שהיו יותר רומנטיות והדדיות עם הרבה קשר עין וחמימות מתוקה.

הראש שלי חוזר לחדר כשאני מרגיש יריקה לתוך החור המפוסק. יריקה עסיסית שנכנסת פנימה ונוזלת לאיטה על החריץ החם שלי. אני רועד מהרוח שעוברת עליו, או בכלל מהמתח לפני מה שיבוא הלאה.

עוד כמה שניות של שקט, בטח היא מתבוננת בי וצוחקת לעצמה. אני מסמיק מהבושה אבל מרגיש את הכלובון שלי לוחץ מההשפלה וההחפצה. הניגודיות הזו משאירה אותי כלכך חסר אונים ועם חשק עז לרצות אותה.

"ששששש בובה יפה שלי, עכשיו נפתח אותך, הגיע הזמן להשתמש בכולך כמו שאני רוצה" היא אומרת ודוחפת אצבע. אני גונח ומכווץ עליה, שומע אותה מגחכת אבל מיד מרגיעה עם ליטוף ולחישה באוזן. לאט לאט האצבע חופרת פנימה, אני פותח לה חריץ קטן שבקרוב יהפוך למערה. מכניס עוד חלק ממנה ועוד חלק לתוך הגוף והנשמה שלי.

אצבע אחת הופכת ל2, לאט לאט הליטופים מפסיקים והקצב והאינטנסיביות עולה. אני גונח וזז קלות. מנסה להתיישר חזרה לתנוחה ומחכה לתיקון שלה אבל הוא לא מגיע. זה סימן שהיא מרשה לי להתשחרר ואני מתחיל לזוז ולרקוד על האצבעות שלה. מנסה לשפר עמדות בשביל לאפשר לה להיכנס כמה שיותר פנימה.

התחת עולה והראש נקבר עוד יותר בתוך הכרית. אני נותן לה לנגן עליי וכשאני מרגיש את קצה הציפורן שלה מגרד לי את הנקודה אני נמס וגונח שוב. "אווו אני רואה שנפתח לך זונה. ידעתי שתקבל אותי כמו שרמוטה יפה ומקצועית" היא אומרת וגורמת לי להסמיק שוב. שום דבר לא בחינם אצלה וגם את העונג שאני מקבל ממנה עם ההכנה העדינה היא מתבלת בהשפלה.

אצבע שלישית מצטרפת לחגיגה, אני מתחיל להרגיש מלא. הכאב הראשוני נעלם והמוח מרחף באופוריה נעימה. טפטופי הכלובון מצטברים על הרצפה והיא נותנת לי להפליג במחוזות העונג בשקט. זו פעם ראשונה שאני מצליח להנות ולהשתחרר מולה מינית בלי שהיא לוחשת לי באוזן או ממלאת את המבוכה במילים שלה. זה רק אני מרותק וכפות, החור שלי והאצבעות שלה שמסבות לי כלכך הרבה עונג.

כשהגניחות מתעצמות ואני מתחיל להרגיש קרוב לגמירה היא עוצרת "לאט לאט בובה, רק התחלתי איתך." היא אומרת ושולפת אותן בתנועה חדה וכואבת. אני מרגיש את הרוח מהמזגן על החור שמסמנת לי שנשארתי עוד קצת פעור. מחכה ומוכן לעוד שימוש ועוד חדירה. "ממממ ממממ פליבבב" אני מנסה להתחנן לעוד ואז מפסיק כשאני שומע איזה מגוחך אני נשמע עם הגאג. "לא לדאוג, אני ממש ממש עוד לא סיימתי עם החור שלך. אבל אצבעות זה מלא עבודה בשביל לפתוח בובה כזו זנותית וחרמנית לזין". במילה זנותית אני כבר צורח שוב מהחדרה מהירה ומפלחת של חפץ לישבן שלי. מרגיש לי כמו פלאג אבל לא אחד מהאוסף האישי שלי. הגודל העצום והצורה העגולה זרים בתוכי. והסיליקון מרגיש פחות חם ומחובר לרגש מהיד שלה.

שוב היא קמה ומתהלכת מסביבי. הקיין ביד שלה שוב והיא מגרדת לי אותו מעל הגוף. מורה לי לפסק עוד את הרגליים, למתוח עוד את השכמות ולחזור להיות הבובה הממושמעת והיציבה שלה, לא הזונה החרמנית שרוקדת על אצבעות.

כשהיא מרוצה היא חוזרת לעמוד לפני, אני מרגיש את החום של הרגל שלה מלטף לי את הפנים. היא קולטת שאני מת להתחכך לה על השוקיים ואומרת "מאושר" אני מחייך בתוך הגאג ונפעם מקריאת המחשבות שלה. לאט לאט היא מורידה ממני עוד שכבה ועוד שכבה ומשחררת אותי לסמוך עליה בסיטואציה הזו.

אני מרגיש על ענן כשהראש שלי מלטף לה את הרגל, מסניף את הריח שלה ומתענג לי. מאבד תחושת זמן ומרחב עד שאני מרגיש את הרטט מכיוון האגן שלי. אני קופץ כמה שיכול בין שלל האזיקים והמוטות שקושרים אותי. עד שמבין שהיא שמה לי פלאג רוטט. הראש חוזר לרגל שלה אבל עכשיו נשען על כף הרגל בהכנעה. תנועה מאוד סאבית ואוטומטית, אבל אצלי היא גם מראה שאני צריך את החום שלה כדי לשרוד את החוויה.

לאט לאט גם הכאב הזה הופך לעונג. היא מרגישה אותי חוזר לרחרח ולהתחרמן ומשחקת עם הרטט. פעם מעלה ופעם מגבירה, שומרת אותי חד וערני ולא נותנת לי ליפול לאופוריה הכמעט אורגזמית שחוויתי קודם, במקום זה אני מרגיש נואש, כנוע וכלכך רעב לעוד ממנה. עוד דיבור, עוד מגע, עוד ליטוף, עוד ספאנק. אני רק רוצה להגיע לסוף המתוק ולהפסיק את הרטט הזה שמורגש אמנם רק בתחת אבל מקרין לכל הגוף והמוח בלבול וערפל משתק.

אני מתחיל לרטוט ביחד עם הפלאג כשהיא מגבירה את העוצמה למקסימום. העונג שהרגשתי קודם הופך לבלתי נסבל ואני לא מצליח להתרכז בכלום. לא ברגל שלה ולא בתחת שלי ולא בשום דבר. אני רק מרגיש מועקה ולחץ שאני לא יכול לשחרר בעודי מתפתל על הרצפה לפניה. "ממממ חמוד לך להיות תולעת סובלת" אני מצליח בקושי לשמוע אותה לפני שהיא שוב יוצאת מהחדר.

הרטט עוד ממשיך אבל בעוצמות משתנות לסירוגין. אני שומע אותה מרחוק מדברת. כנראה בטלפון כי אין קול שני. "אויי הוא כזה חמוד היית נהנית לראות אותו" "שעה, שעה וחצי ככה זה מעולה" "בקרוב התהליך יושלם וכולנו נהנה, רק עניין של זמן". אני שומע עוד חצאי משפטים בצורה רנדומלית, כשהרטט חזק אני משותק וכשהוא חלש אני עסוק בלפענח למה היא מתכוונת. יכול להיות שהיא מדברת עליי? לא יכול להיות זאת סתם פאניקה, הרי היא יודעת שאני ביישן בכל מה שקורה ביננו בחדר המיטות.

עוברות ככה דקות ארוכות וכולי מזיע. הכלוב עוד מטפטף וכמה שלא ניסיתי להתחכך על הרצפה אני יודע שלא אוכל לגמור ככה. אבל במשך כשעה אני מרגיש כלכך קרוב לשחרור המתוק וכלכך מאוכזב כשהוא מתרחק ממני. מעולם לא גמרתי רק מאנאלי אבל זה הכי קרוב שהרגשתי אי פעם.

