היא נרדמה תוך דקה ואני חשבתי מחשבות, כל מיני מחשבות וגם מחשבות של זימה מהסוג שאני כותב כאן... הרגשתי איך הגוף שלי פתאום מתעורר למרות האווירה הקפואה והקודרת בחוץ. לא התאפקתי ונגעתי בעצמי, בעדינות. הייתי קשה והרגשתי שזה בדיוק הרגע לעצור הכל.. בתקופה אחרת, כבר הייתי קם ופורק את התשוקה הרגעית הזאת ולעזאזל הכל אבל היום אני רוצה להכיל את התשוקה הזאת לתת לה להתבשל על אש נמוכה ולקחת אותי למקומות חדשים, לשיאים של רגש ותשוקה.
שמתי לב ששלושה ימים לערך, אחרי גמירה, אני רעב לסקס ולעוד גמירה בצורה אובססיבית ומעיקה ואז לאט לאט זה נרגע ואחרי שבוע לערך, מתחיל תהליך הפוך, סוג של הכלת התשוקה והחרמנות ואפילו סוג של עונג מההתפוצצות ההורמונית הזאת. אחרי עשרה ימים לערך, הגוף כבר מכיל את החרמנות הזאת וההורמונים נרגעים ואפילו יש בי רצון למשוך עוד קצת להנות עוד יום-יומיים-שלושה מהתחושה הממכרת הזאת. אחרי שבועיים זה כבר סבל ופה כבר אני נשבר וחוזר חלילה.
חפרתי בזמן שהמבול שוטף את הרחובות ומונע ממני לצאת למשרד.. העבודה יכולה לחכות לבינתיים... יום גשום נעים לכולם, תשמרו על עצמיכם, תנהגו בזהירות, בסבלנות ותהיו טובים