שייכת

גברתי אני מבצעת את הוראתך הישירה, גם אם הפנטזיה הזו קצת הביכה לי מעבר לעובדה שהיא חירמנה אותי 😄

אני בסלון שלי, יושבת ומחכה לך גברתי. אני עירומה על ברכיי ורק הקולר עליי, יודעת שבכל רגע תיכנסי. הווילונות מכסים את החלונות, החדר מואר.

אני שומעת את המפתח שלך חודר למנעול ומזדקפת בציפייה. את נכנסת, אבל את לא לבד. יש איתך גבר שמעולם לא ראיתי בעבר.

"פנה את השולחן" את אומרת לו. הוא מתחיל להסיר מהשולחן את כל מה שעליו. אני מביטה תמהה קצת ומבויישת בעירום שלי מולו, אבל אני לא זזה.

הוא מסיים לפנות את השולחן.
"יפה," את אומרת, "עכשיו תכיר, זו הזונה הפרטית שלי והיא זו שתשרת אותנו היום. קומי." את פוקדת עליי.
אני נעמדת.
"עכשיו זנזונת שלי, את תראי לי ולאיש הזה כמה את באמת מצטיינת כזונה הפרטית שלי. תשכבי על הגב על השולחן, רגליים פתוחות."
אני כל כך נבוכה, אבל המבט שלך מזהיר אותי למהר ולציית לך. אני נשכבת כולי על השולחן, לא מעיזה לנשום.
"רגליים לרצפה," את מבהירה לי את כוונתך, "רק הישבן והחלק העליון על השולחן."
אני מסיטה את הישבן שלי אל קצה השולחן ומניחה לרגליים להשתלשל ממנו.
"לפתוח אותן." את פוקדת בספאנק שמצליף על ירכי.
"סליחה גברתי." אני לוחשת וממהרת לפתוח את רגליי מולכם.
אני שומעת קולות רשרוש של הסרת בגדים בחדר, אבל לא מעיזה להסתכל. המבוכה משגעת אותי. ברור לי שמיד תשתמשו בי, אני לא מכירה אותו, אני לא רוצה אותו, אבל אני רוצה לשרת אותך בצורה הטובה ביותר.
"זיין אותה" אני שומעת אותך מורה לו ומיד מנסה לחדור אליי הזין שלו.
"היא יבשה." אני שומעת אותו אומר לך.
אני שומעת את העקבים שלך נוקשים ברצפה, וברגע את רוכנת מעליי. העיניים שלך ננעצות בשלי במבט חסר פשרות.
"את יבשה זנזונת שלי?" את שואלת אותי ואוחזת/מושכת בקולר שעליי, "אני הרשיתי לך להיות יבשה?"
"לא גברתי, סליחה." אני ממלמלת.
"שום סליחה." את קוטעת אותי ואוחזת בשערי במשיכה עזה, "את הזנזונת שלי, הבאתי לכאן את מי שהחלטתי שיזיין אותך, ואת זנזונת, תשתפי פעולה בצורה שתשביע את רצונה של גברתך. החור הזה שייך לי ואני מחליטה מתי הוא נרטב ומתי הוא יבש. זה ברור שפחה שלי?"
"כן גברתי." אני עונה בקול שפתאום נוספת אליו תשוקה.
המבט שלך מתרכך ואת מעבירה את אצבעותייך על לחיי.
"תראי לי זנזונת שלי, תראי לי איזה כלבה מוצלחת יש לי. תראי לו איך את לא מביישת את גברתך."
בשנייה אני נרטבת. אני הכלבה שלך, הזנזונת שלך, החור שלך. הגוף שלי נמצא פה לשימושך, והגוף שלי ישתף פעולה עם כל דרך בה תבחרי להשתמש בו.
הוא חודר אליי כשאת מהנהנת לעברו, ממלא אותי. את לא מסירה את מבטך מעיניי.
"תכרכי את הרגליים שלך מסביבו." את פוקדת ואני מבצעת. "כן כלבונת שלי," את מאשרת כשאני גונחת, "תראי לי כמה את יכולה להצטיין כזונה."
המילים שלך מטריפות אותי גברתי. אני רוצה להצטיין לכבודך.
אני שומעת אותו גונח.
"אל תגמור עד שארשה לך." את מורה לו.
"בואי נראה איך את משרתת שניים." את לוחשת לי, "מה ישגע את הזנזונת שלי, הזין שבחור שלה או גברתה שתשב לה על הפנים?"
"את גברתי, רק את, אותך אני רוצה, בבקשה שבי עליי." אני מתחננת לחוש אותך עליי.
את מטפסת על השולחן ומתיישבת על פניי.
"שתי אותי זונה שלי." את דורשת.
ברגע אני שוכחת את החדירות שלו. כולי מרוכזת בך גברתי, שיושבת עליי. בנוזלים שלך, ביניקת הדגדגן שלך.
את אוחזת בשערי, דוחקת את פני אלייך.
אני שומעת אותו גונח, הוא בוודאי מסתכל עלייך יושבת עליי, זה מחרמן אותו עוד יותר כשהוא מזיין אותי.
"כן, זונה קטנה שלי, תטריפי את הגבירה שלך, אני אשתמש בך כרצוני." את גונחת ונעה עליי. "את תגמרי איתי, זה ברור לך?".
אני מנסה לענות ב"כן גברתי", אבל הפה שלי מלא בך עכשיו.
פתאום כשאני נדרשת לגמור איתך אני מודעת שוב לחדירות שלו. פתאום שלושתינו נעים בתיאום.
"כן, כן שפחה שלי," את צועקת פתאום, "תגמרי זונה שלי, תגמור בתוכה עכשיו." את פוקדת על שנינו.
התנועות של שניכם עליי ובתוכי גורמות לי לתחושת ערפול. אני הכלי שלך, החפץ שלך, הזונה שלך. אני הגוף שמשמש אותך כרצונך. אני מרגישה איך הוא משתולל לי בגוף כשהוא גומר, אבל אני מתרכזת בכוס שלך ששוטף לי את הפרצוף בנוזלים. הלשון שלי נטרפת ממך גברתי. אני מרגישה אותך זזה עליי, הכוס שלך תובע את מה ששייך לו, הידיים שלך דוחקות אותי אלייך. אין לי אוויר כמעט וזה לא חשוב עכשיו. אני משרתת אותך בדרך בה את בוחרת שאשרת אותך, ואני גומרת איתך גברתי.

על זה פינטזתי כשאוננתי גברתי. עליי-שלך, בכל דרך בה את בוחרת.
אני אוהבת אותך.

שפחתך.