כשהמוח שלי נמס לגמרי ונשארה ממני רק שלולית מריירת שתמחכחת על הרצפה היא חוזרת. הרטט נפסק והליטופים המתוקים חוזרים. הגאג סוף סוף יורד והיא מדברת אליי בקול המתוק שלה שמחזיק אותי חי בסיטואציות האלה "שששש איך אתה יפה שלי? מוכן לעוד ממני? הרי אתה רצית כלכך שאשחק עם הטוסיק היפה שלך וסוף סוף קיבלת את הבקשה שלך".
"פליז פליזזזזז אני צריך אותך, צריך עוד, רוצה עוד" אני מנסה לענות לה בבליל מילים לא קוהרנטי.
"אויש מצטערת בובה שלי אבל לא הבנתי כלום? מה בדיוק אתה רוצה?" היא שואלת בתחמנות ומלטפת לי את הגב כשהראש שלי נשען על הירך שלה. חפץ זר וכבד מלטף לי את הלחי אבל אני עוד לא מבין מה הוא.
"אותךךךך מיס אני רוצה אותך.... בתוכי בועלת מחללת משתלטת ממיסה, פליזזזזז מיס הבובה שלך רוצה שתזייני אותה כמו שאת רוצה וכמה שאת רוצה" אני שומע את עצמי ולא מאמין לאיזה רמה של תחנונים הגעתי. גם המילים וגם הקול שבוקע ממני מרגישים כלכך זרים, אבל כלכך נכונים לי באותו רגע. נכנע לגמרי למרות שלה ולחרמנות הזנותית שכלאתי בפנים כלכך הרבה זמן.

"ממממממ ככה אני אוהבת את הבובות שלי, רעבות, מרצות וקצת טיפשות" היא מצחקקת "ברור לך שאיך שאני רוצה זה איך שאני רוצה, בלי תלונות, בלי גבולות, בלי לעצור אותי. אם אנחנו ממשיכים את הסשן הזה אתה תהפוך לחור פעור ומרצה. מה שאני אבחר ואיך שאני אבחר יחדור אליך. מהר, לאט, כמה ביחד, תגמור או לא תגמור, תתבייש או לא. זה לא רלוונטי לחורים כמוך. מקובל עלייך בובה שלי?"

אני חושב עמוקות על המילים שלה ומתחיל להבין למה היא מתכוונת. לא יהיה פה זיון רגיל ודיבור מלוכלך. היא הולכת לתפוס עליי בעלות מוחלטת. רטט קל עובר בגופי לפני שאני עונה לה. אבל הרעב והאמונה שאני רוכש לה גורמות לי להתפרק ולרצות עוד ועוד ממנה, בלי לחשוב על המחיר. "ממממממ כן מיס קחי אותי בבקשה אני רוצה להיות חור שלך" אני עונה לה.


"מממממ מצוין חור, תתחיל לעבוד" היא אומרת בטון של חתול מגרגר ומרוצה. ומיד דוחפת את הסטראפ שנח לי קודם על הלחי לתוך הגרון וגורמת לי להשתנק ולהיחנק. "חוק ראשון, חור אמיתי מקבל זין בכל פתח ונקב בלי להתלונן" היא מדגישה כל מילה עם תנועה חדה לעבר הגרון שלי. לעומת התחת פה לא הייתה הכנה והיא פשוט עושה מה שבא לה. הרטט חוזר ואיתו אני לאט לאט נכנס לקצב, מרפה את הגרון ומכניס עוד ממנה. "אוחחחח איך יפה לך זין בפה חור שלי" היא מתמוגגת ואני נמס איתה.

"חוק שני בובה. חור לא מתלונן על מי שרואה אותו" היא אומרת ואני מרגיש פלאש דרך כיסוי העיניים ומתחלחל מהחשיפה אך לא מעז לזוז. "עכשיו נראה מי רוצה לעזור לי לשבור חור חדש" היא מצחקקת כשאני שומע אותה מקלידה. צליל שליחת ההודעה משתק אותי ובעקבותו הטלפון נזרק הצידה והיד שלה מוצאת את השיער שלי, מושכת אותי עוד לכיוון האיבר העצום שכרוך סביבה. ההלם ממה שקרה משאיר אותי פעור פה ומוכן לזין שלה יותר מתמיד. וכשאני ככה עם גרון מלא ומוח קודח מדאגה עולה בי מחשבה מתוקה שגורמת לי להתחיל לעבוד על הסטראפ שלה גם עם הלשון 'חור אמיתי לא דואג הוא רק בולע זין בשקיקה'.

לפני חודשיים. 3 בספטמבר 2024 בשעה 14:48

(לאחרונה חזרתי לכתוב לבלוג. אבל לפני שחזרתי לספר פה על עצמי מבפנים, חידדתי בחזרה את כישורי הכתיבה עם סיפור פנטזיה. היה מגניב לתת לדמיון להפליג בלי הגבולות שהמציאות כופה עליי. אני מאוד גאה במה שיצא, עכשיו גם מתחשק לי לחלוק אותו איתכם).

 

 

חושך, כבר דקות ארוכות מאז ההודעה ששלחה לי בה היא מצווה עליי ללבוש את הכיסוי עיניים ולחכות על 4. אני עובד על לווסת את הלחץ למקום מיני. מרגיש איך החזה שלי נתקל ברצועות שהורתה לי ללבוש בכל נשימה. איך התחתון הכסוף מחבק לי את המפשעה ואת התחת ואיך הקולר מתהדק על הגרון כל פעם שבולע רוק בציפיה.

 

זה לא הסשן הראשון שלנו אבל זו פעם ראשונה שאני מחכה לה ככה - כנוע ומובס מראש מבלי שהיא פיתתה אותי למקום הזה בעצמה. זה מרגיש מוזר אבל גם נכון, לחכות לה ככה בלי תנאים מוקדמים, ובלי לדעת מה הולך לקרות היום.

 

חריקה של דלת מוציאה אותי מהמחשבות שלי, לא סתם היא בחרה בחדר הזה אצלי בבית. חצי מרתף, חצי חדר עבודה ועכשיו כשהיא נוכחת בחיים שלי - נוסף חצי מרתף עינויים. 

 

לאט לאט אני שומע את העקבים שלה. אני מותח את הצוואר לכיוונה בדריכות כאילו יכול לראות אותה מבעד לכיסוי. יכול לדמיין את החיוך הזדוני שלה.

 

אני מרגיש אותה חגה סביבי אבל היא עוד לא הוציאה מילה. נדרך כשהגוף שלה מתקרב לשלי. הידיים שלה בודקות וממששות את הסחורה, בודקת את הצעצוע שלה. יד על הזין מעל לתחתון גורמת לי להאנק מהפתעה ועונג, סטירה קלילה על הלחי מחזירה אותי להיות שקט ודרוך. לאט לאט היא מעסה לי את האיבר שהתחיל לשכוח מהלחץ ולהזדקר. הנשימות שלי מתגברות ואני נושך שפתיים בשביל להמשיך להיות בובה שקטה. התחתון מופשל וחומר סיכה מצפה אותי. בשלב הזה אני לא מתאפק וגונח, מחכה לעוד סטירה אבל במקום היא מצחקקת. הליטופים והעינוגים ממשיכים עד שטיפות שקופות יוצאות ממני. אני מרגיש את האצבע שלה מורחת לי אותן על הכיפה, ואז על הפטמה ואז על השפתיים. אני מרגיש את ההשפלה ומרגיש כמו צעצוע ומתחיל להתעלם לתוך הראש שלי. עוד כמה ליטופים ואני כבר רוטט ואז מגיעה ההפתעה.

 

במהירות של שדה טזמנית אני מרגיש קפאון על הזין והביצים, מתקפל לרגע ואז חוזר לתנוחה הרגילה כשאני שומע קולות של מפתח ומנעול. הראש לא הספיק לעכל אבל ברגע עברתי מזקפה מלאה לפני גמירה לנעילה בכלובון. המצח שלי מתמלא זיעה קרה וסוף סוף היא מדברת אליי "מה קרה בובה שלי? חשבת שכל זה בשביל להגמיר אותך?" הטון שלה מזלזל ומשפיל אבל גם מלא ברוך ואהבה, בשניה זה מסדר אותי.

