אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרמוניה

את שייכת לי.
אני שייכת לו.
אין טעם להתנגד לטבע, הוא מייצר לנו את המוזיקה בשיא יופייה, בשלמותה.
לפני 3 שנים. 19 בפברואר 2021 בשעה 19:33

למישהו יש לתרום כוס וחצי מלח?

כבר כמה חודשים שאני מרגישה שלחיים אין הרבה טעם.

ולא חסרים לי מרכיבים במרק:

עבודה

גורה שאני עדיין בקשר איתה ודואגת לספק לי עניין

עבד שדואג ושמח בשמחתי ומביא לי פררוש

תואר

מועמדת לקביעות

ילד קטן

בעל לא משעמם בכלל

חמות צמודה

בית פרטי בשכונה פסטורלית.

 

אז מה הפאקינג בעיה?

איפה חיי החברה שלך גברת?

האהבה למוזיקה?

הסקסאפיל..

אין לי ריגוש. בעצם גם אם היה, אני כבר לא יודעת איך להתרגש מדברים.

למשל לפני יומיים, עברתי את המבחן האחרון לתואר. הייתי צריכה לקבל לפחות מעל 85 וקיבלתי

98.

בכיתי כמובן לאל שלי בטלפון והופתעתי לכמה דקות. וזהו. עבר...

אז חזרתי הביתה וקיבלתי בקבוק בירה וג׳וינט באותו הגודל. התרגשתי ו.. עבר.

האל שלי העניק לי סקס ניצחון והתרגשתי באמת ואז זה עבר.

אחר כך בא דיכאון. מה לעזאזל?

למה אני לא הפי הפי כמו שחשבתי שאהיה?

אולי אני צריכה לקבל.. מקווה שאחרי המחזור אני אמצא את המלח שאבד לי.

 

שלא תגידו שהגזמתי.

 

 

סופ"ש מלא טעם לכם.

💜👑

לפני 3 שנים. 9 בפברואר 2021 בשעה 19:00

לא הייתה דממה.

היו בגדים חמים ושוקו ותה ושמיכה, והמון חיבוקים ודמעות ועצב.

שלוש שעות וארבעים דקות של דיבורים ובכי ושיכנועים וכאב לב עצום.. עם הרגשה שזה כל כך נכון לנו עכשיו להיפרד.
 

כתבתי שנחגוג ולא הרגשתי שלמה עם זה. כבר היה לי ברור אז שזה לא יימשך, שלא טוב לי.

ידעתי שזה ייחרב את עולמה לזמן מסוים ויעבור. כל כך חששתי מהרגע הזה..

 

אולי אני עושה טעות?

אני אתחרט על זה.

מקומה איתנו.

כמה אפשר עוד לפגוע בה?

לא לספק אותה..

להחסיר ממנה ולהכריח אותה להתפשר ולהסתפק במועט.

כמה זמן אוכל להחזיק אותה ככה?

מגיע לה להיות שבויה בקשר בלי עתיד?

לא מגיע לה לסבול..
 

היא הייתה הגורה הראשונה והאחרונה שלי. לא יהיה לה תחליף. יבואו וילכו בנות שלא יגיעו לקרסוליה ברמת המסירות והנאמנות שהיא העניקה לי. אף אחת לא תשתווה אליה.
 

כאב לי הלב לראות אותה בוכה, מבולבלת. לא מאמינה.. לקח לה זמן להבין שזה באמת קורה והיא לא יכולה לשכנע אותי אחרת. היא טובה בזה, הגורה. בלשכנע, בלדבר עד שאני מסכימה לזרום איתה. היא עושה מה שצריך כדי שאהיה מרוצה וזה עדיין, לא הרגיש לי מספיק.
 

אני מודה על כל רגע שהיה, על הזיכרונות שנשארו והקשר המדהים שקיבלתי שאין שני לו.

 

מודה שזכיתי להכיר ברבור יפה ומדהים כמוה. מודה על חוויות ושיעורים לחיים שלא הייתי זוכה לקבל בשום מקום אחר.
 

תודה לך,

שנתת לי את כל כולך,

לעשות בך כרצוני,

ולשלוט בך כמו שחשבתי שראוי.


לא אשכח ולא אנטוש אותך לעולם.

