חמש שעות יחד שאומרות כמה התגעגענו, כמה כולנו אוהבים.
הבית מחייך איתנו, כשאת שוב כאן גברתי.
הגוף שלי לבוש בחולצה שהבאת מתאילנד, מריח מהבושם שקנית ועל החלון מטלטל בעדינות, מובייל הצדפים היפהפה. כלי המיטה ספוגים שוב בך גברתי, ובאושר.
אני עוברת איתך על התמונות מתאילנד, משתאה מול היופי המעודן שבמדינה היפהפיה שצילמת כדי להראות לי. אני נושמת אותך, נושמת עמוק. התגעגעתי לחיבוק שלך גברתי.
ומחר...
מחר מתחיל יום של אימה בו שתינו מפסיקות לעשן. את ואני, יחד ולחוד, לא נשאף יותר עשן אפרורי ומענג אל הריאות.
ממחר אני מציעה לכולם להיות זהירים בתגובות מולנו. אנחנו מראש לא אחראיות למעשינו. שבוע של חוסר שפיות זמנית ייכנס לחיינו ובסופו - לא נעשן עוד.
גברתי,
אני שומרת על המוראל כשאת אינך, אבל אני מאושרת כשאת כאן.
אני אוהבת אותך עד להתפקע 😄
שפחתך.
לפני 18 שנים. 23 באפריל 2006 בשעה 16:59