 

רחשי עקבים קלים ודחיפה בגב והראש שלי מתנגש ברצפה ברכות, מתחשבת שכמותה ארגנה לי כרית. אבל אני רק חושב על זה שאם היא דאגה לריפוד היא מצפה ממני להרבה זמן בתנוחה הזו. בעיטות קלות לקרסוליים ואני מבין שעליי לפסק. אני מגיע לקצה המתיחה ואז היא מושכת עוד קצת, ומחברת מקל שמחזיק את הפיסוק הזה קבוע עד שתחליט אחרת. "ידיים" היא מצווה ותוך כמה שניות הן קשורות מאחורי הגב שלי. אני מוצא את עצמי חשוף מפורק ונעול. מבין למה היום היא כינתה אותי בובה ולא כלבלב כמו שהרגילה אותי.

 

"אוחח יפה לך ככה פרוש לכבודי" היא אומרת בעוד העקב שלה מטייל וננעץ בישבן המפוסק שלי. "התרגלת להיות כלבלב מעריץ וחופשי, שאתה מתסתובב סביבי מלקק ומפנק כאוות נפשך. היום אני רוצה להראות לך שלא תמיד יהיו לך כאלה חיים קלים איתי, היום אני משתמשת בך" הקול שלה מהדהד בחדר הלח. היא יודעת שאני נלחץ מסיטואציות של חוסר אונים, אבל גם יודעת כבר שאני סומך עליה. אולי קצת יותר מדי.

 

מכשסיימה ללטף לצבוט ולהדגים לי כמה חסר אונים אני לידה שמעתי אותה שוב הולכת. כשחזרה שמעתי גלגלים של עגלה והסקתי שזו עגלת הבר שהיא המירה לעגלת כלים וצעצועים.

 

"ממממ ממה נתחיל ממה נתחיל" אני שומע אותה ממלמלת לעצמה בעוד קרקושי מתכות ואווחות שוט מפרים את הדממה בחדר. אני שקט וסטטי מנסה לצלול אל המקום המתוק והמשומש אבל הלב שדופק בחזה לא נותן לי מנוח.

 

פתאום אני מרגיש רטיבות על ישבני, היא מעסה אותי עם שמן בתנועות עגולות ונעימות, אך מדי פעם מוסיפה חפינה אגרסבית ורכושנית או ספאנק קטן להזכיר לי שאני פה בשבילה ולא בשביל מסאז. השמן מטפטף לי בין הלחיים ומוציא ממני עוד אנחה, הפעם של עונג כשהוא עובר מעל החור הצר שלי. "מממממ אני מרשה לך לגנוח שרמוטה שלי, לקחתי לך הכל חוץ מאת הפה המתוק שלך" היא מתגרה בי שוב אבל האישור הזה משחרר אותי להאנח ולהוציא קולות שמפיגים את המתח בגוף שלי. האצבעות שלה כבר הגיעו לחור, זה שלא נחדר כבר שנה והיא התעלמה ממנו בכל המפגשים הקודמים שלנו. 

 

"מממממ פליזז" אני שומע את עצמי מתחנן שהאצבע תכנס פנימה, החרמנות והזנותיות שבי גוברות על ההשפלה. היא ממשיכה ללטף מסביב "פליז לעצור? פליז לשחרר אותך? פליז לעזוב את החור הזנותי שמתגרה בי מול הפנים?" היא חצי שואלת חצי מתגרה, יודעת כמה קשה לי לבקש. "בבקשה תכניסי לי אצבע מיס" אני מבקש בקול חלש וביישן ומרגיש את הלחייים שלי מסמיקות. "ממממ יותר טוב אבל עדיין לא באלי" היא אומרת תוך כדי שספאנק עסיסי עף לי על התחת. ואני שוב מבויש מזה שאפילו כשהיא גרמה לי להתחנן לא קיבלתי את שרציתי. 

 

לאט לאט היא מעלה קצב, אני מרגיש ספאנק אחרי ספאנק והראש שלי נדחף לתוך הכרית הדקה עד שאני כמעט מרגיש את הבטון החלק והקר מתחתי. פאוזה, ליטוף, לחישה מתוקה באוזן והיא עוברת לכלי הבא. כל פעם מחמירה ומחריפה את כמות הכאב. כל פעם אני מגיע כמעט לקצה ומתחיל להאבק בקשירה שלה, מנסה להשתחרר. היא כבר מזהה את הנקודות שבירה האלה מקילומטר, שניה לפניהן היא מעבירה עליי את הציפורניים במגע מלטף ודומיננטי "ששששש בובה יפה שלי, עוד קצת ותקבלי מה שביקשת." המגע הרך הזה ממיס אותי וכבר שכחתי מהכאב "תודה מיס" אני מוצא את עצמי אומר. במצב אחר הייתי צוחק על זה שאני מודה לה על מסכת העינויים הזאת, אבל אני בדיוק בנקודה שהכאב מערפל לי לגמרי את המוח וכל ההגיון הבריא נוזל לרצפה.

 

באיזשהו שלב נמאס לה להרביץ לי, אני מרגיש אותה מרימה לי את הראש ומשעינה על החזה שלה "בובה טובה איזה יפה ספגת" היא אומרת ומלטפת, אני חסר מילים ורק מנשק כל פיסה בגוף שלה כאמירת תודה. "הוו אני רואה שעוד יש בך כוח" אני שומע אותה מחייכת והיד שלה תופסת אותי מהשיער. מכוונת אותי לנשק את הבטן שלה בדרכי למטה עד שאני מתחיל לנשק וללקק אותה מבעד לתחתון. אני מנסה להזיז אותו הצידה עם הלשון אבל מקבל מכה על האף "אפפפ לא להיות שובב" היא אומרת ומחזירה אותי ללקק מעל פיסת הבד המתגרה הזו. אני מעט מתוסכל אבל זו פעם ראשונה שחייכתי הערב. המיצים והריחות שלה מרגיעים אותי בעוד אני מנשק בתאווה. פתאום, אני שומע רטט ליד המצח שלי כשהיא מצמידה ויברטור לדגדגן. מהר מאוד היא גומרת ומזיזה לי את הראש. משאירה אותי מתנשף ומלא במיצים שלה וברוק שלי. 

 

כמה שניות של שקט שמרגישות לי כמו נצח ואז אני מרגיש אותה מלטפת ומנשקת אותי. "מממ אני באמת טעימה" היא מצחקקת בעוד אני מרגיש אותה מתחילה בנוהל של אפטר קייר "היית בובה מהממת" היא אומרת וממשיכה ללטף לנשק ולהחמיא לי. אני בטוח שעוד שניה סיימנו ואני משוחרר אבל פתאום אצבע נתחבת לפי. כמה שניות של הלם נגמרות עם צביטה שאומרת לי לחזור לעבוד ואני מוצץ את האצבעות שלה בתאווה "בדיוק ככה יפה שלי, מה חשבת שסיימנו בלי שהבובה שלי תמצוץ?" היא צוחקת ודוחפת עוד אצבע ועוד אצבע מתגרה ברפלקס ההקאה שלי. כשאני ממש משתנק וחסר אוויר היא מוציאה אותן אך מחליפה בתחתון הספוג שלה ומעליו מסקנטייפ אדוק. "החלטתי שלהשאיר לך את הפה זה יותר מדי, אני לא רוצה בובה מדברת" היא אומרת בקשיחות שגורמת לי להזיע שוב. תחושת חוסר האונים שנעלמה עם סוף הסשן חזרה ובענק. בטח עכשיו שאני לא יכול לדבר ואיבדתי כל דרך לעצור אותה מלבצע כל שעולה על רוחה. מנגד הטעם שלה בפה שלי גורם לי לטפטף מהכלובון הקטן.

