בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

בדד-ס"מ (חיי בארון הבדס"מ)

אוטוביוגרפיה מינית בצל עולם השליטה, ועוד תובנות ומחשבות על נושאים כאלה ואחרים
לפני 4 שנים. 21 במאי 2020 בשעה 15:46

באותן שנים התעורר גם הצורך למצוא חברה, בת זוג. באוניברסיטה הכרתי הרבה בנות אבל הקשר היה בעיקר לצורכי הלימודים , פה ושם גם היו יציאות לבילויים אבל לא התפתח שם קשר רציני. כבן לחברה הדתית בה מאד מקובלים השידוכים , דאגו להכיר לי כל מיני בנות שאמורות להיות ב"רמה" שלי. אלו היו פגישות די מוזרות שבהן רוב הזמן בחנו ובדקו את הסחורה – מראה חיצוני, רמה דתית, שאיפות לקריירה, גידול ילדים וכו'  המטרה כמובן הייתה להתחתן. גם שם לא כ"כ מצאתי את מה שאני מחפש ובלית ברירה פניתי לאתרי ההיכרויות של אותה תקופה – לוחות המודעות בעיתונים. פתחתי ת..ד בסניף הקרוב לביתי, פרסמתי ועניתי למודעות. הצטברו די הרבה מכתבים בת.ד., חלק אפילו צרפו תמונת פספורט. לאחר מיון ראשוני ניסיתי ליצור קשר עם אחדות מהן. השיחות בד"כ התבצעו מטלפון ציבורי ולא מהטלפון בבית ששכן במרכז הסלון ושם קשה היה לדבר בפרטיות. היו פגישות מוצלחות יותר או פחות, עם חלקן הגעתי גם למגעים אינטימיים. זכורה לי אחת הבנות שמהפגישה הראשונה היא יזמה מצבים אינטימיים ואפילו נשיקה דבר שדי הפתיע וריגש אותי. הייתי טוסף אותה מתחנת האוטובוס, נוסעים אל גני התערוכה הישנים ומאחורי אחד המבנים באזור שקט מחנים את הרכב שהיה הופך לשעה קלה למתקן שעשועים ארוטי – אקרובטיקה קלה במושב האחורי מזמוזים , אצבעות ולשונות חודרים למקומות שונים , אבל למצב של חדירה מלאה לא הגענו.

בין מודעות הלוח שעסקו בעיסויים כאלה ואחרים החלו לצוץ מודעות שמשכו את תשומת ליבי – הופיע בהן השורש ש.ל.ט  בהטיותיו השונות. לקח לי קצת זמן לבין שזה קשור לעולם המסתורי שמושך אותי מאז ומתמיד. אלו היו הניצנים הראשונים של ז'אנר ה'מלכות בתשלום' – תחום שהיום הוא כבר מאד מפותח . ניסיתי כמה מפגשי סשן כאלו. אז עדיין לא ידעתי למה אני אמור לצפות אבל הרגשתי שזה לא זה ויצאתי די מאוכזב. היום אני מבין שלנשים האלו לא היה קשר אמיתי לעולם הבדס"מ – הן כנראה שמעו קצת על זה והגיעו למסקנה שאפשר לעשות כסף קל מגברים שמעוניינים בשולטות. דירות רגילות  - ממש לא מזכיר סטודיו מצויד, מעט אביזרים – חבלים, שוט אחד או שניים, אטבי כביסה, מסכת שינה ממטוס ובעיקר הרבה נסיונות להשפלה. חצי שעה של סשן שרוב הזמן היא קוראת לך: זבל, אפס, תרד על ארבע, לקק את הנעל וכו' כמה הצלפות קלות, תאונן, תגמור ויאללה הביתה. הגדילה לעשות אחת מהן שבמשך כל הסשן הורתה לי ללקק את מגפיה בזמן שהיא צופה בטלויזיה ואפילו את קריאות ה'אפס' 'זבל' היא די שכחה. עם השנים הלכו והשתפרו השירותים מהסוג הזה ובהחלט היו לי חוויות מתקנות. ארחיב על כך בנפרד


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י