אני תמיד בליבך, ואת בליבי.
 

אוהבת אותך..

משחררת אותך.

 


❤💜

לפני 3 שנים. 1 בפברואר 2021 בשעה 19:48

 


 

לפני שנה בדיוק, אני והגורה נטענו את השתיל הזה שהצמיח את קשר השליטה הרציני הראשון שלי כשולטת.

 

לפנייה היו כל מיני זונות וזוגות ונשלטות כאלה ואחרות, אבל אף אחת לא הגיעה לקרסוליה של אודט.
 

היא היחידה שאמרה שתעשה הכל בשבילי ובאמת כך היה. מהרגע הראשון, היא שאלה וחקרה והתעניינה וניסתה לשים לי גבולות ובדקה וחפרה וחפרה וחפרה..

 

אבל בסוף..

התאהבתי בה.
בנפש העדינה

בתלתלים הקופצניים

באינטלינציה הגבוהה מידי שלה

בציצים המושלמים כאילו מישהו פאקינג פיסל אותם..

בכתיבה שלה עם הלבבות

בזנותיות שלה כשהיא חרמנית

במתיקות כשהיא ילדה

והסקס אפיל כשהיא אישה
 היא מתאימה לי כמו יד לכפפה.

רק לעטוף, להיות שם, להקשיב והיא כולה מסורה ונמסה מכל מילה כמו מוצרלה על פיצה חמה.

הגורה שלי מזוכיסטית בדיוק במידה.

יכולה לספוג כל טלטלה פיזית או נפשית.

יש לה כוחות אדירים ונפש מנוסה, לצערי.
 

לקחתי אותה כפרויקט בהתחלה. תכננו משהו מזדמן, מישהי שאוכל לשחק בה מנטלית ותהיה צעצוע שלנו במיטה.

יצא לנו קשר פוליאמורי של שלושתנו, כשלכל צלע יש את מקומה ויצרנו בשנה

הרמוניה.
 

אז גורה קטנה, שיהיה לנו יום שנה שמח, על כל מה שעברנו - מגיע לנו.

ניפגש אחרי הסגר לחגוג כמו שצריך כי היקום סידר לי בידוד על היום המיוחד.
 

אוהבת אותך ושמחה על כל יום שאת שלי💜
 

מלכתך..

 

 

💜👑

 

לפני 3 שנים. 12 בינואר 2021 בשעה 16:28

את המספר היפה הזה.

 

 

אלא אם זה 3,435.

 

 

ואגב מספרים (כי אני גם מורה למתמטיקה בחודשיים האחרונים) התאריך היום הוא פלינדרום.

לכו תחפשו, זה נושא מגניב.

שיהיה 12.1.21 שמח:)

 

👑💜

לפני 3 שנים. 10 בינואר 2021 בשעה 16:11

משיחה שעלתה עם הגורה, האם בדסמ הוא דיקטטורה?
 

לדעתי, חד משמעית כן.
 

איך זה עובד בדיקטטורה מוצלחת?

 

הביטו בסין למשל.. כשיש אסון לאומי, הממשלה דואגת לאזרחיה בכך שמשתיקה את מבשרי הרעה ולא מורידה את מורל העם.

 

כשהאמת מתגלה בכל מקרה הממשלה דואגת לאזרחיה ומזינה את האנשים שאין ביכולתם להזמין משלוח מהסופר, או לצאת מהבניין כי המשטרה ריתכה את הדלתות.

 

כשמישהו בסדר גודל של מנכ"ל אלי באבא, מעז לנאום מילה נגד הממשל, הוא נעלם כלא היה כבר חודשיים. מעניין..

 

מעבר לאסון הלאומי, הם מגבילים את מספר הילדים שמותר ללדת, סכום הכסף שמותר להרוויח בהתאם למעמד, ערוצי הטלוויזיה הזמינים ועוד..
 

נשמע הזוי שכך עובדת דיקטטורה מוצלחת? הם בקרוב יהיו המעצמה מספר אחת בעולם.

 

האנשים בסין הם החרוצים ביותר בעולם, הם מוכנים למות כדי שיעריצו את מוסר העבודה שלהם בלכתם.