 

"שששששש תסמוך עליי צעצוע שלי, אני הולכת לעשות בך דברים שלא דמיינת. אבל אתה יכול להיות רגוע שאשמור עלייך ושאני יודעת שתוכל לעמוד בזה" היא מרגיעה ומחזירה לי את היכולת לנשום. אני מרגיש את המצח שלה מולי, מפנטז על הפרצוף היפה שלה והשרירים שוב משתחררים.

 

היא נעמדת שוב ואני שומע אותה חוזרת לעגלה "ממממ עד עכשיו היה חימום יפה, בוא נראה עכשיו מה הבובה שלי שווה"

 

 

 

 

לפני חודשיים. 2 בספטמבר 2024 בשעה 16:08

אצלי יש הבדל גדול בין ה2 ונראה לי שמעניין לדבר עליו. בסה"כ מדובר על 2 מצבי צבירה ששמים אותי במקום נחות, משרת וחסר אגו. ב2 הסיטואציות אמצא את עצמי כורע ברך ומציית. גם אם התמסרתי וגם אם נכנעתי - בסוף אני נשלט מרצה ומתחשב, אז מה ההבדל מבחינתי?

 

נתחיל בלהגדיר ממה אני מחשיב כניעה - כניעה היא מצב בו אני מרגיש חסר אונים לסרב ולהתווכח עם הצד השני. מצב בו תחושת הנחיתות אופפת אותי ומשאירה ממני סלט חסר בטחון שצמא לכוח ולאישור שהצד השני מחזיק בו. אני מונע שם מתוך הפחד לאכזב ולהיתפס כחלש וחסר יכולות. 

כניעה אצלי מרגישה כמו הנפת דגל לבן לצד השני, והבנה שהוא עליון עליי בכל מובן כרגע ואין לי יכולת לסרב לו. כניעה יכולה להתבטא גם בריצוי מוגזם, פיצוי יתר בכל אקט ואקט, ובעיקר חוסר שקט נפשי וההרגשה שאני לא מספיק טוב וצריך להשתפר. היא לעיתים מלווה אצלי בלחץ ובחוסר יכולת לתפקד. וכמו שאמרתי הגורם העיקרי שמניע אותי בתחושות הכניעה הוא חוסר הבטחון והפחד לאכזב.

 

לעומת זאת יש את ההתמסרות. שהיא מבחינתי ביטוי הרבה יותר עמוק ומתוק לתחושות ההערצה והסגידה שאני חווה כלפי שולטת. התמסרות באה ממקום פנימי שלו ובטוח יותר. מקום שבו אני מחליט ושולט ברמת הנתינה. מתוך בחירה מודעת ומרצון מלא לשרת, לתת מעצמי, להעריץ ולבטל את עצמי מול אחרת. אני יכול ומסוגל לסרב, אבל בוחר שלא בכל אקט וביטוי התמסרות מחדש מכל הלב.

ההתמסרות אצלי משחקת על מגוון הרבה יותר גדול של רגשות מהכניעה. היא יכולה לבוא ממשיכה גדולה, מההערכה לצד השני, מהבנה עמוקה שהיא עליונה עליי בנושא מסוים ויש לי המון מה ללמוד ממנה, היא יכולה לבוא ממהערצה והשם ישמרני... אפילו מאהבה. הביטוי של הצד המרצה בי בעת התמסרות הרבה יותר שלם.

כשאני מתמסר אני לא מרגיש פחד ולא מרגיש את הנחיתות שלי תוך כדי. אני מרגיש הרבה יותר טבעי, נינוח ובתוך הרגע. אני קורא את הסיטואציה יותר טוב ומצליח לתת הרבה יותר מעצמי ובצורה יותר אוטנתית. אני מצליח להיות גאה בעצמי ולהיכנס לתוך אופוריה מתוקה ולמצוא את הערך העצמי שלי. לקבל את עצמי בכל הטרלול הזה שהוא החיים והבדס"מ שלי.

 

בקיצור תוצאות דומות בשטח אבל מניעים ותחושות שונות לגמרי. האמת... ששניהם הם חלק מהעולם הבדסמי שיצרתי לעצמי. ואם אני כן לגמרי, גם מהכניעה הפקתי עונג ולמדתי ממנה הרבה על עצמי. אבל כניעה לעומת התמסרות, היא לא דלק ארוך טווח וחכם אנרגטית. היא יכולה להוות כלי מתוך ארגז שלם במערכת יחסים בריאה ועוטפת. אבל אסור לה, בשבילי, להיות הגורם המוביל ששואב אותי לתוך קשר. מעדיף בהרבה להתמסר אל אדם שיקר לי מאשר שוב להיכנע לפחד ולספר לעצמי שזה כל מה שיש בי. 

 

לפני חודשיים. 1 בספטמבר 2024 בשעה 13:16

בתקופה האחרונה אני עובד כמו חמור, מתפצל על מלא פרויקטים תוך כדי שמקדם את החיים האישיים שלי. בדרך הזו גם הגעתי להחלטה שאני לא מוכן לוותר על החיים החברתיים שלי (וניליים ובדסמים כאחד). ההחלטה הזו הביאה איתה גל של דברים טובים. חידשתי קשרים, יצרתי חדשים. אני יוצא ומגשים את עצמי יותר ואפילו התחלתי לאכול בריא יותר ולעשן פחות. בסהכ אני הולך לישון נקי בחודשיים האחרונים בידיעה שאני משאיר את כל כולי בחוץ ולא משאיר פינה אחת בנפש שלי ללא השקייה וטיפוח. שאני עושה הכל בשביל המשפחה והחברים, ולא מוותר על עצמי בדרך, ושהחיים שלי בכיוון חיובי שרק אני שולט בו.

 

אבל מחמישי... אפילו מרביעי קיבלתי שוב וייב של מגיע לי.

מגיע לי לבלות... מגיע לי להתמסטל... מגיע לי לאונן... מגיע לי לאכול שטויות.. מגיע לי לשתות אלכוהול...

 

וכן יצא שאחרי עבודה מטורפת כל השבוע, שכוללת את שישי האיום בחצר של ההורים עם פרויקט משוגע שלקח את כל היום מצאתי את עצמי בחנוכת בית של חבר.

 

הקוניאק זרם והחבר שעוד מעשן הגיע עם חשיש יפיפה שלא ראיתי כבר הרבה זמן.

נכנעתי לפיתוי.

למשך שעה בערך היה לי הכי כיף בעולם. צחקתי חזק מכל בדיחה, הרגשתי ריחוף כיפי והרגשתי את כל המתח והצרות נעלמים לי מהגוף. 

אבל אז הגיעה העייפות, הכיבוי של האונה החברתית במוח שלי. הרצון לשכב על ספה ולא לזוז התגבר והעניין שלי באנשים מסביבי פחת.

 

כן הייתי מסטול וזה היה לי כיף... אבל הפסקתי להשתתף בשיחה, הפסקתי להיות מעניין ויותר גרוע הפסקתי להיות מעוניין בחברים. כל מה שרציתי היה לשקוע בפלאפון ולתקוע עוד חטיף מתוק זול ותעשייתי. הכמות חרא שהכנסתי לגוף משישי ועד מוצ"ש באמת שהדהימה אותי. ויותר משהדהימה אותי הכמות, הזדעזעתי מהקלות שבה אישרתי לעצמי לחזור למקום הזה. זה שחי לפי גחמות רגעיות ורצון לברוח החוצה מהמציאות.

 

מצאתי את עצמי נרדם על אותה ספה של החבר כשכל החדר מסביבי עוד נהנה. התעוררתי שם מובס ב5 לפנות בוקר ורק אז חזרתי לבית שלי עייף וגמור.

 

יום אחרי זה הייתה אמורה לי שבת עמוסה בכל טוב. אבל גם לעל האש המשפחתי הגעתי בראש מכחיש אדם, וגם ליום הולדת של ידידה טובה הגעתי חצי קלאץ עם רצון לאמר שלום ולברוח. מזל ששם התאפסתי עם קפה זריז וסטירה מנטלית עצמית וחזרתי לעניינים. כשאותו חבר הציע לי שם שאכטה כבר סירבתי, לא נשארה בי טיפת רצון לזה.

