לי מוזר שנדרש השם לפני התוכן

חנוך לווין באמת אהב לדעתי, כי ככה:

אֲהוּבָה שֶׁלִּי, אִמְרִי, הֵיכָן אַתְּ,

מוּל מִי נִפְשָׂק כָּעֵת פִּי הַטַּבַּעַת,

וְלֹא שֶׁלֹּא אָהַבְתִּי בָּךְ אֶת הַנְּשָׁמָה,

אֲבָל הַחוֹר הַהוּא מֵצִיק לִי מִשּׁוּם-מָה.

אֲהוּבָה, בְּפִי הַטַּבַּעַת

הִשְׁאַרְתִּי לָךְ לִקּוּק,

שִׁמְרִי עָלָיו עוֹד רֶגַע,

קְצָת אִפּוּק,

יוֹם שֶׁל עֲצִירוּת,

כִּוּוּץ, עִנּוּי, עִנּוּג,

וְאָז – אָפוּג.

למי שיש סבלנות ל, 

הבעל אני כל-כך מושפל! כל-כך מושפל! הגברת הולכת לעשות לי את הדבר הכי משפיל שאפשר לעשות לגבר!

האשה זה נכון!

הבעל [יורד על ברכיו, משתרע פרקדן, פניו מתחת למסגרת הכיסא, מייבב]
אני מאוד מושפל, מאוד מושפל! אבקש מהגברת חנינה של הרגע האחרון!
[פוער את פיו כמצפה. האשה מפשילה את שמלתה ויושבת על מסגרת הכיסא]

האשה מאוחר מדי. התהליך בעיצומו.

הבעל [מפרכס תחתיה בהתרגשות]

אני לא מאמין למה שקורה לי! גברת תחרבן עלי! לא משל, מציאות! זהו שיא עומק תהום השִפלוּת!
[פוער את פיו וממתין, לעצמו]

למרות שפי הטבעת נפער ונסגר מעלי כמו שפתיים צרות משולשות של קמצן זקן. לא כל-כך מה שדימיינתי. מילא, העיקר החירבון! אח, כמה ציפיתי לו כל חיי! חלום נעורים קודח עומד סוף-סוף להתגשם! אמריקה, לאס-וגאס, אלפּים, ברודווי, סאן-מוריץ, כל הכרמים של אוסטרליה – לא ישוו אצלי לגוש חרא של אשה צוחקת לתוך פי!

וההמשך מרגש וקיים פה- http://hanochlevin.com/text/p109-3/ מערכה אחרונה.