 

הם אנשים מנומסים ונקיים, בעלי תרבות אסתטיקה המתחילה באוכל, ממשיכה בשפה המדוברת וכלה בשפת הגוף.

 

ובטוח שיש עוד ועוד, מוזמנים להוסיף בתגובות.
 

מסקנה: הסינים הם נשלטים מצוינים, כיאה לשולט האכזר שלהם.
 

האם כך זה צריך להיות בבדסמ?

 

ברור לכם כנראה שלא, אבל האם לא לזה התכוון המשורר ביחסי שליטה?

 

דיקטטורה מוצלחת היא כזו שגורמת לנשלטיה להאמין שזהו ייעודם ואלה הם חייהם, לא משנה כמה סבל כרוך בדבר, האושר מגיע מריצוי הממשל (aka השולט).
 

ואולי אאבד כמה עוקבים במשפט הבא אבל פאק יו ביצ׳ס, לא מתאים לכם - תלכו:

 

אני מתחלפת בדיקטטורה ללא זכויות אזרח, ללא התחשבות בסיפוק צרכים רגשיים באופן מיידי ובמתן משמעות לסבל שנגרם בעקבות חוסר סיפוק צרכי ורצונות הנשלט. בדיקטטורה שלי, השולט הוא מעל הכל, גם מעל לצרכיי שלי.

מוכרחה לציין שכנשלטת אני לא מרגישה שזכויותיי נשללות, כי כל תנועה וכל מעשה, יש בו משמעות אדירה של סיפוק צורך או רצון של יישות יותר גדולה.
לא מרגישה לרגע שצרכיי אינם מסופקים, הם פשוט מסופקים מתי שהממשל מאפשר וזה, הופך את הסיפוק הקטן ביותר למענג.

אני חושבת שאלה כל התובנות הגדולות על הבדסמ שלי בינתיים. 

אז עכשיו כשזה יצא מהמערכת (הטריד אותי נורא), אפשר לחזור לסיפורי הסקס והשליטה הרגילים:)
 

אשמח כרגיל לדעתכם.
 

שיהיה לנו שבוע טוב.
 

💜👑
 

לפני 3 שנים. 1 בינואר 2021 בשעה 21:38

שני הנשלטים שלי שאלו אותי מה אני מאחלת לעצמי לשנה החדשה. לא הייתה לי תשובה בשלוף, הייתי צריכה לחשוב על זה.
 

מעבר לבנאליות של בריאות, אהבה וכל הדברים הרגילים שאנשים מאחלים אחד לשני, עניתי להם שאני מאחלת לעצמי לסיים כל מיני דברים ולעשות יותר.
 

ואז חשבתי על זה שוב,

השנה הזאת הייתה טובה אליי.

הכרתי עולם מופלא מלא בפנטזיות שמתגשמות וכאלה חדשות שלא היו לי.

הכרתי אנשים מדהימים ששמו את חייהם בידיי, למדתי כמה זה מורכב ומענג לשלוט ומה זה נותן ודורש ממני.

הבנתי מה הגבולות שלי בתור אישה נשואה ונשלטת ולמדתי איך למתוח אותם.

למדתי סבלנות מה היא ואימצתי משפט חכם לחיי: Good things come for those who wait.

שכחתי מהפסדי העבר והצלחתי להתרכז בניצחונות קטנים.

ראיתי את הנסיך שלי גדל וביליתי איתו ועם האל שלי, רגעים בלתי נשכחים.
 

הכי חשוב, הצלתי את הנישואים שלי ולמדתי להיות בת זוג לאדם שכל אישה אחרת לא הייתה ראויה ומצליחה לעבור את הדברים שאנחנו עברנו ביחד.
 

התחזקתי, התחשלתי, התקדמתי, התפתחתי.

התמודדתי.
 

זכיתי בגורה מדהימה, עבד מקסים, אל מושלם.
 

אז אני מאחלת לעצמי להמשיך ככה, רק להתקיים ולהנות מהדרך, בלי לרצות לסיים. להודות כל פעם שאני מסתכלת אחורה על מה שעברתי ולחייך. לחבק את הסימנים שנצרבים בי לאורך הדרך ולזכור תמיד לאן מועדות פניי עכשיו.
 