אז לסמים נכנעתי, למזון נכנעתי לסיגריות נכנעתי קלות. לאפטיות נתתי גם לנצח אותי רגעית. הפלוס היחידי זה שלאוננות לא נכנעתי הפעם ושרפתי עליה את השבת.

 

בגדול, מסתבר שהסופש הזה היה מאוד נחוץ. נחוץ להבנה שלי שאני על דרך נכונה וצריך להתמיד בה. נחוץ כדי להתחבר פעם אחרונה לראש החזירי והברחן ולאמר לו שלום רשמית. ונחוץ בשביל לפרוק את כל המתח מהחודשיים האחרונים המשוגעים שעובר. בתכלס, אני לא באמת מצטער על השאכטה הזו.. או על כל הוויתורים שהגיעו אחריה. מה שכן הבנתי זה - שגם את העול שאני רוצה ואפילו חייב לפרוק, נכון לי לעשות בדרכים יותר יצירתיות ובלי העשן הסמיך והשקרן הזה.

 

השבוע כבר אחזור לתלם, מחכה לי עוד סופ"ש מעניין מאוד שכבר התחלתי להתכונן אליו. בטוח שיהיה לי הרבה יותר מדויק הפעם. כותב את הבלוג הזה להזכיר לעצמי להישאר בדרך שבחרתי לי, להבין שמהסבלנות יגיע האושר ולא לחפש קיצורי דרך, היא עושה לי טוב.

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני חודשיים. 26 באוגוסט 2024 בשעה 7:18

מי שמכיר אותי קצת במובן הקינקי יודע כמה מניעת אורגזמה והתאפקות הן חלק גדול מסך המרכיבים המנטליים והפיזיים שמרכיבים את העולם הסקסי בתוך המוח שלי.

בתור בנאדם שכבר מצא את עצמו מכור לאוננות (תודה רבה לך מיס קורונה), המניעה קיבלה נדבך אחר אצלי בשנים האחרונות. מקינק מחרמן שאני מסוגל לעשות רק עם שולטת, לאקט מנטלי מספק שלי אל מול עצמי. ערבול מתוק של גאווה בדחיית סיפוקים וחיבור עצמי. גיליתי כמה זה מחבר אותי לעולם, כמה זה מעיר לי את הרגש כשהוא נרדם, וכמה אנרגיות אני מסוגל לקבל כששומר על האנרגיה הזו לעצמי ובתוכי. כשאני גומר פחות, אני יוצא יותר. לא רק למסיבות בדסמ אלא גם רואה יותר חברים, עוזר יותר למשפחה, נהנה יותר מלשמוע מוזיקה או מקשיב יותר בשיחת נפש עם חברה.

בחודשיים האחרונים אני שוב עובר מסע כזה עם עצמי. זה התחיל מ3 ימים פה, 5 ימים שם. בהתחלה סתם כדי לגמור יותר חזק, או להתרגש יותר מהפאן המיני שלי. אבל פתאום שוב מצאתי במניעה נדבך פסיכולגי מרים ומעיף.

חזרתי לחוות יותר לאחרונה, חזרתי לצאת לבלות, לחייך ולהשתולל. ופתאום המניעה היא כבר פחות איפוק ומלחמה. אני מוצא את עצמי שבוע או שבועיים לפני אירוע חשוב ובכלל לא רוצה לגעת בזין שלי. הידיעה שזה רק יוריד לי וישבלל אותי לתוך עצמי שוב גורמת לי להתרחק ממנו, עד שיגיע רגע שבו אוכל לאמר "מגיע לי".

אתמול הגיע רגע כזה של "מגיע". תכננתי לקחת יום חופש אבל החיים והמצפון שלי הובילו אותי ללעבוד 8 שעות בשיפוץ אצל ההורים.
חזרתי הביתה עייף סחוט אבל מאוד גאה בהישגים שלי ופתאום הרשיתי לעצמי שוב לצוף במחשבות סוטות וסקסיות.

נשכבתי במיטה לפני שינה, ומערבולות של פנטזיות קבועות שטפו לי את הגוף והמוח בזרמים מחשמלים של חרמנות. אחרי כשבועיים בלי הכל היה חזק יותר, מרגש יותר, מענג יותר.

ישבתי ככה כחצי שעה נוגע לא נוגע. קורא סיפורים ומדמיין את הדברים הרגילים שמדליקים אותי. ואז המוח נדד אוטומטית ליום חמישי, לפליי המחשמל ולתחושות שהוא השאיר בי. וככה פתאום דווקא במחשבה יותר יפה ופחות זדונית וסקסית בדסמית הארדקור. מצאתי את עצמי סוף סוף פורק, מתרוקן ורועד קצת מעונג.

כשסיימתי עוד שמעתי חלושות ממעמקי הגולגולת את הקול המעצבן שתוקף אותי אחרי אוננות ואומר לי שלא הגיע לי ושאני איש מגעיל ומטונף. אבל הוא היה קול כזה חלש לעומת הקול שאמר לי שהגיע לי ושמותר להנות, ושאר הקולות שאמרו לי שאיזה יופי שככה סגרתי את החוויה ושאני יכול להיות גאה בעצמי.

והנה הגיע הבוקר. אני אחרי הגמירה ועדיין מרגיש את החיבור הזה לעצמי ואת הרגש פה בחוץ נוכח. עדיין מסוגל לכתוב, עדיין מחייך כשהיא כותבת לי, ועדיין רוצה לצאת החוצה ולטרוף את העולם. כנראה שבאמת הגיעה לי פריקה.

לפני חודשיים. 25 באוגוסט 2024 בשעה 7:48

שבוע לפחות אני מרגיש על קוצים. מדבר, שואל, משתף, מתעניין, ובעיקר צמא אליה. ידעתי שהפליי יגיע בחמישי והרגשתי ממש על קוצים.

והיא... ידעה את זה, כמו שהיא יודעת הכל. היא גם ידעה לשחק עם זה ועם ההתלהבות שלי. גם כשידעתי שהיא עסוקה, עם הארגון ועם החיים לא הצלחתי שלא להוציא את הלשון ולכשכש בזנב מולה בהודעות. והעובדה שהיא לא הכי זרמה איתי הטריפה אותי. לא ידעתי אם אני צריך להקצין עוד ולקפוץ דרך חישוקים. לא ידעתי אם אני צריך להוריד הילוך ושהגזמתי. היו רגעים שהחוסר בטחון השתלט עליי ולא ידעתי אם היא בכלל רוצה אתזה כמוני. אבל כשהתאפסתי על עצמי קצת דמיינתי אותה יושבת בבית או ברכבת ומחייכת מכל הודעת "look at me" ששיגרתי אליה ללא שליטה.

 

 

ואז סוף סוף חמישי הגיע. הגעתי לפליי והדבר הראשון שעשיתי היה לרדת על הברכיים עם המפתח שהחזקתי ביד עוד מהרחוב. הסתכלתי למעלה וראיתי את החיוך שלה וידעתי שכל השבוע הזה השתלם. ליטוף קטן בראש וחיוך שלה שמו אותי במקום כלכך בטוח בעצמי ולעומת הפליי הקודם ישר ידעתי את העבודה ומה עליי לעשות. קודם כל לבדוק מה היא צריכה ואז לבצע, כמה פשוט ככה מתוק.

 

הערב התחיל ועשינו כולם מינגלינג מאוד נחמד. היא בוחרת רק אנשי איכות לאירועים האלה, וגם אישית היו לי שם חברים שאני כלכך אוהב. וככה נוצר לו איזון מתוק בין הדינמיקה שלנו והראש השירותי שנכנסתי אליו. לבין פישוטו החברתי והמחייך שמחפש לעשות דאחקות עם החבר'ה.

