לפני 5 שנים. 18 באוגוסט 2019 בשעה 14:26
כשהייתי קטנה פחדתי לעשות טעות
טעויות הכאיבו לי
טעויות עלו לי ביוקר
כשהייתי קטנה גיליתי את הקול שעושה חגורה כשהיא מפלחת את האוויר בדרך להכות בבשרי
הקול הכי כואב ששמעתי, מבשר על כאב עוד יותר גדול שעומד להגיע.
אם רק הייתי מכניסה את הצלחת לתוך הכיור ולא משאירה על השיש!
כנראה הגיע לי
אבא. זה. אתה.
לא הגנת עליי מפני הקול הזה
לא הגנת עליי מפני העבר שלך
קולות החגורה מהמעברה בשדרות שגדלת בה הגיעו גם לבית ילדותי בלוס אנגלס
מחוץ לחלון הבית נשקף בריכה פרטית וחצר
שכנה בלונדינית חמודה שלא מבינה למה אני שונאת אותך אבא
דמעות זולגות לכרית ובכי שמנסה להסוות את הצעקות שלך על אמא
עומר. בני.
מקווה שאתה לא תכיר את הקול הזה
הקול המפלח של חגורה
חוסר האונים והאשמה עצמית
לא ידעתי שאחד התפקידים המאתגרים שלי כאמא יהיה להגן עלייך מהעבר שלי
אבא אני סולחת לך
אבל. לא. שוכחת.