ולא מצאתי משפט קישור מתאים אבל אני חייבת לשתף בשיר הגאוני הזה:

 

 

שתהיה שנה מלכה.

💜👑

 

לפני 3 שנים. 29 בדצמבר 2020 בשעה 11:30

באותו מאנץ׳ מדובר מהפוסט הקודם, הסתובבו שולטים ונשלטים, נשלטות ומתחלפות. כשהגעתי כולם התייחסו אליי ממש יפה, נשלט אחד הציע לי אפילו מסאז׳ רגליים. אמרתי לו שאני צריכה מים והוא קפץ לספק את מבוקשי. המים היו חמים ומהברז, אבל בסדר, הוא לא שייך לי אז הודתי לו בנימוס בכל זאת. אותו נשלט עבר אחר כך את סשן השעווה מהפוסט הקודם.
 

ההבדל בין הסיטואציות היה מאוד משמעותי מבחינתי. כשהשליטה (גם אם לא מוגדרת וספציפית, כלומר שהוא שייך לי) כוללת שירות בלבד, קל לי יותר להתחבר ולכוון את הנשלט לייעודו.

 

אך אני לא רואה את עצמי שולטת בגבר בסשן מיני ומשפילה אותו, חודרת אליו ומחפיצה אותו מינית.

 

העמדה הזו מגיעה כנראה מהשקפת העולם הפרימיטיבית שלי, שגברים חזקים מנשים בכל מובן (פיזית, מנטלית). המחשבה על להחליש גבר ולחדור אליו מרגישה לי כאילו אני משחקת בטבעו של עולם ומנסה לעוות את המציאות.

 

פעם, לפני הרבה חוויות בדסמיות ותובנות, כשעוד הייתי ונילית, האמנתי בפמיניזם. כך חינכו אותי להאמין וכך העצימו אותי.

האמנתי שנשים וגברים יכולים להיות שווים, אפילו נשים יכולות להיות יותר מגברים בהרבה מובנים.

 

אבל היום (אחרי חינוך נכון מחדש) במיטה ובכל סיטואציה מינית, גבר תמיד יהיה מבחינתי חזק מהאישה ויצטרך לקחת את השליטה.

 

מיניות מחזירה אותי אחורה, אל בראשית הבריאה/אבולוציה, כשהיינו חיות פרא וככה גם כנראה הזדיינו.

אז נראה לי מאוד הגיוני להיות לביאה ששולטת מינית בגורה. אבל במלך, אף אחד לא שולט, וגם הלביאה לא יכולה עליו, כשהוא רוצה להזריע.
 

שוב, אשמח לדעתכם.

 

*לכל הנשלטים שכנראה מתאכזבים קשות או אפילו בוכים עכשיו, מקווה שהבהרתי את עמדתי נאמנה.

 

הפעם אין תמונה, תרקדו💃

💜👑

 

לפני 3 שנים. 26 בדצמבר 2020 בשעה 19:43

הכי קלישאתי שלי, אבל אולי חשוב להבהיר.

מסתבר שאני דווקא השונה בנוף הבדסמי.

 

בסופ"ש נכחתי במפגש מאנץ׳ ופליי ראשון שלי, לבד, בלי המלך המדהים שלי ששיחרר אותי לסיטואציה כזאת לבד.

הייתי פסיבית לחלוטין, למרות שניסו להפעיל אותי במספר הזדמנויות.
 

אחרי סשן שעווה מאוד יפה לנשלט ונשלטת. ישבנו לשיחה על הנושא הבא:
 

מה אתם אומרים על זה שהשולט בעצם "עובד" בשביל הנשלט בסשן? כלומר שהשולט אחראי להכל (ביטחון הנשלט/ת ועונג שני הצדדים) והצד הנשלט בעצם מתענג נטו ללא הפרעה וללא מאמץ מיוחד מצידו?
 

משום מה דעתי הייתה הפוכה משאר הדעות. כולם הסכימו שכך צריך להיות ושהשולט נהנה מה"עבודה הקשה" כי המטרה היא להביא את הנשלט לכדי התמסרות, וההתמסרות הזו היא התגמול של השולט.
 

הסכמתי עם הדעה הכוללת שהשולט אחראי להכל, אבל שהשולט יהיה זה שיעבוד קשה?? חס וחלילה.
 