 

זה היה ערב מיוחד מאוד מהרבה בחינות. אני לא זוכר אותו ברצף כמו שאני בד"כ זוכר סשנים אבל אני כן זוכר כלכך הרבה רגעים שמחים, משמועותיים, מדליקים וגם מאתגרים מעט.

 

היה את הרגע שהשועל זרק לי את הגאג מחזיק כוסות לידיים וצחק עליי שצריך אותי. בדינמיקה החברית ביננו הסתלבטתי איתו חזרה ואמרתי "איך ההוא שעשה את זה פעם שעברה לא הגיע אה?" אבל כשהגעתי אליה והפשלתי את צווארי כדי שתסגור אותי בתוך הגאג נמסתי. נשארתי שם עם כוס בין העיניים שעשתה לי לפזול קצת, אבל דרכה רק הסתכלתי עליה מלמטה. פתאום גיליתי עולם חדש של החפצה והתרגשתי כלכך להיות שם חפץ דומם ויעיל בשבילה. להיות חלק פסיבי בשיחות שלה ולהסתכל בהערצה על החיוך בזוויות העין. לא ציפיתי להתרגש מזה ככה, בדיעבד הבנתי שהיא הובילה אותי עוד מראש למצב שכל מעשה קטן בשבילה ירגיש לי כמו סשן שלם.

 

עוד רגע מטורף היה כשלכלובון הצטרף קולר חשמלי. באמצע ערב השירות הזה קיבלתי מתנה בדמות מיני סשן חשמולים. היא הצליחה לשגע אותי בין ציפיה לכאב או לרטט מענג. לעשות מהראש שלי פירה. והכי מתוק היה לשבת מחובק עם הרגל שלה כאילו יש לי בובת כרבולים ולשחרר את הראש בלי לצפות לכלום. רק לשרוד ולהנות מהגחמות המחשמלות שלה בעודי אומר לה תודה על החוויה דרך נשיקות קטנות ליד הברך.

 

לקראת הסוף היה עוד רגע נעים מאוד כשהיא ישבה לשיחה עם עוד שולטת ואני ועוד נשלט פינקנו לה את 2 הרגליים עם מסאז. עונים לקונספט הספא של הערב. נורא נהניתי באופן כללי בפליי הזה מאחוות הנשלטים שהייתה שם. הרגיש ממש כאילו כולנו עובדים למען מטרה אחת והיא שלכל שולטת יהיה שם כיף הערב. גם אני כשהייתי מרוכז בעיקר בה ידעתי מתי לשחרר ולדאוג לארגון או למשהו ששולטת אחרת צריכה. זה קרה כי ידעתי שזה מה שהיא רוצה בתור מארחת, שיהיה לכולם כיף בערב הזה וגם אם נעלמתי לה לכמה דקות עדיין הרגשתי שעובד בשבילה ונותן לה ממני.

 

שאר הנשלטים היו גם ככה וכך יצא שלא משנה מי היה שייך למי, כולנו עבדנו בהרמוניה משותפת ודאגנו שהערב יתקתק. בלי קנאה ובלי תחרותיות מיותרת. עושה לי ממש טוב להיות במקום הזה עם עוד גברים ואני שמח שנוצרה מאין אחוות נשלטים קטנה ויש לי מספיק אנשים במצבי לשתף ולצחוק איתם ולעבוד ביחד בערבים כאלה.

 

ונחזור רגע למסאג שנתנו לה. שוב מצאתי את עצמי נמס לתוך שירותיות. כל החושים התחדדו לבדוק כל תגובה קטנה ולהבין אם היא נהנת מהמגע או שצריכה משהו אחר. היה בזה משהו כלכך משחרר להיות שם בשבילה. לשכוח מעצמי והצרות שלי לכמה רגעים ולנקז את ההוויה שלי לאושר שלה.

לאט לאט קיבלתי אומץ ונתתי לה נשיקה על הבוהן. שוב חיוך קטן והבנתי שמותר ורצוי שאמשיך עם זה. הכנסתי אצבע אצבע לתוך הפה והתענגתי עליהן. הרגשתי מסירות כלכך גדולה בערב הזה שהרגליים שלה הפכו לדבר הכי טעים שהיה בחדר הזה (והיה פיצה!!!!!).

הלשון המשיכה לעבוד וגלשה לה לעבר המפתח. נגעתי בו בחרדת קודש וחזרתי לעבוד ולמסאז. הוא הזכיר לי שאני לא מלקק את הרגליים שלה בשביל להאכיל לי את הפטיש. אני פה היום בשביל לשרת, ומשם קיבלתי כלכך הרבה סיפוק ועונג.

 

הערב נגמר לא הרבה אחרי זה. שוב בצחוקים עם החברה, צייסר לחיים ותחושות מעולות של הערבוב הזה בין החברות והבילוי לבין השירותיות אליה והבדסמ. בין פישוטו הנשלט לאדם הגבולות שם היו מאוד מטושטשים ואני נורא אוהב אתזה. הרי שניהם הם אני והצלחתי לספק המון צדדים בערב הזה.

 

לבסוף גם יצא לי להחזיר אותה הביתה. דיברנו מלא, סיכמנו את הערב ואת כל השבוע והיא שוב העיפה אותי על איך שקוראת אותי ואת הצרכים שלי. נתנה לי עוד בטחון בזה שאפשר להאמין בה ועוד דלק להמשיך לשרת בעתיד. אין לי מושג באמת מה הוא צופן, מעניין אם היא יודעת... אבל כרגע כלכך טוב לי שזה בכלל לא משנה עדיין. 

 

 

 

 

לפני 3 חודשים. 18 באוגוסט 2024 בשעה 6:04

כשבאלי לדחות מטלה - מעשן

כשרעב ועוד לא זמן אוכל - מעשן

כשאני מונע מעצמי אוננות - מעשן

כשהגעתי מוקדם לעבודה - מעשן

כשיש נסיעה ארוכה ומשעמם בפקק - מעשן

כשרוצה קפה בבוקר - מעשן

כשאני במסיבה ולא מסתדר לי חברתית לרגע - מעשן

כשאני לבד עם המחשבות שלי - מעשן

כשאני חוזר מבילוי ורוצה להיכנס לישון - מעשן

כשעיצבנו אותי בעבודה - מעשן 

כשמוזג כוס יין - מעשן

 

כל היום מעשן ואני כבר לא מרגיש מזה טיפת סיפוק. כשאין סיגריה אני עצבני וכשיש אני אדיש אליה.

מרגיש לי שמתקרב הרגע להפסיק ועם כל הסיטואציות שתיארתי פה אצליח להסתדר

 

 

 

 

 

 

אבל מה עושים כשאני רוצה אותך לידי ואת לא פה - מעשן

 

 

לפני שנתיים. 23 באוגוסט 2022 בשעה 9:39

אני מאוד נהנה לכתוב אבל לאחרונה מרגיש שזה קצת קשה לי. בהתחלה כל סשן וכל מבט שלה היו שולחים אותי לכתוב מגילות, אבל עכשיו אני מתחיל להרגיש שנגמרות לי המילים. ממפגש למפגש החוויות רק מתעצמות והחיבור ביננו כשולטת ונשלט וכבני אדם גדל, שכבר מרגיש פחות בנוח לפתוח ולדבר על הדברים במלואם.

אבל מהשבת שעברנו אני חייב שתהיה לי מזכרת אז שינסתי מותניים ואצבעות והחלטתי כן לכתוב על הלילה המטורף הזה.

התחלנו בפמדום אחרי שכל השבוע אנחנו מצפים ללילה הזה כמו שתי ילדים לפני טיול לדיסנילנד. וכמו תמיד המקום הזה ישר מכניס אותי לאווירה. נשלטים ושולטות מחויכים, תחושה של קבלה, ופשוט נורא טבעי שם להיכנס למקום הנשלט והמרצה, כי אני יודע שאין עין אחת שופטת שם.

