שייכת

אתמול נעשה המעשה סוף סוף. שנה וחצי לאחר שסיימתי את כתיבתו, לקחנו את "צומת חולון" להדפסה כדי שנשלח אותו ביום ראשון להוצאות הספרים.

הבוקר שלחתי לעצמי את "צומת חולון" בדואר רשום כדי לשמור על זכויות היוצרים.

אני בהתרגשות עצומה. שוב ושוב אני מעלעלת בדפים. זו הפעם ראשונה בה אני מחזיקה עותק מודפס של הספר שלי.

ככל שגברתי עודדה אותי בזמן כתיבת הספר להמשיך ולכתוב, כך היא מנסה כעת להרגיע את התרגשותי ולהנמיך את ציפיותיי. היא אומרת שיהיו לא מעט הוצאות ספרים שיתקשו לפרסם אותו בגלל הקטעים "הגסים"- האירוטיים שבו. היא צודקת, אני יודעת וברור לי שלא אזכה בפרס ספיר על הספר הזה. אבל אני יודעת שלא אאבד תקווה, גם אם חמש ההוצאות הראשונות והגדולות אליהן אשלח את הספר בראשון - יענו בשלילה.

הייעוד שלי הוא לכתוב. זה הדבר היחיד שיותר חשוב לי מגברתי - הכתיבה. אני יודעת שהחלום שלי, להיות סופרת יתגשם בסופו של דבר. זה רק עניין של התמדה ושל כתיבה טובה.

תחזיקו לי אצבעות נכון?

נשיקות, ביי }{