אז,

מבחינתי, יותר נכון, הדרך בה חונכתי על ידי השולט שלי והדרך בה אני מאמינה, היא שהנשלט צריך להנות מעצם ההנאה של השולט גם אם הוא לא יוצא "נשכר" מהאקט.
 

נכון, לוקח זמן להגיע לשם. לכן נדרש תהליך חינוכי או "אילוף". הסשנים הראשונים יהיו עם יותר פעילות מצד השולט, אך גם הקרבה בהתאם מהצד הנשלט - הקרבה של גבולות מסוימים או רצונות.

עם הזמן הנשלט ישחרר גם את אלה, ויבין שהשולט שלו קודם לו. אין לו מה לפחד והוא צריך לסמוך עליו בעיניים עצומות. הנשלט הוא כלי ואין לו יד או עניין או דעה לגבי מה שיקרה בסשן. מותר לו להגיד מה הגבולות, חובה שיכבדו אותם, אבל לא יותר מזה.
 

אז יופי שקשרתם לנשלט את העיניים בסשן ראשון, זה לא אומר שמגיע לשולט את האמון המלא שצריך כדי שהנשלט יעבוד בשבילו בסשן. לכן את הסשן הראשון לגורה, למשל, קיימנו רק לאחר שהקשר היה חזק מספיק לספוג את זה (שלושה חודשים). רק אחרי כמה סשנים בהם הגורה הקריבה המון בשבילי, הרגשתי בנוח לתת לה לעבוד בשבילי - שם הרגשתי שהיא נשלטת באמת (שיחררה את כל השליטה, לא רק חלק קטן ממנה), ואני קיבלתי את גמולי כשולטת.
 

בסשן השעווה שהיה באותו מפגש, הנשלט ביקש ממישהי אקראית לטפטף עליו קצת שעווה. זה הפך לסשן של שעה וחצי כשהיא מחויבת לסיים אותו כהלכה עם הורדת השעווה ממנו ואפטר קאר משמעותי. למזלה שתי נשים נוספות השתעשעו עם הנשלט והיא השתחררה מהסיום המייגע.

 

הייתה שם לרגע תמונה שנראתה לי הזויה:

הנשלט שוכב ערום, אישה אחת מצליפה בו, השנייה מחככת את מגפייה בגופו ונותנת לו ללטף אותה, השלישית מורידה ממנו שעווה ומלטפת אותו.

אז חשבתי לעצמי

Wtf?

נראה שהוא בגן עדן והנשים אומנם משתעשעות אבל בסופו של דבר הן מענגות אותו ולא להפך... כל רגע שואלות אם זה בסדר שיגעו בו ושיצליפו בו ואיך אתה מרגיש? נעים לך? זה בסדר?

חבר שלו לרגע הניח עליו יד והנשלט אמר

"אני צריך מגע אישה.." אז הוא גם בא בדרישות..
 

נראה לי הזוי מצב כזה...
 

לעומת זאת, העבד המושלם שלי, שכל ייעודו הוא לשרת אותי, לעולם לא ידרוש תמורה מעבר לשליטה שלי בו.

אבל מגיע לו פוסט בנפרד...

 

יהיו בקרוב עוד פוסטים על תובנות שיצאו לי מהמפגש הזה.

 

אשמח לשמוע את דעתכם.
 

בינתיים, כי העבד המושלם רכש עבורי מנוי לשנה, הרווחתם תמונה מאותו ערב, מהרגע הכי חם של סשן השעווה, בדיוק אז האל שלי שלח אותי למשימה בשירותים.
 

סתם בדקתי איך יראה לי זנב, לקראת החיסון..

יפה לי:)

*הפוסט כתוב בלשון זכר-זכר אך פונה לכל הקונסטלציות המערבות שליטה.

 

שיהיה שבוע חורפי וסגול.

🌧💜👑

לפני 3 שנים. 22 בדצמבר 2020 בשעה 18:56

נשבר לי המוח מהשנה הזאת. מלמדת את המקצוע שלי פעמיים בשבוע וכל שאר 26 השעות תקעו לי אנגלית ומתמטיקה כי הקורונה יצרה פער. מבינה למה מורים עוזבים את המקצוע, פאקינג מדכא ללמד את זה.