התחלנו בסיבוב חמוד עם המסיכה ומלישס השוויצה בכלבלב שלה. לעומת הטאבו זה הרגיש הרבה יותר טבעי ונכון וממש נהנתי להסתובב שם על 4 אחריה, מעוגן על ידי הרצועה שלה. ממש נכנסתי לדמות ושמתי לב שהלשון שלי הייתה בחוץ והישבן מנענע כמו זנב שמקשקש, מראה לה כמה אני שמח ונהנה להיות הכלבלב שלה. עצרנו כל כמה מטרים והיא אמרה שלום לשולטת שמכירה. כולן הסכימו איתה על איזה חמוד אני וכמה שזה מגניב וזה הזריק לי טונות של ביטחון לקבל ליטופים וחיוכים מכולן ולראות כמה היא שמחה וגאה.

אחר כך התחלנו סשן אימפקט ממש כיפי. היא קראה לזה חימום וכמובן שיותר מאוחר כשהערב התעצם הבנתי כמה שצדקה. אבל תוך כדי זה לא הרגיש כמו חימום בכלל. מצאתי את עצמי שוב על הספה סופג וסופג. בהתחלה היה טיפה קשה אבל פתאום זה נפתח. הגוף הרפה וקיבל את הספאנקים באהבה. בקושי זזתי ואם כן זה היה רק כדי לתת לה גישה יותר טובה לתחת שלי. הייתי בשוק מכמה שהיא מכירה אותי כבר. בד"כ אני מסמן לה עם הגוף מתי צריך הפסקה ומתי יכול לקבל עוד, ותמיד אני נותן לה שניה אחת יותר מדי עד שמבין שאני צריך פאוזה. אבל הפעם היא תפסה אותי בדיוק בזמן ולא הייתה שניה אחת של חוסר נוחות או מחשבה על הפסקה במהלך רוב הסשן. רק לקראת הסוף כשיצאו הרצועה והספנקר התחלתי טיפה לברוח מהידיים שלה אבל שוב היא ידעה בדיוק מתי להגביר, מתי לעצור ומתי ללטף ונתנה לי להיכנס לספייס שלי ברוגע ובשלווה שהיא שומרת עליי.

בהמשך הערב היא קיבלה מיגרנה ומתוך דאגה אליה לא התעקשתי וזרמתי עם ההחלטה שלה ללכת, למזלי היא עברה והערב קיבל תפנית לא צפויה ומתוקה.

מצאנו את עצמנו בטאבו באווירת פמדום. הדיג'יי מנגן רוק כבד ובמועדון העצום הזה היו יחסית מעט אנשים אבל כל אחד ואחת מהם בצבע. הייתי כבר לא מעט פעמים בטאבו אבל השינוי אווירה הזה גרם למקום להרגיש כמו חו"ל. ולשנינו נפתחו העיניים והחיוך איך שנכנסנו לשם.

היה כבר די מאוחר והיא עבדה למחרת אז ישר התחלנו בעבודה. התכופפתי על חמור ושוב היא התחילה להרביץ כמו שרק היא יודעת. בהתחלה היה לי ספק לכמה עוד אוכל לספוג, ספק שבמהרה התחלף בהרגשה המתוקה של הכאב שוב. משהו בחיבור ביננו, באווירה של הערב, ובמצב רוח של שתינו הביא אותי למצב שאני מחפש עוד ועוד מהכאב שלה. וכל הסשן דאגתי לשקשק את הישבן שלי מצד לצד כדי להראות לה שהיא יכולה עוד, כמה שרק תרצה. היא כלכך נהנתה וזה היה מדבק שלא רציתי שזה יגמר. וכל פעם שהיא עצרה לרגע ללטף אותי ולהישען עליי זה הרגיש כמו אורגזמה. הגוף רטט ורעד מהאקסטזה והוצאתי קולות שאני לא מכיר בכלל. כלכך נהניתי שבמקום לקבור את הראש ולעצום עיניים מצאתי את עצמי מסתכל מסביב, סופג מהאווירה של השולטות האחרות שם אבל בעיקר מנסה לסובב קצת את הראש אחורה ולהצליח לראות אותה בעבודה, ואוחחחח כמה שהיא יפה כשהיא במוד הסאדיסטי שלה.

מהסשן הזה לא עשינו הפסקה וישר עברנו למיטה שראינו ליד. הרעב היה גדול ותוך שניה היא שיפדה אותי על הסטראפ שלה. יצאה ממנה סאדיסטית גדולה באותו ערב והחדירה הייתה מהירה ומפלחת. החימום קצר וישר היא התחילה לזיין אותי בעצמה כזאת שחשבתי שעוד שניה המיטה תישבר. זה הטריף אותי וגנחתי כמו זונה בשבילה. ברקע הייתה מוזיקת רוק בועטת שהטריפה את שנינו ושלחה אותנו למחוזות אחרים.

אני בקושי זוכר שזה נגמר אבל פתאום אנחנו בסיגריה והפסקת שתיה. אני מוצא את הגוף שלי רועד ורוקד לצלילי המוזיקה ואת העיניים שלי דבוקות לחיוך המשגע שלה. כמה שאני אוהב לראות אותה אחרי סשנים ואיך שהיא פשוט נהיית שמחה.

"ישלך כוח לעוד סשן?" היא שאלה אותי ובצדק, בכל זאת עברתי המון באותו לילה ועלינו רמה בכמה שאני יכול להכיל. אבל המאזוכיזם ורצון לשרת בערו בי כלכך שישר חייכתי והננתי את הראש "בטח שאני רוצה!". ותוך שניה כבר שוב הייתי עם מכנס מופשל ומכופף על הבמה. באמת שעבר לי בראש שאני לא מאמין שאני עוד סופג. ההגיון הבריא אמר לי שזה לא יכול להיות שאני מצליח ככה אבל זה לא היה זמן להגיון ודחפתי אותו הצידה. פשוט נותן לעצמי להנות, להשתחרר ולהיות לגמרי בידיים שלה. זה היה סשן יחסית קצר אבל מאוד עוצמתי, לא הייתי עוצר אותה גם עוד יומיים אבל כשהיא קלטה את הגוף שלי מגיע לקצה היא ליטפה אותי ועצרה. אחרי חיבוק ממכר ישבנו כמו שני מסטולים על הבמה, נשענים אחורה ורק מחייכים צוחקים וכלכך שמחים על הלילה שהיה. רציתי להראות לה כמה טוב היה לי וביקשתי לאמר לה תודה כמו שהיא אוהבת. אני על הברכיים, מחזיק לה את הרגל ומלקק לה את הנעל. העקב שלה נעוץ לי בחזה. אני עדיין רעדתי מהסשן ולהפתעתי גם הרגל שלה רטטה. הייתי כלכך שמח וגאה בעצמי שהצלחתי להעניק לה חוויה כזאת וששנינו היינו בספייס חזק ומרגישים על ענן. הראש שלי טיפס ונשען על הירכיים שלה תוך כדי שהיא מלטפת אותי, ושם האקסטזה והאדרנלין הגבוה של הסשן נרגעו לריחוף מתקתק ונעים שהרגשתי שאני רוצה להישאר שם לנצח.

זה היה ערב מושלם והיה בו הכל - בדסמ, סיפוק, תשוקה, ספונטניות, חיבור ואפילו תחושה של רומנטיקה. אני כלכך שמח שהיינו בשתי המסיבות וחווינו בכל אחת הרגשה אחרת. בפמדום הרגיש לנו כמו בית, אומרים שלום, מדברים עם אנשים וממש מחוברים לאווירה ולקהילה. ובטאבו - הרגיש לי הרבה יותר אינטימי ומחובר אליה, וכאילו כל האנשים, המוזיקה והאווירה שם היו רק תפאורה בשביל שלנו יהיה כיף. הייתה שם אינטימיות גדולה ולא עזבנו אחד את השניה והחיבור בין 2 החוויות האלה יצר ערב הכי קרוב למושלם שהיה לי איתה.

