מאז ומתמיד אהבתי להכניס את עצמי לסיפורים שקראתי. להיות גיבור כל יכול, כזה שמנצח את הרעים ומציל את העולם. לפעמים, אני קורא כאן (ובמקומות נוספים) מהחוויות של אנשים שאני בכלל לא מכיר (לפחות לא במודע, אולי אתם בכלל שכנים שלי או שהכרנו בלימודים, בצבא, בעבודה, אולי באמת...) אבל המילים נכנסות עמוק ללב, למחשבות וגם לתחתונים.
זה יכול להיות גבר שמתאר איך הוא מזיין אישה סקסית בטירוף ואני נכנס במקומה. אני האישה הזאת, בדיוק כמו בפנטזיות שלי בגיל 12. אני משנה צורה ואני היא עכשיו, אני זה שמוצץ לו את הזין עד שאני כמעט נחנק ואני זאת שרעבה כלכך לזין. אני מרגיש את המילים נוגעות בי וחודרות דרך העור.
זה יכול להיות אישה שמתארת איך היא מזיינת את בעלה ואח"כ במקלחת היא מעניקה לו מקלחת מלכותית ואני פתאום שם, בין המילים. בעלה יסלח לי, אבל לכמה רגעים אני שם במקומו. אני זה ששוכב על המיטה ומקבל את הסטרפאון עמוק בישבנו ואני גונח, נאנח ומתמסר כולי. אני זה שיחכה לה במקלחת בכניעות מופלאה לזכות לקבל את נוזלי גופה על פניי, על כל חלקי גופי ואני זה שיחכה שהיא תסיים להתלקח ולבינתיים נהנה מהריח שלה עליי.
זה יכול להיות סיפור על גבר שרואה את אישתו מזדיינת עם גבר אחר. אני יכול לדמיין אותנו כחלק מהסיפור, למרות שברור לי שבמציאות זה מחוץ לתחום. המילים הופכות לדימויים בראש ופרפרים בבטן כשהרגש מקבל ביטוי ואני נותן לעצמי להתמסר לנקודת המבט שלי, לתשוקות ותחושות הכי חזקות שלי.
זאת יכולה להיות אישה חזקה ובטוחה בעצמה שתגרום לי לרצות להיות שלה, כמו שאף אחד אחר לא יכול, אבל זה לא באמת שלה, זאת רק מחשבה לכמה דקות. זאת יכולה להיות אישה שזקוקה לאהבה, למגע ואני רוצה להיות שם בשבילה, למלא את החלל. זה גם יכול להיות גבר שהמילים שלו גורמות לי להתרגשות בין הרגליים ואני יכול לדמיין את עצמי מאונן לו ו/או מוצץ לו עד שהוא פורק את החרמנות שלו עלי. זה גם יכול להיות גבר שעמוק בתוכו הוא בכלל אישה (קצת כמוני, תכלס) ושנינו ביחד במימוש של גבריות ונשיות גם יחד.
הרבה מחשבות, הרבה מילים וכשבועת הפנטזיה מתפוצצת אני חוזר לשיגרה שלי, שהיא ממש לא גרועה, אפילו ממש טובה ואולי בגלל זה יש פחות מעשים ופחד מכל דבר שהוא לא היא.