נשבר לי הכוס מחרמנות לא מנוצלת כי כבר שבוע וחצי אני עם פטריה מעצבנת שעכשיו כשהיא עברה, קיבלתי מחזור.

נשבר לי התחת מלשבת כל היום ללמוד למבחן שסוף סוף יסגור לי את התואר ואני בלחץ היסטרי לא לעבור.

נשבר לי הלב על המלך והגורה שצריכים להתמודד עם עצמם ואיתי בלי שאהיה שם מנטלית לתמוך ולעזור.

נשבר לי הגוף מהאימונים הלא מקצועיים ולא נכונים שאני עושה עם עצמי בבית. מה יהיה עם מכוני הכושר? לא מוגזם קצת? תפתחו! אנחנו רוצים לבוא לקרוע את התחת במכון!

והקור..

והחום..

והנסיעות..

לפעמים לוקח לי שעה וחצי להגיע הביתה עם הפקקים. היום לקח שעה, סתם כי משאית עצומה נסעה לפניי כלללל הדרך עד לכביש עם עוד נתיב.

נשבר לי.

היום נשברה קערה בזמן שהמלך בישל והנסיך מיד הגיב כראוי "אוי נשבר" 

"נכון נשבר"

"נשבר נשבר!"

נשבר לי הזין מכל זה.

עברה בי מחשבה להמשיך את הדרך מהעבודה ולסוע לכנרת, להשאר שם כמה ימים.

או לסוע בבוקר לנתב"ג במקום לעבודה, אולי לעלות על איזה מטוס שטס למקום לא ידוע...

ואז נזכרתי בתימני ששר 

"אשליותתתתת..."

חזרתי לקרקע, מדוכאת מתמיד.

 

Fuck That Shit

 

אז אם תהיתם לאן נעלמתי...

הנה אני, מרגישה צורך לספק תירוצים.

 

שיהיה אמצ"ש קצר.

💜👑

 

 

לפני 3 שנים. 30 בנובמבר 2020 בשעה 19:20

קבענו לפני שבועיים או שלושה כבר לא זוכרת.. אצל אחד הקושרים הטובים והמקצועיים ביותר שראיתי, עם הנשלטת המעניינת והיפה שלו, סשן קשירה ראשון לגורה.
 

חשבתי מה ללבוש.. הרי אין לי בגדים בדסמיים שמתאימים לשישי בבוקר, אז פאק איט. התלבשתי כאילו אני יוצאת למועדון בחמישי בערב.

איפור שחור כבד

חולצת גולף שחורה צמודה

על הצווארון קולר ניטים

חצאית עור שחורה שחושפת חצי תחת

ומגפיים מעור עד מעל הברך

איך נהנתי להתלבש בצורה שמוציאה לאנשים את העיניים. הלכתי ברחוב 3 שניות וכמעט עשיתי למישהו התקף לב:)

אחר כך המארחים הסבירו לי שהשכונה קצת דתית אז אולי לא כדאי..

בסדר נו, נכבד.


את הדרך לשם אתם כבר יודעים, מסכנה גורתי, אך לא נגרם לה נזק.

המלך הגניב אותנו לכניסת הבניין ווידא שלא יתעלפו יותר מידי גברים בדרך.
 

הגורה לבשה קולר שעבוד שאליו חיברתי רצועה כשנכנסנו לבניין. נהנתי לקחת אותה כך, מחוברת אליי בקולר ורצועה בפומבי. העמיק אצלי את תחושת השייכות שלה אליי. למרות שהקולר לא שלה, הרצועה לא נעימה, אבל משהו בחיבור הזה ובסיטואציה עשה לי את זה ממש.
 

נכנסנו, התיישבנו, ראינו את הנשלטת המהממת שלו והתפצלנו בנים בנות. הם הלכו לדאוג לנו לאוכל, אנחנו ישבנו לקשקש על קעקועים, חצאיות חצי תחת ולק:)
האל המושלם שלי דאג לנו לארוחה שתחכה עד סוף הסשן.