אז שוב חייב לאמר לך תודה למלישס על עוד ערב מדהים! כלכך נהניתי להיות הכלבלב הזונה והמאזוכיסט שלך, ואיזה כיף זה שבחמישי זה קורה שוב פעם 🥳🥳🥳

לפני שנתיים. 6 באוגוסט 2022 בשעה 8:07

אז בחמישי הלכנו לטאבו שוב, אחרי שבועיים שלא יצא להיפגש והגעגוע היה גדול מאוד.
מהשניה הראשונה באוטו האווירה הייתה פגז ותמיד כיף לי לדבר איתה ולהתעדכן אחד עם השניה ולעשות צחוקים.

הגענו וכמו שסיכמנו ישר שמתי את המסיכה של הכלבלב וירדתי על 4. היא חיברה את הרצועה ונכסנו ככה לתוך המועדון. היה ריק בהתחלה וכמעט רק אנחנו ועוד זוג חברים שלה (שכבר נהיו חברים שלי גם החמודים האלה) היו שם. מאוד התלהבתי להסתובב איתה ככה, אני על 4 וכל פעם שעוצרים והיא מדברת ואומרת שלום אני מתחכך עם הראש ברגליים שלה, מקבל ליטופים או מנשק לה את הנעל ותוך כדי היא מנהלת שיחות חולין ואומרת שלום בנונשלנטיות. זה היה ממש מגניב והדיסוננס בין כמה שהיא בצ'יל לבין זה שהאצבע שלה פתאום נכנסת לתוך הפה שלי תוך כדי ממש הדליקו אותי. הרגשתי אשכרה כמו כלבלב בגינת כלבים והיא הבעלים שלי, מנהלת שיחות חולין ותוך כדי משחקת איתי. הסתובבנו ככה עוד קצת עד שהתחיל להתמלא וכך מה שראיתי בעין היה בליל רגליים. ביקשתי לעמוד אבל החזקתי עוד טיפה כי היא נהנתה מאוד, ואז חזרתי למצב "אדם" ורקדנו קצת ונהנתי עם החבר'ה. פאפי פליי זה פטיש שאני מאוד אוהב ועפתי ממש על להגשים אותו מולה סוף סוף. הייתי קצת שובב אבל מאוד ממושמע. שיחקתי וזרמתי עם הראש הכלבלבי, מתחכך ומלקק אותה מדי פעם וכל פעם שהיא נתנה לי איזה תיקון קטן או הוראה חדשה ישר חזרתי להיות צייתן.

באיזשהו שלב ראינו את אור למעלה מאחורי הדיג'יי. ירדתי שוב על 4 ועלינו לכיוונם, שמלישס תוכל להשוויץ בכלבלב שלה. עפתי ממש מכל המחמאות שקיבלתי והליטופים ואז הגיע הזמן להפסיק לשחק ולהתחיל לעבוד.

לא היה לנו סשן כמה זמן אז הסיבולת כאב שלי הרגישה יחסית נמוכה. לקח לי זמן להיכנס לראש הזה שוב ולספוג אבל היא מכירה אותי מספיק טוב כבר וידעה בדיוק איך לחמם לי את התחת ואת הראש. לאט לאט מתגבר הקצב והעוצמה וכמו שהיא אוהבת לאמר - הספאנקים נחתו עליי כמו מחבת. אני תמיד קובר את הראש שלי כמו בת יענה בסשנים שם, מנתק את עצמי מהסביבה ונכנס לאיזשהו ריחוף מנטלי מתוק. בגלל זה כל פעם מחדש אני מופתע להרגיש עוד זוג ידיים עליי והפעם הצטרפו עוד לא מעט.

באזור שהיינו הרגיש ממש כמו הפמדום עם הרבה אנשים מוכרים וטובים. ומלישס כל פעם קראה ליפיפיה מרשעת אחרת לשחק עם הצעצוע שלה. חוויתי סגנונות שונים של כאב וליטפו אותי 4 ידיים במקביל עד שהרגשתי שאני נמס. אני גם מאוד אוהב את הרגעים שמישהי אחרת מצליפה בי ומלישס לידי מלטפת, משגיחה ונדלקת. יש בזה משהו מאוד מיוחד שהיא מלווה אותי בחוויה הזאת ולהרגיש כאב מצד אחד ואותה דואגת לי מהצד השני שעוזרים לי ממש לספוג ולהנות יותר.

בשלב הזה כבר הייתי מחומם ממש ויכולתי לקבל הרבה יותר. "תכף נקרא עלייך קדיש" היא לחשה לי באוזן וצחקנו, אור המהממת הצטרפה אלינו גם ונתנה עליי עבודה עם רחביה.

השיא של הערב מבחינתי היה כשחשבתי שאני כבר לא יכול לספוג יותר. ואז מלישס התיישבה לפני והורידה תחתונים. הייתי מבולבל מהמכות אבל היא משכה אותי מהשיער אל הכוס שלה. פה כבר ידעתי מה לעשות והתחלתי ללקק במרץ. היה קשה להתרכז בירידה ככה תוך כדי שאני מחזיק את התחת באוויר וסופג הצלפות כואבות. אבל היה איזשהו רגע שפשוט נבלעתי בתוך הכוס שלה, ורק הוא היה קיים. אור המשיכה להרביץ ואני כבר לא הייתי על 4. פתאום שמתי לב שנשכבתי על הספה בשביל זווית טובה יותר ואכלתי אותה כמו מטורף. נהנתי ממש מהטעם שלה וכמה שהדליק אותה לראות סופג ובשלב הזה אפילו לא הרגשתי את המכות. זה המשיך ככה עד שהיא גמרה ואז סיימנו את הסשן כששתינו עם חיוך דבילי מרוצה ואני מרגיש, מריח וטועם את המיצים שלה על הפרצוף שלי. אחד הסשנים המסעירים שהיו לנו ביחד.

הערב המשיך ויצא לי לראות אותה מסשנת עוד תחת סקסי ששייך לאחת הנשלטות הכי חמודות שם. היא ספגה יפה מאוד וצחקתי עם עצמי כשראיתי מה עבר עליי בדיוק לפני כמה דקות. בהמשך היא גם זיינה עם הסטראפון עוד בחורה ממש פצצה ונשמטה לי הלסת מכמה סקסיות וחושניות הן נראו ביחד, אתם יכולים לעבור עמוד עמוד בפורנהאב ולא תמצאו כזה מחזה מדליק.

המשכנו לרקוד ואז הגענו לחלק האומנותי שוב. הסטראפ נשלף והיא עבדה עליי כמו שהיא אוהבת. חזק ואגרסיבי ממש השתמשה בי כמו חור. זה המשיך ככה לא מעט זמן עד שעברתי מדוגי לנזול על הספה, הגוף רפוי אבל חייכתי בטירוף והרגשתי ממש מסופק.

נשמתי קצת והיה אפטר כיפי "פינצ'רת אותי כמו גלגל" אמרתי לה ושתינו צחקנו. וזה משהו שאני מאוד אוהב בקשר ביננו, העובדה שלצד השליטה וההתמסרות יש לנו אחלה כימיה ואנחנו אוהבים גם לצחוק על הדברים לדבר על הכל ולהנות אחד מהשניה כבני אדם לפני הכל, בלי איזה רצינות תהומית ופומפומוזית של שולטת ונשלט "קלאסיים".

בקיצור זה היה ערב מדליק ממש. ושמתי לב שלמרות שנכנסתי לספייסים כיפים לא צללתי עמוק מדי. אני כבר לאט לאט מתרגל למקום והפעם העברתי את הלילה בכיף, ולא משנה כמה "נמוך" ירדתי או כמה אינטנסיביים היו הסשנים הצלחתי לשמור על עצמי בראש חייכן וחברותי ולא להעלם בתוך עצמי מכמה שהחוויות היו עוצמתיות.

אז תודה לך מלישס על עוד ערב פצצה. נהניתי ממש ומחכה לראות מה הראש הזדוני שלך מתכנן לי הלאה 😈😈😘.