השולט ישב עם הגורה לשיחה על גבולות והסביר לה מה הולך להיות. דיבר על הסיכונים ועל סימנים שהוא רגיל אליהם. הסברתי לה שהיא יכולה גם להשתמש ברמזור שלנו.. (ירוק זה סבבה, כתום זה לא סבבה אבל נסבל, ואדום זה די).
 "תחליפי למדי א" הוא אמר לה. הגורה מיד התבלבלה כמובן כי באמת יש לה מדי א׳..

הסברתי לה שזה אומר להחליף לבגדי הקשירה, חוטיני בלבד, בשבילה.

היא התפשטה והייתה מובכת לרגע קטן. נהנתי לראות את הגוף שלה חשוף מול אחרים, אפשר להשוויץ בגלוי במה שיש לי.

נעמדתי איתה, חיבוק אחרון ונשיקה, ומסרתי אותה לעמדת הקשירה.

 

היה סשן של יותר משעה שהדהים אותי מכל בחינה. גם שהנשלטת שלו החזיקה בתנוחה אחת כל כך הרבה זמן עם ויברטור בתחתונים בלי לגמור או להתלונן. גם הדרך שלו לקשור מהר ויפה.. פעם ראשונה שקושר שתיים ביחד ונראה שעשה את זה כבר הרבה.
 

בשלב מסוים בסשן הוא חשף את הגורה כמעט לגמרי.. נגע ובחן, הסתכל וליטף.. ידעתי שהוא לא יעבור אף גבול אבל הייתי דרוכה. כאילו מוכנה לקום ולעצור את הסשן אם שערה מראשה תיפגע מעבר למוסכם.

הרגשתי כמו אמא לביאה.
 

הוא סיבב אותה לצד אחד ואז לשני ושיחק איתה כמו בובה. הגורה המתוקה שלי שלא יכולה לשחרר, לא הזיזה את המבט שלה משלו, עד שהוא קיבע לה את הראש.
 

מידי פעם הסתכלתי על האל שלי לראות איך הוא מגיב למופע והיה לו מבט של "הוא אכן מקצוען". הכי חשוב - האל שלי מרוצה.
 

הסשן נגמר בהצלפות עם מקל ענק על הישבנים של שתי היפות.

הוא חובט בנשלטת שלו והיא מוציאה קולות, צועקת. בצדק, זה פאקינג כואב.

ואז הוא עובר לגורה, חובט

ו...

דממה.

בתוך תוכי נקרעתי מצחוק!

יש לגורה שלי סף כאב יותר מידי גבוה.. איזה כיף לי, זכיתי בגורה הכי חזקה שיש:)

עד שהוא הוציא ממנה יבבונת, עברו שם עוד כמה חבטות ואז היא ביקשה להפסיק. הוא הסתכל עלינו לאישור,

ברור שריחמתי עליה..

האל שלי לא.

"עוד אחת"

ומכל הלב הוא נתן לה אותה...
 

הסשן הסתיים באפטר קאר מהמם של שלושתם על השטיח השחור שהיה על הרצפה. הצטרפתי לליטופים כי אני יודעת שהגורה שלי הייתה צריכה אותי שם.

 

אחר כך אכלנו ארוחת בוקר מפנקת, בהעדר כיסא קרוב, האל הציע שהגורה תשב על השטיח לידנו ואני האכלתי אותה בירקות ולחם.

 

נפרדנו מהם יפה לשלום ויצאנו הביתה.

נשארנו עם חוויה מאוד עוצמתית, נדירה ונעימה. הגורה הייתה בהיי עוד כמה שעות אחר כך.

החלפנו בגדים ברכב, הורדתי את האיפור וחזרנו לחיים הוניליים שלנו, שגם הם מדהימים בדרכם.

אך זו בהחלט חוויה שתיזכר ונרצה לשחזר, אצל הקושר הזה או אחר.

 

מודה לך בהזדמנות זו על האירוח הנעים והמופע המדהים:) אתה קושר תותח ואדם מקסים והנשלטת שלך... פאקינג מהממת.
 

תודה אל שלי שאפשרת את זה, כולנו כל כך היינו צריכים את זה ובלעדיך זה לא היה קורה❤ גם כנראה שלא היינו אוכלים כלום אם לא היית דואג לנו, תודה שאתה נדיר ואתה שלי😍
 

*נ.ב

 

אחלה פוסט ליום אחרון של המנוי:)

 

 

💜👑